Əzakiyal 20

1 Yǝttinqi yili, bǝxinqi ayning oninqi küni xundaⱪ boldiki, Israilning bǝzi aⱪsaⱪalliri Pǝrwǝrdigarni izdǝp uningdin soriƣili mening aldimƣa kelip olturdi.

וַיְהִ֣י ׀ בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ית בַּֽחֲמִשִׁי֙ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ בָּ֧אוּ אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לִדְרֹ֣שׁ אֶת־יְהוָ֑ה וַיֵּשְׁב֖וּ לְפָנָֽי׃ ס

2 Wǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip mundaⱪ deyildi: —

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

3 I insan oƣli, Israilning aⱪsaⱪalliriƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Silǝr Mǝndin soriƣili kǝldinglar? Ɵz ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar — Mǝn silǝrning Mǝndin sorixinglarƣa yolƣa ⱪoymaymǝn.

בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֞ר אֶת־זִקְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲלִדְרֹ֥שׁ אֹתִ֖י אַתֶּ֣ם בָּאִ֑ים חַי־אָ֙נִי֙ אִם־אִדָּרֵ֣שׁ לָכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

4 Əmdi ularning üstigǝ ⱨɵküm qiⱪiramsǝn, i adǝm balisi, ⱨɵküm qiⱪiramsǝn? Ularƣa ata-bowilirining yirginqlik ⱪilmixlirini ayan ⱪilip ularƣa mundaⱪ degin: —

הֲתִשְׁפֹּ֣ט אֹתָ֔ם הֲתִשְׁפּ֖וֹט בֶּן־אָדָ֑ם אֶת־תּוֹעֲבֹ֥ת אֲבוֹתָ֖ם הוֹדִיעֵֽם׃

5 Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn Israilni talliƣan künidǝ, Yaⱪup jǝmǝtining nǝsligǝ ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilip, Misir zeminida Ɵzümni ularƣa ayan ⱪilƣinimda, yǝni ularƣa ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilip ularƣa: «Mǝn Pǝrwǝrdigar sening Hudayingdurmǝn» deginimdǝ

וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ בְּיוֹם֙ בָּחֳרִ֣י בְיִשְׂרָאֵ֔ל וָאֶשָּׂ֣א יָדִ֗י לְזֶ֙רַע֙ בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וָאִוָּדַ֥ע לָהֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֨א יָדִ֤י לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

6 — xu küni Mǝn ularni Misir zeminidin qiⱪirip ular üqün alaⱨidǝ izdǝp tapⱪan süt ⱨǝm bal eⱪip turidiƣan, ⱨǝmmǝ zemin arisidiki ǝng güzǝl zeminning güli bolƣan zeminƣa kirgüzüx üqün, ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪildim;

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָשָׂ֤אתִי יָדִי֙ לָהֶ֔ם לְהֽוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־אֶ֜רֶץ אֲשֶׁר־תַּ֣רְתִּי לָהֶ֗ם זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃

7 Mǝn ularƣa: «Ⱨǝrbiringlar ɵz kɵzünglar aldidiki nǝprǝtlik nǝrsilǝrni taxliwetinglar, Misirning butliri bilǝn ɵzünglarni bulƣimanglar; Mǝn Pǝrwǝrdigar Hudaynglardurmǝn» — dedim.

וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

8 Lekin ular Manga asiyliⱪ ⱪilip Manga ⱪulaⱪ selixni halimaytti; ⱨeqⱪaysisi nǝ ɵz kɵzi aldidiki nǝprǝtlik nǝrsilǝrni taxliwǝtmidi, nǝ Misirning butliridin ⱨeq ayrilmidi. Andin Mǝn ⱪǝⱨrimni Misir zemini iqidǝ ularƣa tɵküp, ularƣa ⱪaratⱪan aqqiⱪimni basimǝn, dedim —

וַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִּשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ וְאֶת־גִּלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם לֹ֣א עָזָ֑בוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֤וֹת אַפִּי֙ בָּהֶ֔ם בְּת֖וֹךְ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

9 ⱨalbuki, namimning ular turƣan ǝllǝr arisida bulƣanmasliⱪi üqün, Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; qünki Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin qiⱪirixim bilǝn Ɵzümni ayan ⱪilƣanidim;

וָאַ֙עַשׂ֙ לְמַ֣עַן שְׁמִ֔י לְבִלְתִּ֥י הֵחֵ֛ל לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה בְתוֹכָ֑ם אֲשֶׁ֨ר נוֹדַ֤עְתִּי אֲלֵיהֶם֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

10 xunga Mǝn ularni Misir zeminidin [toluⱪ] qiⱪirip, qɵl-bayawanƣa apardim.

וָאֽוֹצִיאֵ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֲבִאֵ֖ם אֶל־הַמִּדְבָּֽר׃

11 Wǝ Mǝn bǝlgilimilirimni berip, Ɵz ⱨɵkümlirimni ularƣa ayan ⱪildim — ularƣa ǝmǝl ⱪilidiƣan kixi ularning sǝwǝbidin ⱨayatⱪa erixidu.

וָאֶתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־חֻקּוֹתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֖י הוֹדַ֣עְתִּי אוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אוֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֥י בָּהֶֽם׃

12 Ɵzüm ⱨǝm ular arisidiki bexarǝt bolsun dǝp, Mening ularni pak-muⱪǝddǝs ⱪilidiƣan Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilixi üqün «xabat kün»lirimni ularƣa beƣixlidim;

וְגַ֤ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹת לְא֔וֹת בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃

13 lekin Israil jǝmǝti qɵl-bayawanda Manga asiyliⱪ ⱪildi; qünki ular Mening bǝlgilimilirimdǝ mangmidi, Mening ⱨɵkümlirimni qǝtkǝ ⱪaⱪti (ǝgǝr adǝmlǝr bu ǝmrlǝrgǝ ǝmǝl ⱪilsa, u ularning sǝwǝbidin ⱨayatⱪa erixidu) wǝ Mening «xabat kün»lirimni ⱪattiⱪ bulƣidi; Mǝn ularning üstigǝ qɵl-bayawanda ular ⱨalak ⱪilinƣuqǝ ⱪǝⱨrimni tɵkimǝn dedim —

וַיַּמְרוּ־בִ֨י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל בַּמִּדְבָּ֗ר בְּחֻקּוֹתַ֨י לֹא־הָלָ֜כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלְּל֣וּ מְאֹ֑ד וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֨ךְ חֲמָתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם בַּמִּדְבָּ֖ר לְכַלּוֹתָֽם׃

14 ⱨalbuki, namimning ǝllǝr arisida bulƣanmasliⱪi üqün, Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; qünki Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin ⱪutⱪuzup qiⱪarƣanmǝn.

וָאֶעֱשֶׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵאתִ֖ים לְעֵינֵיהֶֽם׃

15 Mǝn yǝnǝ qɵl-bayawanda ularƣa süt ⱨǝm bal eⱪip turidiƣan, ⱨǝmmǝ zeminning güli bolƣan zeminƣa kirgüzmǝymǝn dǝp, ⱪolumni kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilimǝn dedim

וְגַם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְבִלְתִּי֩ הָבִ֨יא אוֹתָ֜ם אֶל־הָאָ֣רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֗תִּי זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ צְבִ֥י הִ֖יא לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃

16 (qünki ularning ⱪǝlbi butliriƣa ǝgixip kǝtkǝqkǝ, Mening bǝlgilimilirimni qǝtkǝ ⱪaⱪⱪan, Mening ⱨɵkümlirimdǝ mangmiƣan, Mening «xabat kün»lirimni buzƣan); —

יַ֜עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ וְאֶת־חֻקּוֹתַי֙ לֹא־הָלְכ֣וּ בָהֶ֔ם וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ כִּ֛י אַחֲרֵ֥י גִלּוּלֵיהֶ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃

17 ⱨalbuki, kɵzüm ularƣa rǝⱨim ⱪilip ularni ⱨalak ⱪilmidim yaki ularni qɵl-bayawanda tügǝxtürmidim.

וַתָּ֧חָס עֵינִ֛י עֲלֵיהֶ֖ם מִֽשַּׁחֲתָ֑ם וְלֹֽא־עָשִׂ֧יתִי אוֹתָ֛ם כָּלָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃

18 Mǝn qɵl-bayawanda ularning baliliriƣa mundaⱪ dedim: «Ata-bowiliringlarning bǝlgimiliridǝ mangmanglar, nǝ ularning ⱨɵkümlirini tutmanglar nǝ butliri bilǝn ɵzünglarni bulƣimanglar.

וָאֹמַ֤ר אֶל־בְּנֵיהֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּחוּקֵּ֤י אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אַל־תֵּלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפְּטֵיהֶ֖ם אַל־תִּשְׁמֹ֑רוּ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם אַל־תִּטַּמָּֽאוּ׃

19 Mǝn Pǝrwǝrdigar Hudayinglardurmǝn; Mening bǝlgilimilirimdǝ mengip, Mening ⱨɵkümlirimni tutup ularƣa ǝmǝl ⱪilinglar;

אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּחֻקּוֹתַ֖י לֵ֑כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י שִׁמְר֖וּ וַעֲשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃

20 Mening «xabat kün»lirimni pak-muⱪǝddǝs dǝp ǝtiwarlanglar; u silǝrning Mening Pǝrwǝrdigar Hudayinglar ikǝnlikimni bilixinglar üqün Mǝn wǝ silǝr otturimizdiki bir bexarǝttur.

וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י קַדֵּ֑שׁוּ וְהָי֤וּ לְאוֹת֙ בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

21 Lekin balilirimu Manga asiyliⱪ ⱪildi; ular nǝ Mening bǝlgilimilirimdǝ mangmiƣan nǝ Mening ⱨɵkümlirimni tutmiƣan (birsi ularƣa ǝmǝl ⱪilsa, u ular bilǝn ⱨayatⱪa erixidu) ular Mening «xabat kün»lirimni bulƣiƣan; xunga Mǝn ⱪǝⱨrimni ular üstigǝ tɵküp ularƣa ⱪaratⱪan aqqiⱪimni qüxürüp piƣandin qiⱪimǝn, dedim;

וַיַּמְרוּ־בִ֣י הַבָּנִ֗ים בְּחֻקּוֹתַ֣י לֹֽא־הָ֠לָכוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֨י לֹא־שָׁמְר֜וּ לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אוֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֥וֹת אַפִּ֛י בָּ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃

22 lekin jazadin ⱪolumni tartip, namimni ǝllǝrning kɵz aldida bulƣanmisun dǝp Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin ⱪutⱪuzup qiⱪarƣanmǝn.

וַהֲשִׁבֹ֙תִי֙ אֶת־יָדִ֔י וָאַ֖עַשׂ לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃

23 Qɵl-bayawanda Mǝn ⱪolumni kɵtürüp ularƣa silǝrni ǝllǝr arisiƣa tarⱪitimǝn, mǝmlikǝtlǝr iqigǝ taritimǝn dǝp ⱪǝsǝm ⱪilimǝn, dedim;

גַּם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי אֶת־יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְהָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּלְזָר֥וֹת אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃

24 qünki ular Mening ⱨɵkümlirimni ada ⱪilmiƣan, bǝlgilimilirimni qǝtkǝ ⱪaⱪⱪan, Mening «xabat kün»lirimni buzƣan; ular kɵzlirini ata-bowilirining butliriƣa tikmǝktǝ idi;

יַ֜עַן מִשְׁפָּטַ֤י לֹֽא־עָשׂוּ֙ וְחֻקּוֹתַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וְאַחֲרֵי֙ גִּלּוּלֵ֣י אֲבוֹתָ֔ם הָי֖וּ עֵינֵיהֶֽם׃

