< Əzakiyal 37 >

1 Pǝrwǝrdigarning ⱪoli wujudumƣa ⱪondi; Pǝrwǝrdigar meni Roⱨi bilǝn kɵtürüp qiⱪip, bir jilƣining otturisiƣa turƣuzdi; u yǝr sɵngǝklǝrgǝ toldi.
הָיְתָ֣ה עָלַי֮ יַד־יְהוָה֒ וַיּוֹצִאֵ֤נִי בְר֙וּחַ֙ יְהוָ֔ה וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת׃
2 U meni sɵngǝklǝr ǝtrapidin uyaⱪ-buyaⱪⱪa ɵtküzdi; mana, bu oquⱪ jilƣida [sɵngǝklǝr] intayin nurƣun idi; wǝ mana, ular intayin ⱪurup kǝtkǝnidi.
וְהֶעֱבִירַ֥נִי עֲלֵיהֶ֖ם סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהִנֵּ֨ה רַבּ֤וֹת מְאֹד֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבִּקְעָ֔ה וְהִנֵּ֖ה יְבֵשׁ֥וֹת מְאֹֽד׃
3 U mǝndin: — I insan oƣli, bu sɵngǝklǝr ⱪaytidin yaxnamdu? — dǝp soridi. Mǝn: — I Rǝb Pǝrwǝrdigar, sǝn bilisǝn, — dedim.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
4 U manga: I insan oƣli, bu sɵngǝklǝr üstigǝ bexarǝt berip mundaⱪ degin: «I ⱪuruⱪ sɵngǝklǝr, Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar!
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א עַל־הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם הָעֲצָמוֹת֙ הַיְבֵשׁ֔וֹת שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃
5 Rǝb Pǝrwǝrdigar bu sɵngǝklǝrgǝ mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn silǝrgǝ bir roⱨ-nǝpǝs kirgüzimǝn, wǝ silǝr ⱨayat bolisilǝr.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה לָעֲצָמ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י מֵבִ֥יא בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶֽם׃
6 Mǝn üstünglǝrgǝ pǝy-singirlǝrni salimǝn, silǝrni terǝ bilǝn yapimǝn, silǝrgǝ roⱨ-nǝpǝs kirgüzimǝn; wǝ silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr».
וְנָתַתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם גִּדִ֜ים וְֽהַעֲלֵתִ֧י עֲלֵיכֶ֣ם בָּשָׂ֗ר וְקָרַמְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ ע֔וֹר וְנָתַתִּ֥י בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
7 Xunga mǝn buyrulƣini boyiqǝ bexarǝt bǝrdim; mǝn bexarǝt beriximgǝ, bir xawⱪun kɵtürüldi, mana jalaⱪ-julaⱪ bir awaz anglandi, sɵngǝklǝr jipsilixip, bir-birigǝ ⱪoxuldi.
וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־עַצְמֽוֹ׃
8 Mǝn kɵrdum, mana, pǝy-singirlǝr wǝ ǝt ularning üstigǝ kelip ularni ⱪaplidi; biraⱪ ularda ⱨeq roⱨ-nǝpǝs bolmidi.
וְרָאִ֜יתִי וְהִנֵּֽה־עֲלֵיהֶ֤ם גִּדִים֙ וּבָשָׂ֣ר עָלָ֔ה וַיִּקְרַ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹר מִלְמָ֑עְלָה וְר֖וּחַ אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
9 U manga: — I insan oƣli, roⱨ-nǝpǝskǝ bexarǝt berip mundaⱪ degin: «Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: Tɵt tǝrǝptin xamal kǝlgǝysilǝr, i roⱨ-nǝpǝs, wǝ muxu ɵltürülgǝnlǝr tirilsun üqün ularning üstigǝ püwlǝnglǝr» — dedi.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א אֶל־הָר֑וּחַ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָ֠דָם וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־הָר֜וּחַ כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה מֵאַרְבַּ֤ע רוּחוֹת֙ בֹּ֣אִי הָר֔וּחַ וּפְחִ֛י בַּהֲרוּגִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְיִֽחְיֽוּ׃
10 Xunga mǝn buyrulƣandǝk bexarǝt beriwidim, roⱨ-nǝpǝs ularƣa kirdi-dǝ, ular ⱨayat bolup tik turdi — büyük bir ⱪoxunƣa aylandi.
וְהִנַּבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נִי וַתָּבוֹא֩ בָהֶ֨ם הָר֜וּחַ וַיִּֽחְי֗וּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם חַ֖יִל גָּד֥וֹל מְאֹד־מְאֹֽד׃ ס
11 Wǝ U manga: — I insan oƣli, bu sɵngǝklǝr bolsa Israilning pütün jǝmǝtidur. Mana, ular: «Bizning sɵngǝklirimiz ⱪurup kǝtti, ümidimiz üzüldi; biz tügǝxtuⱪ!» — dǝydu.
וַיֹּאמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃
12 Xunga bexarǝt berip ularƣa mundaⱪ degin: «Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn gɵrünglǝrni eqip, silǝrni gɵrünglǝrdin qiⱪirimǝn, i Mening hǝlⱪim, silǝrni Israil zeminiƣa elip kirimǝn;
לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
13 Mǝn gɵrünglǝrni aqⱪinimda, silǝrni gɵrünglǝrdin qiⱪarƣinimda, i Mening hǝlⱪim, silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr.
וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי׃
14 Wǝ Mǝn Ɵz Roⱨimni silǝrgǝ kirgüzimǝn, silǝr ⱨayat bolisilǝr; wǝ Mǝn silǝrni ɵz zemininglarda turƣuzimǝn; silǝr Mǝnki Pǝrwǝrdigarni xundaⱪ sɵzni ⱪilip, xuni ada ⱪildi, dǝp bilip yetisilǝr».
וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ פ
15 Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip mundaⱪ deyildi: —
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
16 I insan oƣli, bir tayaⱪni elip, uning üstigǝ «Yǝⱨuda wǝ uning ⱨǝmraⱨliri bolƣan Israillar üqün» dǝp yazƣin; yǝnǝ bir tayaⱪni elip, uning üstigǝ «Əfraim wǝ uning ⱨǝmraⱨliri bolƣan pütün Israil jǝmǝtidikilǝr üqün» dǝp yazƣin;
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חברו׃
17 wǝ ularni bir-birigǝ ulap ⱪoy; ular ⱪolungda bir bolsun.
וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃
18 Hǝlⱪimdikilǝr sǝndin: «Bu ixlar bilǝn nemini qüxǝndürmǝkqi bizgǝ dǝp bǝrmǝmsǝn?» dǝp sorisa,
וְכַֽאֲשֶׁר֙ יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ בְּנֵ֥י עַמְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד לָ֖נוּ מָה־אֵ֥לֶּה לָּֽךְ׃
19 ularƣa: «Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Mana, Mǝn Əfraimning wǝ uningƣa ⱨǝmraⱨ bolƣan Israil ⱪǝbililirining ⱪoli tutⱪan Yüsüpning tayiⱪini elip, uni Yǝⱨudaning tayiⱪiƣa ⱪoxup ulap, ularni birla tayaⱪ ⱪilimǝn; ular Mening ⱪolumda bir tayaⱪ bolidu.
דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
20 Sǝn yazƣan tayaⱪlarni ularning kɵz aldida ⱪolungda tutup ularƣa xundaⱪ degin: —
וְהָי֨וּ הָעֵצִ֜ים אֲֽשֶׁר־תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָדְךָ֖ לְעֵינֵיהֶֽם׃
21 «Rǝb Pǝrwǝrdigar xundaⱪ dǝydu: «Mana, Mǝn Israil balilirini barƣan ǝllǝr arisidin elip, ularni ⱨǝryandin yiƣip ɵz zeminiƣa epkelimǝn.
וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃
22 Mǝn ularni Israil taƣlirining üstidǝ bir ǝl ⱪilimǝn; bir padixaⱨ ularning ⱨǝmmisigǝ padixaⱨ bolidu; ular ⱪaytidin ikki ǝl bolmaydu, yaki ⱪaytidin ikki padixaⱨliⱪⱪa ⱨeq bɵlünmǝydu.
וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יהיה ־עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃
23 Ular ɵzlirini ⱪaytidin ularning mǝbudliri, lǝnǝtlik ixliri yaki asiyliⱪlirining ⱨeqⱪayisisi bilǝn ⱨeq bulƣimaydu; Mǝn ularni gunaⱨ ɵtküzgǝn olturaⱪlaxⱪan jayliridin ⱪutⱪuzup, ularni paklandurimǝn; ular Mening hǝlⱪim bolidu, Mǝn ularning Hudasi bolimǝn.
וְלֹ֧א יִֽטַמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֹתָ֗ם מִכֹּ֤ל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
24 Wǝ mening ⱪulum Dawut ularƣa padixaⱨ bolidu; ularning ⱨǝmmisining birla padiqisi bolidu; ular Mening ⱨɵkümlirimdǝ mengip, Mening bǝlgilimilirimni tutup ularƣa ǝmǝl ⱪilidu.
וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃
25 Ular Mening ⱪulum Yaⱪupⱪa tǝⱪdim ⱪilƣan, ata-bowiliringlar turup kǝlgǝn zeminda turidu; ular uningda turidu — ular, ularning baliliri, wǝ balilarning baliliri mǝnggü turidu — Mening ⱪulum Dawut ularning xaⱨzadisi bolidu.
וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃
26 Mǝn ular bilǝn aman-hatirjǝmlik beƣixlaydiƣan bir ǝⱨdǝ tüzimǝn; bu ular bilǝn mǝnggülük bir ǝⱨdǝ bolidu; Mǝn ularni jayida makanlaxturup awutimǝn; wǝ Mening muⱪǝddǝs jayimni ular arisiƣa mǝnggügǝ tiklǝymǝn.
וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם יִהְיֶ֣ה אוֹתָ֑ם וּנְתַתִּים֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אוֹתָ֔ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃
27 Mening turalƣu jayim ularda bolidu; Mǝn ularning Hudasi bolimǝn, ular Mening hǝlⱪim bolidu.
וְהָיָ֤ה מִשְׁכָּנִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃
28 Mening pak-muⱪǝddǝs jayim ular arisida mǝnggügǝ tiklǝngǝndǝ, ǝmdi ǝllǝr Ɵzüm Pǝrwǝrdigarning Israilni pak-muⱪǝddǝs ⱪilƣuqi ikǝnlikimni bilip yetidu».
וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃ ס

< Əzakiyal 37 >