Əzakiyal 33
1 Wǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip xundaⱪ deyildi: —
| וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ |
2 I insan oƣli, ǝl-yurtungdikilǝrgǝ sɵz yǝtküzüp ularƣa mundaⱪ degin: — Mǝn ⱪiliqni mǝlum bir zemin üstigǝ qiⱪarƣinimda, zemindiki hǝlⱪ ɵz arisidin bir adǝmni tepip uni kɵzǝtqi beketsǝ, —
| בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔ם וְנָתְנ֥וּ אֹתֹ֛ו לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה׃ |
3 u ⱪiliqning zemin üstigǝ qiⱪⱪanliⱪini kɵrüp, kanay qelip hǝlⱪni agaⱨlandursa,
| וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשֹּׁופָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃ |
4 kimdikim kanay awazini anglap, agaⱨni almisa, ⱪiliq kelip uni elip kǝtsǝ, ǝmdi uning ⱪeni ɵz bexi üstigǝ bolidu.
| וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־קֹ֤ול הַשֹּׁופָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בֹוא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמֹ֥ו בְרֹאשֹׁ֖ו יִֽהְיֶֽה׃ |
5 U kanay awazini anglap, agaⱨni almiƣan; xunga uning ⱪeni ɵzigǝ bolidu; u agaⱨ alƣan bolsa, jenini ⱪutⱪuzƣan bolatti.
| אֵת֩ קֹ֨ול הַשֹּׁופָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמֹ֖ו בֹּ֣ו יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשֹׁ֥ו מִלֵּֽט׃ |
6 Biraⱪ kɵzǝtqi ⱪiliqning keliwatⱪinini kɵrüp, kanay qalmay, hǝlⱪni agaⱨlandurmisa, ǝmdi ⱪiliq kelip ular arisidin birawni elip kǝtsǝ, undaⱪta u ɵz ⱪǝbiⱨlikidǝ elip ketilidu; biraⱪ uning ⱪeni üqün Mǝn kɵzǝtqidin ⱨesab alimǝn.
| וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשֹּׁופָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּבֹ֣וא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּעֲוֹנֹ֣ו נִלְקָ֔ח וְדָמֹ֖ו מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃ ס |
7 Əmdi, i insan oƣli, Mǝn seni Israil jǝmǝti üqün kɵzǝtqi dǝp bekitkǝnmǝn; sǝn Mening aƣzimdin hǝwǝr anglap, ularƣa Mǝndin agaⱨ yǝtküzisǝn.
| וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃ |
8 Mǝn rǝzil adǝmgǝ: «I rǝzil adǝm, sǝn qoⱪum ɵlisǝn» desǝm, wǝ ɵzüng bu rǝzilni yolidin yanduruxⱪa sɵz ⱪilmay uni agaⱨlandurmisang, u rǝzil ɵz ⱪǝbiⱨlikidǝ ɵlidu; biraⱪ uning ⱪeni üqün sǝndin ⱨesab alimǝn.
| בְּאָמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ מֹ֣ות תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכֹּ֑ו ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֹנֹ֣ו יָמ֔וּת וְדָמֹ֖ו מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁ׃ |
9 Biraⱪ sǝn rǝzilni yolidin yenix toƣruluⱪ agaⱨlandursang, u yolidin yanmisa, u ɵz ⱪǝbiⱨlikidǝ ɵlidu; biraⱪ ɵzüng ɵz jeningni ⱪutⱪuzup ⱪalisǝn.
| וְ֠אַתָּה כִּֽי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכֹּו֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכֹּ֑ו ה֚וּא בַּעֲוֹנֹ֣ו יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ ס |
10 Əmdi sǝn, i insan oƣli, Israil jǝmǝtigǝ sɵz ⱪilip: — Silǝr: «Bizning itaǝtsizliklirimiz wǝ gunaⱨlirimiz beximizdidur, biz ular bilǝn zǝiplixip ketiwatimiz; ǝmdi biz ⱪandaⱪmu ⱨayatⱪa eriximiz?» dǝysilǝr.
| וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹר֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֤ן אֲמַרְתֶּם֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־פְשָׁעֵ֥ינוּ וְחַטֹּאתֵ֖ינוּ עָלֵ֑ינוּ וּבָ֛ם אֲנַ֥חְנוּ נְמַקִּ֖ים וְאֵ֥יךְ נִֽחְיֶֽה׃ |
11 Ularƣa sɵzümni yǝtküzüp: «Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — Mǝn rǝzil adǝmning ɵlümidin ⱨeq hursǝnlikim yoⱪtur; pǝⱪǝt ularni rǝzil yolidin yenip ⱨayatⱪa erixsun dǝymǝn; rǝzil yolliringlardin yeninglar, yeninglar! Nemixⱪa ɵlgünglar kelidu, i Israil jǝmǝti?!» — degin.
| אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם חַי־אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִם־אֶחְפֹּץ֙ בְּמֹ֣ות הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכֹּ֖ו וְחָיָ֑ה שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ |
12 Wǝ sǝn, i insan oƣli, ǝl-yurtungdikilǝrgǝ mundaⱪ degin: — Ⱨǝⱪⱪaniy adǝmning ⱨǝⱪⱪaniyliⱪi asiyliⱪ ⱪilƣan künidǝ uni ⱪutⱪuzmaydu; ⱨǝm rǝzil adǝm bolsa, u ɵz rǝzillikidin yanƣan künidǝ rǝzillikidin yiⱪilmaydu; ⱨǝⱪⱪaniy adǝm gunaⱨ sadir ⱪilƣan künidǝ, u ǝslidiki ⱨǝⱪⱪaniyliⱪi bilǝn ⱨayatta turiwǝrmǝydu.
| וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ צִדְקַ֣ת הַצַּדִּ֗יק לֹ֤א תַצִּילֶ֙נּוּ֙ בְּיֹ֣ום פִּשְׁעֹ֔ו וְרִשְׁעַ֤ת הָֽרָשָׁע֙ לֹֽא־יִכָּ֣שֶׁל בָּ֔הּ בְּיֹ֖ום שׁוּבֹ֣ו מֵֽרִשְׁעֹ֑ו וְצַדִּ֗יק לֹ֥א יוּכַ֛ל לִֽחְיֹ֥ות בָּ֖הּ בְּיֹ֥ום חֲטֹאתֹֽו׃ |
13 Mǝn ⱨǝⱪⱪaniyƣa: «Sǝn bǝrⱨǝⱪ ⱨayatⱪa erixsǝn» deginimdǝ, u ɵz ⱨǝⱪⱪaniyliⱪiƣa tayinip ⱪǝbiⱨlik sadir ⱪilsa, ǝmdi uning ⱨǝⱪⱪaniy ixliridin ⱨeqⱪaysisi ǝslǝnmǝydu; ǝksiqǝ u ɵtküzgǝn ⱪǝbiⱨliki tüpǝylidin ɵlidu.
| בְּאָמְרִ֤י לַצַּדִּיק֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה וְהֽוּא־בָטַ֥ח עַל־צִדְקָתֹ֖ו וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל כָּל־צִדְקָתֹו (צִדְקֹתָיו֙) לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה וּבְעַוְלֹ֥ו אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בֹּ֥ו יָמֽוּת׃ |
14 Əmdi mǝn rǝzilgǝ: «Sǝn qoⱪum ɵlisǝn» desǝm, biraⱪ u gunaⱨidin yenip, kɵz aldimda adalǝt wǝ ⱨǝⱪⱪaniyliⱪni yürgürsǝ —
| וּבְאָמְרִ֥י לָֽרָשָׁ֖ע מֹ֣ות תָּמ֑וּת וְשָׁב֙ מֵֽחַטָּאתֹ֔ו וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ |
15 Rǝzil adǝm ⱪǝrzgǝ kapalǝtkǝ alƣan nǝrsini ⱪayturup bǝrsǝ, — bulangqiliⱪta alƣanni ⱪayturup bǝrsǝ — ⱪǝbiⱨlik sadir ⱪilmay, ⱨayat bǝlgilimiliridǝ mangsa — ǝmdi u bǝrⱨǝⱪ ⱨayatⱪa igǝ bolidu, u ɵlmǝydu.
| חֲבֹ֨ל יָשִׁ֤יב רָשָׁע֙ גְּזֵלָ֣ה יְשַׁלֵּ֔ם בְּחֻקֹּ֤ות הַֽחַיִּים֙ הָלַ֔ךְ לְבִלְתִּ֖י עֲשֹׂ֣ות עָ֑וֶל חָיֹ֥ו יִֽחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ |
16 Uning sadir ⱪilƣan gunaⱨliridin ⱨeqⱪaysisi ǝslǝnmǝydu; u adalǝt wǝ ⱨǝⱪⱪaniyliⱪni yürgürgǝn — u bǝrⱨǝⱪ ⱨayatⱪa igǝ bolidu.
| כָּל־חַטָּאתֹו (חַטֹּאתָיו֙) אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א לֹ֥א תִזָּכַ֖רְנָה לֹ֑ו מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֛ה עָשָׂ֖ה חָיֹ֥ו יִֽחְיֶֽה׃ |
17 Biraⱪ ǝl-yurtungdikilǝr: «Rǝbning yoli ⱨǝmmigǝ barawǝr ǝmǝs» dǝydu; ǝmǝliyǝttǝ ularning yoli bolsa ⱨǝmmigǝ barawǝr ǝmǝs.
| וְאָמְרוּ֙ בְּנֵ֣י עַמְּךָ֔ לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י וְהֵ֖מָּה דַּרְכָּ֥ם לֹֽא־יִתָּכֵֽן׃ |
18 Ⱨǝⱪⱪaniy adǝm ɵz ⱨǝⱪⱪaniyliⱪidin yenip, ⱪǝbiⱨlikni sadir ⱪilsa, u buningda ɵlidu.
| בְּשׁוּב־צַדִּ֥יק מִצִּדְקָתֹ֖ו וְעָ֣שָׂה עָ֑וֶל וּמֵ֖ת בָּהֶֽם׃ |
19 Rǝzil adǝm ɵz rǝzillikidin yenip, adalǝt wǝ ⱨǝⱪⱪaniyliⱪ yürgürsǝ, bu ixlardin ⱨayatⱪa igǝ bolidu.
| וּבְשׁ֤וּב רָשָׁע֙ מֵֽרִשְׁעָתֹ֔ו וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה עֲלֵיהֶ֖ם ה֥וּא יִֽחְיֶֽה׃ |
20 Lekin silǝr: «Rǝbning yoli ⱨǝmmigǝ barawǝr ǝmǝs» dǝysilǝr; i Israil jǝmǝti, Mǝn ⱨǝrⱪaysinglarƣa ɵz yolliringlar boyiqǝ üstünglǝrgǝ ⱨɵküm qiⱪirimǝn!
| וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י אִ֧ישׁ כִּדְרָכָ֛יו אֶשְׁפֹּ֥וט אֶתְכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ |
21 Wǝ xundaⱪ boldiki, sürgün bolƣan on ikkinqi yili, oninqi ayning bǝxinqi künidǝ, Yerusalemdin ⱪaqⱪan birsi yenimƣa kelip: «Xǝⱨǝr bɵsüldi!» — dedi.
| וַיְהִ֞י בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛י בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלַ֛͏ִם לֵאמֹ֖ר הֻכְּתָ֥ה הָעִֽיר׃ |
22 Əmdi ⱪaqⱪan adǝmning yetip kelixining aldinⱪi ahximida Pǝrwǝrdigarning ⱪoli mening wujudumƣa ⱪonƣanidi; xuning bilǝn U aƣzimni eqip ⱪoydi; aƣzim eqilip, mǝn yǝnǝ gaqa bolmidim.
| וְיַד־יְהוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בֹּ֣וא הַפָּלִ֔יט וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בֹּ֥וא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּי עֹֽוד׃ פ |
23 Wǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip xundaⱪ deyildi: —
| וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ |
24 I insan oƣli, Israil zeminidiki harabǝ jaylarda turuwatⱪanlar: «Ibraⱨim pǝⱪǝt bir adǝm turupmu bu zeminƣa miras bolƣanidi; biraⱪ biz kɵp adǝmmiz; ǝmdi zemin bǝribir bizgǝ tǝⱪdim ⱪilindi» — dǝp eytiwatidu.
| בֶּן־אָדָ֗ם יֹ֠שְׁבֵי הֶחֳרָבֹ֨ות הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמֹורָשָֽׁה׃ ס |
25 Xunga ularƣa mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Silǝr gɵxni ⱪan bilǝn yǝysilǝr; silǝr ɵz mǝbudliringlarni bax kɵtürüp izdǝysilǝr; silǝr ⱪan tɵküwatisilǝr; ǝmdi silǝr zeminƣa miras bolamsilǝr?
| לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה עַל־הַדָּ֧ם ׀ תֹּאכֵ֛לוּ וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ |
26 Silǝr ⱪiliqinglarƣa tayinisilǝr, silǝr yirginqlik ixlarni qiⱪirisilǝr, ⱨǝrbiringlar ɵz ⱪoxnisining ayaliƣa buzuⱪqiliⱪ ⱪilidu. Əmdi silǝr zeminƣa miras bolamsilǝr?».
| עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙ עֲשִׂיתֶ֣ן תֹּועֵבָ֔ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ ס |
27 Ularƣa mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, bǝrⱨǝⱪ, harabǝ jaylarda turuwatⱪanlar ⱪiliqlinip yiⱪilidu; dalada ⱪalƣanni yawayi ⱨaywanlarning yǝwetixkǝ tapxurimǝn; istiⱨkamlar wǝ ƣarlarda turƣanlarmu waba kesilidin ɵlidu.
| כֹּֽה־תֹאמַ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֞א אֲשֶׁ֤ר בֶּֽחֳרָבֹות֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וַֽאֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֔ה לַחַיָּ֥ה נְתַתִּ֖יו לְאָכְלֹ֑ו וַאֲשֶׁ֛ר בַּמְּצָדֹ֥ות וּבַמְּעָרֹ֖ות בַּדֶּ֥בֶר יָמֽוּתוּ׃ |
28 Mǝn zeminni wǝyranǝ wǝ qɵl-bayawan ⱪilimǝn; uning küqidin bolƣan pǝhri yoⱪilidu; Israilning taƣliri wǝyranǝ boliduki, ulardin ɵtküqi ⱨeqbir adǝm bolmaydu.
| וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּאֹ֣ון עֻזָּ֑הּ וְשָֽׁמְמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עֹובֵֽר׃ |
29 Ularning yürgüzgǝn yirginqlik ⱪilmixliri tüpǝylidin Mǝn zeminni wǝyranǝ wǝ qɵl-bayawan ⱪilƣinimda ular Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni tonup yetidu».
| וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּתִתִּ֤י אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה עַ֥ל כָּל־תֹּועֲבֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ ס |
30 — Əmdi sǝn bolsang, i insan oƣli, ǝl-yurtungdikilǝr ⱨǝrdaim seni aƣziƣa elip ɵylirining tamlirining yenida wǝ dǝrwazilarda sɵzlǝp bir-birigǝ ⱨǝm ⱨǝrbiri ɵz ⱪerindixiƣa sǝn toƣruluⱪ: «Ⱪeni berip, Pǝrwǝrdigardin nemǝ sɵz barkin, anglap kelǝyli!» — dǝydu.
| וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם בְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ הַנִּדְבָּרִ֤ים בְּךָ֙ אֵ֣צֶל הַקִּירֹ֔ות וּבְפִתְחֵ֖י הַבָּתִּ֑ים וְדִבֶּר־חַ֣ד אֶת־אַחַ֗ד אִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר בֹּֽאוּ־נָ֣א וְשִׁמְע֔וּ מָ֣ה הַדָּבָ֔ר הַיֹּוצֵ֖א מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃ |
31 Ular jamaǝt süpitidǝ yeningƣa kelip, Mening hǝlⱪimning süpitidǝ aldingda olturidu; ular sɵzliringni anglaydu, biraⱪ ularƣa ǝmǝl ⱪilmaydu; ular aƣzi bilǝn sanga muⱨǝbbǝt kɵrsitidu, biraⱪ kɵngli ⱨaram mǝnpǝǝtkǝ tartidu;
| וְיָבֹ֣ואוּ אֵ֠לֶיךָ כִּמְבֹוא־עָ֞ם וְיֵשְׁב֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאֹותָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים אַחֲרֵ֥י בִצְעָ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃ |
32 mana, sǝn ular üqün pǝⱪǝt yeⱪimliⱪ awaz bilǝn, sazliri obdan tǝngxilip eytilƣan muⱨǝbbǝt nahxisisǝn, halas; ular sɵzliringni anglaydu, biraⱪ ularƣa ǝmǝl ⱪilmaydu.
| וְהִנְּךָ֤ לָהֶם֙ כְּשִׁ֣יר עֲגָבִ֔ים יְפֵ֥ה קֹ֖ול וּמֵטִ֣ב נַגֵּ֑ן וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְעֹשִׂ֥ים אֵינָ֖ם אֹותָֽם׃ |
33 Əmdi buning ⱨǝmmisi ǝmǝlgǝ axurulƣinida (u bǝrⱨǝⱪ ǝmǝlgǝ axurulidu!) ular bir pǝyƣǝmbǝrning ularning arisida bolƣanliⱪini tonup yetidu».
| וּבְבֹאָ֑הּ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתֹוכָֽם׃ ס |
