Yaritilix 47
1 Yüsüp Pirǝwnning ⱪexiƣa kelip: — Atam bilǝn ⱪerindaxlirim ⱪoy-kaliliri, xundaⱪla ⱨǝmmǝ mal-mülüklirini billǝ elip Ⱪanaan zeminidin kǝldi. Mana, ular ⱨazir Goxǝn yurtiƣa qüxti, dǝp hǝwǝr berip,
| וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכׇל־אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּֽשֶׁן׃ |
2 ⱪerindaxlirining iqidin bǝxǝylǝnni elip, Pirǝwnning aldiƣa ⱨazir ⱪildi.
| וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹֽה׃ |
3 Pirǝwn uning ⱪerindaxliridin: — Nemǝ oⱪitinglar bar, dǝp soriwidi, ular Pirǝwngǝ jawab berip: — Kǝminiliri ata-bowilirimizƣa ohxax mal baⱪⱪuqilarmiz, — dedi.
| וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־אֶחָיו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ |
4 Andin ular Pirǝwngǝ iltimas ⱪilip: — Ⱪanaan zeminida ⱪattiⱪ ⱪǝⱨǝtqilik bolƣaqⱪa, kǝminilirining ⱪoylirimizni baⱪidiƣanƣa yaylaⱪmu yoⱪ; xunga bu zeminda musapir bolup turuxⱪa kǝlduⱪ; janabliridin tǝlǝp ⱪilimizki, kǝminilirining Goxǝn yurtida turuxiƣa ijazǝt bǝrgǝyla, — dedi.
| וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי־אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּֽי־כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵֽשְׁבוּ־נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּֽשֶׁן׃ |
5 Pirǝwn Yüsüpkǝ: — Atang wǝ ⱪerindaxliring ⱪexingƣa kǝldi;
| וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶֽיךָ׃ |
6 mana Misir zemini sening aldingda turuptu; atang wǝ ⱪerindaxliringni zeminning ǝng esil yeridǝ olturƣuzƣin; ular Goxǝn yurtida makan ⱪilsun. Xuningdǝk, ǝgǝr sǝn ularning iqidiki ⱪabil kixilǝrni bilsǝng, bularni mening qarpaylirimƣa nazarǝtqi ⱪilƣin, — dedi.
| אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם־יָדַעְתָּ וְיֶשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃ |
7 Keyin, Yüsüp atisi Yaⱪupni elip, Pirǝwnning aldiƣa ⱨazir ⱪildi; Yaⱪup Pirǝwngǝ bǝht-bǝrikǝt tilidi.
| וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־יַֽעֲקֹב אָבִיו וַיַּֽעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת־פַּרְעֹֽה׃ |
8 Andin Pirǝwn Yaⱪuptin: — Ɵmrüngning yil-künliri nǝqqigǝ yǝtti? — dǝp soridi.
| וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶֽל־יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּֽיךָ׃ |
9 Yaⱪup Pirǝwngǝ jawab berip: — Musapirliⱪ sǝpirimning künliri bir yüz ottuz yilƣa yǝtti; ɵmrümning künliri az ⱨǝm japa-muxǝⱪⱪǝtlik bolup, ata-bowilirimning musapirliⱪ ɵmür sǝpirining künlirigǝ tehi yǝtmidi, — dedi.
| וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶֽם׃ |
10 Xuning bilǝn Yaⱪup Pirǝwngǝ bǝht-bǝrikǝt tilǝp, aldidin qiⱪip kǝtti.
| וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת־פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹֽה׃ |
11 Xuning bilǝn Yüsüp atisi bilǝn ⱪerindaxlirini Misir zeminida olturaⱪlaxturup ⱪoydi; Pirǝwnning buyruƣinidǝk ularƣa zeminning ǝng esil yeridin, yǝni Ramsǝs degǝn yurttin tǝwǝlik bǝrdi.
| וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹֽה׃ |
12 Yüsüp atisi, ⱪerindaxliri, xundaⱪla atisining ⱨǝmmǝ ɵydikilirini bala-qaⱪilirining sanliriƣa ⱪarap axliⱪ bilǝn tǝminlǝp baⱪti.
| וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֵת כׇּל־בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף׃ |
13 Əmma aqarqiliⱪ ⱪattiⱪ eƣir bolƣaqⱪa, zeminning ⱨeq yeridǝ ozuⱪ-tülük tepilmidi; Misir zemini bilǝn Ⱪanaan zemini aqarqiliⱪtin haraplixip kǝtti.
| וְלֶחֶם אֵין בְּכׇל־הָאָרֶץ כִּֽי־כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָֽב׃ |
14 Yüsüp axliⱪ setip Misir zemini bilǝn Ⱪanaan zeminidiki barliⱪ pulni yiƣiwaldi. Andin Yüsüp bu pulni Pirǝwnning ordisiƣa yǝtküzüp bǝrdi.
| וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת־כׇּל־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר־הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹֽה׃ |
15 Əmma Misir zemini bilǝn Ⱪanaan zeminidiki Pul tügǝp kǝtkǝndǝ misirliⱪlarning ⱨǝmmisi Yüsüpning aldiƣa kelip: — Bizgǝ nan bǝrgǝyla! Pul tügǝp kǝtkini üqün silining aldilirida ɵlimizmu? — dedi.
| וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כׇל־מִצְרַיִם אֶל־יוֹסֵף לֵאמֹר הָֽבָה־לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּֽסֶף׃ |
16 Yüsüp jawabǝn: — Pulunglar ⱪalmiƣan bolsa, qarpayliringlarni elip kelip bǝrsǝnglar, mǝn malliringlariƣa ozuⱪ-tülük tegixip berimǝn, — dedi.
| וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם־אָפֵס כָּֽסֶף׃ |
17 Buning bilǝn ular qarpaylirini Yüsüpning ⱪexiƣa elip kǝlgili turdi; Yüsüp ularning atliri, ⱪoy padiliri, kala padiliri wǝ exǝklirining orniƣa ozuⱪ-tülük bǝrdi; xu yili mallirining orniƣa ularƣa ozuⱪ-tülük berip baⱪti.
| וַיָּבִיאוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם אֶל־יוֹסֵף וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכׇל־מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִֽוא׃ |
18 U yil ayaƣlixip, ular ikkinqi yili uning ⱪexiƣa kelip uningƣa: — Biz hojimizdin ⱨeqnemini yoxurmaymiz; pulimiz tügidi, qarpay mal padilirimiz bolsa hojimizning ilkidǝ, hojimizning aldida tǝnlirimiz bilǝn yerimizdin baxⱪa ⱨeqnǝrsǝ ⱪalmidi.
| וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹֽא־נְכַחֵד מֵֽאֲדֹנִי כִּי אִם־תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל־אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם־גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃ |
19 Nemixⱪa kɵz aldilirida biz ⱨǝm yerimizmu ɵlüp kǝtsun? Əmdi sili ɵzimiz wǝ yerimizni ozuⱪ-tülükkǝ tegixip eliwalƣayla; ɵzimiz wǝ yerimiz Pirǝwnning bolup, uningƣa ⱪul bolayli. Biz ɵlüp kǝtmǝy, tirik turuximiz, yerimizmu wǝyran bolmasliⱪi üqün bizgǝ uruⱪ-tülük bǝrgǝyla, dedi.
| לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ קְנֵֽה־אֹתָנוּ וְאֶת־אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִֽהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן־זֶרַע וְנִֽחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָֽׁם׃ |
20 Bu tǝriⱪidǝ Yüsüp Misirning pütkül terilƣu yerini Pirǝwn üqün setiwaldi; qünki aqarqiliⱪ ⱪattiⱪ bolƣaqⱪa, misirliⱪlarning ⱨǝrbiri ɵz etizini setip bǝrdi. Xuning bilǝn yǝr-zemin Pirǝwnning bolup ⱪaldi.
| וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת־כׇּל־אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּֽי־מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּֽי־חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹֽה׃ |
21 Yüsüp hǝlⱪni Misirning bu qetidin yǝnǝ bir qetigiqǝ ⱨǝrⱪaysi xǝⱨǝrlǝrgǝ kɵqürdi.
| וְאֶת־הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל־מִצְרַיִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ |
22 Pǝⱪǝt kaⱨinlarning yerini u almidi; qünki kaⱨinlarƣa Pirǝwn tǝripidin alaⱨidǝ tǝminat berilgǝqkǝ, ular Pirǝwn tǝripidin tǝminlǝngǝn ülüxini yǝp, ɵz yǝrlirini satmiƣanidi.
| רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָֽכְלוּ אֶת־חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל־כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃ |
23 Yüsüp hǝlⱪⱪǝ: — Mana, mǝn bügün ɵzünglar bilǝn yǝrliringlarni Pirǝwn üqün setiwaldim. Mana silǝrgǝ uruⱪ! Əmdi yǝr teringlar.
| וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵֽא־לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת־הָאֲדָמָֽה׃ |
24 Əmdi xundaⱪ ⱪilisilǝrki, qiⱪⱪan ⱨosuldin bǝxtin birini Pirǝwngǝ berip, ⱪalƣan tɵt ⱪismini ɵzünglarƣa elip ⱪelinglar; u uruⱪluⱪ ⱨǝmdǝ ɵzünglarƣa, jümlidin ɵyüngdikilǝrgǝ wǝ kiqik baliliringlarƣa ozuⱪ bolsun, — dedi.
| וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּֽלְאׇכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶֽם׃ |
25 Ular jawabǝn: — Sili jenimizni ⱪutⱪuzdila. Hojimizning nǝziridǝ iltipat tapⱪan bolsaⱪla, Pirǝwnning ⱪulliri bolup turayli, — dedi.
| וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא־חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹֽה׃ |
26 Xuning bilǝn Yüsüp: — «Ⱨosulning bǝxtin biri Pirǝwngǝ berilsun» dǝp bu ixni bügüngǝ ⱪǝdǝr Misir zemini üqün ⱪanun-bǝlgilimǝ ⱪildi. Pǝⱪǝt kaⱨinlarning yerila buning sirtida bolup, Pirǝwngǝ tǝwǝ bolmidi.
| וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד־הַיּוֹם הַזֶּה עַל־אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּֽהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹֽה׃ |
27 Israillar Misir zeminida, Goxǝn ɵlkisidǝ olturaⱪlaxti; ular xu jayda yǝr-zeminlik bolup, awup, tolimu kɵpǝydi.
| וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹֽד׃ |
28 Yaⱪup Misir zeminida on yǝttǝ yil ɵmür kɵrdi; buning bilǝn Yaⱪupning ɵmür künliri bir yüz ⱪiriⱪ yǝttǝ yilƣa yǝtti.
| וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵֽי־יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָֽה׃ |
29 Israilning künliri sǝkratⱪa yeⱪinlaxⱪanda, oƣli Yüsüpni qaⱪirtip, uningƣa: — Əgǝr nǝziringdǝ iltipat tapⱪan bolsam, ⱪolungni yotamning astiƣa ⱪoyup, manga xapaǝt wǝ sadaⱪǝtlikni kɵrsitip, meni Misirda dǝpnǝ ⱪilma;
| וַיִּקְרְבוּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא ׀ לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִֽׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָֽיִם׃ |
30 bǝlki mǝn ata-bowilirim bilǝn yatidiƣan waⱪtimda meni Misirdin elip ketip, ularning gɵristaniƣa dǝpnǝ ⱪilƣin, dedi. U jawab berip: — Mǝn eytⱪiningdǝk ⱪilay, — dedi.
| וְשָֽׁכַבְתִּי עִם־אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶֽעֱשֶׂה כִדְבָרֶֽךָ׃ |
31 Yaⱪup uningƣa: — Manga ⱪǝsǝm ⱪilip bǝrgin, — dedi. U uningƣa ⱪǝsǝm ⱪilip bǝrdi; andin Israil karwatning bax tǝripidǝ sǝjdǝ ⱪildi.
| וַיֹּאמֶר הִשָּֽׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל־רֹאשׁ הַמִּטָּֽה׃ |
