Yaritilix 40
1 Bu ixlardin keyin Misir padixaⱨining saⱪiysi wǝ bax nawiyi Misir padixaⱨining zitiƣa tegip gunaⱨkar bolup ⱪaldi.
| וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ |
2 Xuning bilǝn Pirǝwn uning bu ikki mǝnsǝpdariƣa, yǝni bax saⱪiy wǝ bax nawayƣa ƣǝzǝplinip,
| וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאֹופִֽים׃ |
3 ularni pasiban bexining sariyiƣa, Yüsüp solaⱪliⱪ munarliⱪ zindanƣa solap ⱪoydi.
| וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יֹוסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ |
4 Pasiban bexi Yüsüpni ularning hizmitidǝ bolup ularni kütüxkǝ tǝyinlidi. Ular solaⱪta birnǝqqǝ kün yetip ⱪaldi.
| וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יֹוסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ |
5 Ular ikkisi — Misir padixaⱨining saⱪiysi wǝ nawiyi gundihanida solaⱪliⱪ turƣan bir keqidǝ qüx kɵrdi. Ⱨǝrbirining qüxining ɵzigǝ has tǝbiri bar idi.
| וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲלֹ֨ום שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמֹו֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְרֹ֣ון חֲלֹמֹ֑ו הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ |
6 Ətisi ǝtigǝndǝ, Yüsüp ularning ⱪexiƣa kiriwidi, ularning ƣǝmkin olturƣinini kɵrdi;
| וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יֹוסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ |
7 xunga u ɵzi bilǝn billǝ hojisining sariyida solaⱪliⱪ yatⱪan Pirǝwnning bu ikki mǝnsǝpdaridin: — Nemixⱪa qirayinglar bügün xunqǝ solƣun? — dǝp soridi.
| וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתֹּ֧ו בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיֹּֽום׃ |
8 Ular uningƣa jawab berip: — Ikkimiz bir qüx kɵrduⱪ; ǝmma qüximizning tǝbirini yexip beridiƣan kixi yoⱪ, dedi. Yüsüp ularƣa: — Qüxkǝ tǝbir berix Hudadin bolidu ǝmǝsmu? Qüxünglarni manga eytip beringlar, — dedi.
| וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲלֹ֣ום חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹתֹ֑ו וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יֹוסֵ֗ף הֲלֹ֤וא לֽ͏ֵאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃ |
9 Buning bilǝn bax saⱪiy Yüsüpkǝ qüxini eytip: — Qüxümdǝ aldimda bir üzüm teli turƣudǝk;
| וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמֹ֖ו לְיֹוסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו בַּחֲלֹומִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ |
10 bu üzüm telining üq xehi bar ikǝn. U bih urup qeqǝklǝp, saplirida uzum pixip ketiptudǝk;
| וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ |
11 Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨi ⱪolumda ikǝn; mǝn üzümlǝrni elip Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨigǝ siⱪip, ⱪǝdǝⱨni uning ⱪoliƣa sunuptimǝn, dedi.
| וְכֹ֥וס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כֹּ֣וס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ |
12 Yüsüp uningƣa jawabǝn: Qüxning tǝbiri xudurki, bu üq xah üq künni kɵrsitidu.
| וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ יֹוסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ |
13 Üq kün iqidǝ Pirǝwn ⱪǝddingni ruslitip, seni mǝnsipinggǝ ⱪaytidin tǝyinlǝydu. Buning bilǝn sǝn burun uningƣa saⱪiy bolƣandǝk Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨini uning ⱪoliƣa sunidiƣan bolisǝn.
| בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כֹוס־פַּרְעֹה֙ בְּיָדֹ֔ו כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ |
14 Lekin ixliring onguxluⱪ bolƣanda meni yadingƣa yǝtküzüp, manga xapaǝt kɵrsitip Pirǝwnning aldida mening toƣramda gǝp ⱪilip, meni bu ɵydin qiⱪartⱪaysǝn.
| כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהֹוצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ |
15 Qünki mǝn ⱨǝⱪiⱪǝtǝn ibraniylarning zeminidin naⱨǝⱪ tutup elip kelindim; bu yǝrdimu meni zindanƣa salƣudǝk bir ix ⱪilmidim, — dedi.
| כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבֹּֽור׃ |
16 Bax naway Yüsüpning xundaⱪ yahxi tǝbir bǝrginini kɵrüp uningƣa mundaⱪ dedi: — Mǝnmu ɵzümni qüxümdǝ kɵrdüm; mana, beximda aⱪ nan bar üq sewǝt bar ikǝn.
| וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י טֹ֣וב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יֹוסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלֹומִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃ |
17 Əng üstünki sewǝttǝ nawaylar Pirǝwngǝ pixurƣan ⱨǝrhil nazunemǝtlǝr bar ikǝn; lekin ⱪuxlar beximdiki u sewǝttiki nǝrsilǝrni yǝp ketiptudǝk, — dedi.
| וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיֹו֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָעֹ֗וף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ |
18 Yüsüp jawabǝn: — Qüxning tǝbiri xudurki: — Bu üq sewǝt üq künni kɵrsitidu.
| וַיַּ֤עַן יֹוסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנֹ֑ו שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ |
19 Üq kün iqidǝ Pirǝwn sening bexingni kesip, jǝsitingni dǝrǝhkǝ asidikǝn. Xuning bilǝn uqarⱪanatlar kelip gɵxüngni yǝydikǝn, — dedi.
| בְּעֹ֣וד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אֹותְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָעֹ֛וף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ |
20 Üqinqi küni xundaⱪ boldiki, Pirǝwnning tuƣulƣan küni bolƣaqⱪa, u ⱨǝmmǝ hizmǝtkarliri üqün bir ziyapǝt ⱪilip bǝrdi, xundaⱪla dǝrwǝⱪǝ hizmǝtkarlirining arisida bax saⱪiyning bexini kɵtürdi wǝ bax nawayning bexini aldi;
| וַיְהִ֣י ׀ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֗י יֹ֚ום הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּתֹ֥וךְ עֲבָדָֽיו׃ |
21 u bax saⱪiyni ⱪaytidin ɵz mǝnsipigǝ tǝyinlidi; xuning bilǝn u Pirǝwnning ⱪǝdǝⱨini uning ⱪoliƣa ⱪaytidin sunidiƣan boldi.
| וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכֹּ֖וס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ |
22 Lekin bax nawayni bolsa Yüsüp ularƣa tǝbir bǝrgǝndǝk esiwǝtti.
| וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יֹוסֵֽף׃ |
23 Əmma bax saⱪiy Yüsüpni ⱨeq ǝslimǝy, ǝksiqǝ uni untup ⱪaldi.
| וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יֹוסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ |
