< Əzakiyal 36 >

1 Əmdi sǝn, i insan oƣli, Israil taƣliriƣa bexarǝt berip mundaⱪ degin: — Israil taƣliri, Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar: —
ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃
2 Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Düxmǝnning silǝrgǝ ⱪarap: «Waⱨ! Mǝnggü yuⱪiri jaylar bizgǝ tǝǝlluⱪ boldi!» degini tüpǝylidin,
כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃
3 xunga bexarǝt berip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Bǝrⱨǝⱪ, qünki ular silǝrni wǝyranǝ ⱪilip, ǝllǝrdin ⱪalƣanliriƣa tǝwǝ ⱪilixⱪa ⱨǝryandin silǝrni ǝzgǝnliki tüpǝylidin, wǝ silǝr ǝllǝr arisida sɵz-qɵqǝk wǝ tɵⱨmǝt obyekti bolup ⱪalƣanliⱪinglardin,
לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃
4 ǝmdi xunga, i Israil taƣliri, Rǝb Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar: — Rǝb Pǝrwǝrdigar ǝllǝrdin ⱪalƣanliriƣa olja ⱨǝm mazaⱪ obyekti bolup ⱪalƣan taƣlar, egizliklǝr, jiralar wǝ jilƣilarƣa, wǝyran bolƣan harabilǝr wǝ taxliwetilgǝn xǝⱨǝrlǝrgǝ mundaⱪ dǝydu: —
לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃
5 Xunga Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Huxal boluxup ⱪǝlbidiki pütün ɵqmǝnliki bilǝn Mening zeminimni ɵzlirigǝ tǝǝlluⱪ boluxⱪa bekitip, uni bulang-talang ⱪiliwalayli degǝn ǝllǝrdin ⱪalƣanliriƣa wǝ Edomdikilǝrning ⱨǝmmisigǝ bǝrⱨǝⱪ, Mǝn [Ɵz hǝlⱪimgǝ] bolƣan ⱪizƣinliⱪimdin qiⱪⱪan aqqiⱪ otida sɵz ⱪildim: —
לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃
6 Israil zemini toƣruluⱪ bexarǝt berip, taƣlar, egizliklǝr, jiralar wǝ jilƣilarƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn Ɵz [hǝlⱪimgǝ bolƣan] ⱪizƣinliⱪimdin ⱪǝⱨrim bilǝn sɵz ⱪildim — qünki silǝr ǝllǝrning mazaⱪ-aⱨanǝtlirini yegǝnsilǝr.
לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃
7 — Xunga Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn ⱪolumni kɵtürüp xundaⱪ ⱪǝsǝm iqkǝnki, bǝrⱨǝⱪ, ǝtrapinglardiki ǝllǝr ɵzining mazaⱪ-aⱨanǝtlirini ɵzi ixitidu.
לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃
8 Lekin silǝr, i Israil taƣliri, xahlinisilǝr, hǝlⱪim Israilƣa mewǝ berisilǝr; qünki ular pat arida ⱪaytip kelidu.
ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃
9 Qünki mana, Mǝn silǝr tǝripinglardidurmǝn; Mǝn silǝrgǝ ⱪaraymǝn, silǝr yumxitilisilǝr ⱨǝm terilisilǝr.
כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃
10 Wǝ Mǝn üstünglǝrdǝ adǝmlǝrni, yǝni Israilning pütkül jǝmǝtini, ularning barliⱪini kɵpǝytimǝn; xǝⱨǝrlǝr aⱨalilik bolidu, harabilǝr ⱪaytidin ⱪurulidu.
והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃
11 Mǝn üstünglǝrdǝ adǝm ⱨǝm ⱨaywanlarni kɵpǝytimǝn, ular awup nǝsil kɵridu; Mǝn ɵtkǝn zamanlardikidǝk silǝrni olturaⱪliⱪ ⱪilimǝn; bǝrⱨǝⱪ, ⱨalinglarni ǝslidikidin ǝwzǝl ⱪilimǝn; silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr.
והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה׃
12 Mǝn üstünglǝrgǝ adǝmlǝrni, yǝni hǝlⱪim Israilni mangdurimǝn; ular silǝrgǝ igidarqiliⱪ ⱪilidu, silǝr ularning mirasi bolisilǝr; silǝr yǝnǝ ularni baliliridin juda ⱪilmaysilǝr.
והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם׃
13 Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Qünki ularning silǝrgǝ: «Silǝr adǝmlǝrni yǝysilǝr, ɵz elinglarni balilardin juda ⱪilƣansilǝr!» degini tüpǝylidin,
כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃
14 ǝmdi silǝr yǝnǝ adǝmlǝrni yemǝysilǝr, ɵz elinglarni baliliridin yǝnǝ juda ⱪilmaysilǝr, dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.
לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃
15 — Mǝn silǝrgǝ yǝnǝ ǝllǝrning mazaⱪ-aⱨanǝtlirini anglatⱪuzmaymǝn; silǝr ǝllǝrning tapa-tǝnisini yǝnǝ kɵtürmǝysilǝr, silǝr ɵz elinglarni ⱪaytidin yiⱪitmaysilǝr, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.
ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃
16 Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip xundaⱪ deyildi: —
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
17 I insan oƣli, Israil jǝmǝti ɵz zeminida turƣan qaƣlarda, ular ɵz yoli ⱨǝm ⱪilmixliri bilǝn uni bulƣiƣan; Mening aldimda ularning yoli ay kɵrgǝn ayalning napakliⱪiƣa ohxax.
בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃
18 Xunga zeminƣa tɵkkǝn ⱪan üqün, zeminni mǝbudliri bilǝn bulƣiƣanliⱪi üqün, Mǝn ⱪǝⱨrimni ular üstigǝ tɵktum;
ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃
19 Mǝn ularni ǝllǝr arisiƣa tarⱪitiwǝttim, ular mǝmlikǝtlǝr iqigǝ tarilip kǝtti; Mǝn ularning yolliri ⱨǝm ⱪilmixliri boyiqǝ ularning üstigǝ ⱨɵküm qiⱪardim.
ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃
20 Ular baridiƣan ⱨǝrⱪaysi ǝllǝrgǝ kǝlgǝndǝ, ular toƣrisida: «Bular Pǝrwǝrdigarning hǝlⱪi, biraⱪ ular Uning zeminidin qiⱪⱪan!» — deyilgǝndǝ, ular yǝnila Mening pak-muⱪǝddǝs namimni bulƣiƣan;
ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו׃
21 Biraⱪ Mǝn Israil jǝmǝti barƣan ⱨǝrⱪaysi ǝllǝr arisida bulƣanƣan pak-muⱪǝddǝs namim üqün kɵngül bɵldüm.
ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה׃
22 Xunga Israil jǝmǝtigǝ mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn bu ixni silǝrni dǝp ǝmǝs, i Israil jǝmǝti, bǝlki silǝr barƣan ⱨǝrⱪaysi ǝllǝr arisida silǝr bulƣiƣan ɵz pak-muⱪǝddǝs namim üqün ⱪilimǝn.
לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם׃
23 Mǝn ǝllǝr arisida bulƣanƣan, Ɵzümning büyük namimni pak-muⱪǝddǝs dǝp kɵrsitimǝn; namimni dǝl silǝr ular arisida bulƣiƣan; ularning kɵz aldida Mǝn Ɵzümni silǝrning aranglarda pak-muⱪǝddǝs kɵrsǝtkinimdǝ, ǝllǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetidu, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.
וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃
24 Mǝn silǝrni ǝllǝr arisidin elip, mǝmlikǝtlǝr iqidin yiƣip, silǝrni ɵz zemininglarƣa ⱪayturimǝn.
ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם׃
25 — Mǝn süpsüzük suni üstünglarƣa qaqimǝn, buning bilǝn silǝr pak bolisilǝr. Silǝrni ⱨǝmmǝ paskiniliⱪinglardin wǝ butliringlardin paklaymǝn.
וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃
26 Mǝn silǝrgǝ yengi ⱪǝlb berimǝn, iqinglarƣa yengi bir roⱨ salimǝn; teninglardiki tax yürǝkni elip taxlap, meⱨrlik bir ⱪǝlbni ata ⱪilimǝn.
ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃
27 Mening Roⱨimni iqinglarƣa kirgüzüp, silǝrni ǝmr-pǝrmanlirim boyiqǝ mangƣuzimǝn, ⱨɵkümlirimni tutⱪuzimǝn, xuning bilǝn ularƣa ǝmǝl ⱪilisilǝr;
ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃
28 silǝr Mǝn ata-bowiliringlarƣa tǝⱪdim ⱪilƣan zeminda yaxaysilǝr; Mening ⱪowmim bolisilǝr, Mǝn silǝrning Hudayinglar bolimǝn.
וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
29 Mǝn silǝrni barliⱪ paskiniqiliktin ⱪutⱪuzimǝn; Mǝn buƣdayni awun boluxⱪa buyruymǝn; üstünglǝrgǝ ⱨeq aqarqiliⱪni ⱪoymaymǝn;
והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃
30 Mǝn dǝrǝhlǝrning mewisini wǝ etizdiki mǝⱨsulatlarni awutimǝnki, silǝr aqarqiliⱪ tüpǝyldin ǝllǝr arisida xǝrmǝndǝ bolmaysilǝr.
והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃
31 Silǝr rǝzil yolliringlar wǝ naqar ⱪilmixliringlarni ǝslǝp, ⱪǝbiⱨlikliringlar wǝ yirginqlik ⱪilƣanliringlar üqün ɵz-ɵzünglardin yirginisilǝr.
וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃
32 Silǝrgǝ mǝlum bolsunki, bu ixni ⱪilixim silǝr üqün ǝmǝs, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — ɵz yolliringlar üqün hijil bolup xǝrmǝndǝ bolunglar, i Israil jǝmǝti.
לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃
33 — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn ⱪǝbiⱨlikinglardin pakliƣan künidǝ, Mǝn xǝⱨǝrlǝrni aⱨalilik ⱪilimǝn, harabǝ ⱪalƣan jaylarmu ⱪaytidin ⱪurulidu.
כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות׃
34 Wǝyran ⱪilinƣan zemin ɵtüp ketiwatⱪan ⱨǝrbirining kɵz aldida wǝyranǝ kɵrünsimu, u ⱪaytidin terilidu.
והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃
35 Xuning bilǝn ular: «Bu wǝyran ⱪilinƣan zemin huddi Erǝm baƣqisidǝk boldi; harabǝ, wǝyran ⱪilinƣan xǝⱨǝrlǝr ⱨazir mustǝⱨkǝmlǝndi, aⱨalilik boldi» — dǝydu.
ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃
36 Wǝ ǝtrapida ⱪalƣan ǝllǝr Mǝnki Pǝrwǝrdigarning buzulƣan jaylarni ⱪurƣuqi ⱨǝm wǝyranǝ ⱪilinƣan yǝrlǝrni ⱪaytidin teriƣuqi ikǝnlikimni bilip yetidu; Mǝnki Pǝrwǝrdigar sɵz ⱪildim, buningƣa ǝmǝl ⱪilimǝn.
וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃
37 Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn yǝnila Israilning jǝmǝtining bu ixlarni tilǝydiƣan dua-tilawǝtlirigǝ ijabǝt ⱪilƣuqi bolimǝn; Mǝn ⱪoy padisidǝk ularning adǝmlirini awutimǝn;
כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃
38 Muⱪǝddǝs dǝp ayrilƣan ⱪurbanliⱪ ⱪoy padisidǝk, bekitilgǝn ⱨeyt-bayramliriƣa beƣixlanƣan ⱪoy padisi Yerusalemƣa toldurulƣandǝk, harabǝ bolƣan xǝⱨǝrlǝr ⱪaytidin adǝm padiliri bilǝn toldurulidu; ular Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetidu.
כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה׃

< Əzakiyal 36 >