25 xunga Mǝn ularƣa yahxi bolmiƣan bǝlgilimilǝrni, ularni ⱨayatⱪa elip barmaydiƣan ⱨɵkümlǝrni beƣixlidim;

וְגַם־אֲנִי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם חֻקִּ֖ים לֹ֣א טוֹבִ֑ים וּמִ֨שְׁפָּטִ֔ים לֹ֥א יִֽחְי֖וּ בָּהֶֽם׃

26 wǝ ularni ɵz-ɵzidin sǝskǝndürüp, Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni tonup yetixi üqün, Mǝn ularni ɵz ⱨǝdiyǝliri arⱪiliⱪ bulƣidim, qünki ular ⱨǝdiyǝ süpitidǝ barliⱪ tunji balilirini atap ⱪoyatti.

וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כָּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס

27 Xunga, i insan oƣli, Israil jǝmǝtigǝ sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Ata-bowiliringlar xu ixtimu Manga kupurluⱪ ⱪilƣanki, ular Manga wapasizliⱪ ⱪilƣan;

לָכֵ֞ן דַּבֵּ֨ר אֶל־בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ בֶּן־אָדָ֔ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה ע֗וֹד זֹ֚את גִּדְּפ֤וּ אוֹתִי֙ אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמַעֲלָ֥ם בִּ֖י מָֽעַל׃

28 ular Mǝn Ɵz ⱪolumni kɵtürüp: «Muxu zeminni silǝrgǝ berimǝn» dǝp ⱪǝsǝm ⱪilƣan yǝrgǝ kirgǝndǝ, ular xu yǝrdiki udul kǝlgǝn ⱨǝrbir yuⱪiri dɵng ⱨǝm baraⱪsan dǝrǝhni kɵrüpla xu jaylarda ular ⱪurbanliⱪlirini ⱪilip, Meni aqqiⱪlanduridiƣan ⱨǝdiyǝlǝrni ⱪilatti; ular xu yǝrdimu «huxpuraⱪ ⱨǝdiyǝ»lirini puritip, «xarab ⱨǝdiyǝ»lirini tɵkǝtti;

וָאֲבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לָהֶ֑ם וַיִּרְאוּ֩ כָל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה וְכָל־עֵ֣ץ עָבֹ֗ת וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֤ם אֶת־זִבְחֵיהֶם֙ וַיִּתְּנוּ־שָׁם֙ כַּ֣עַס קָרְבָּנָ֔ם וַיָּשִׂ֣ימוּ שָׁ֗ם רֵ֚יחַ נִיח֣וֹחֵיהֶ֔ם וַיַּסִּ֥יכוּ שָׁ֖ם אֶת־נִסְכֵּיהֶֽם׃

29 xuning bilǝn Mǝn ulardin: «Silǝr qiⱪidiƣan bu yuⱪiri jay degǝn nemǝ?» dǝp soridim; xunga bügüngǝ ⱪǝdǝr uning ismi «Bamaⱨ»dur.

וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מָ֣ה הַבָּמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם הַבָּאִ֖ים שָׁ֑ם וַיִּקָּרֵ֤א שְׁמָהּ֙ בָּמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

30 Xunga Israil jǝmǝtigǝ mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Silǝr ata-bowiliringlarning yolida ɵzliringlarnimu bulƣimaⱪqimusilǝr? Ularning nǝprǝtlik ⱪilmixliriƣa ǝgixip buzuⱪluⱪ ⱪilmaⱪqimusilǝr?

לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר ׀ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הַבְּדֶ֥רֶךְ אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַתֶּ֣ם נִטְמְאִ֑ים וְאַחֲרֵ֥י שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם אַתֶּ֥ם זֹנִֽים׃

31 Əmdi silǝr ⱨǝdiyǝliringlarni sunup, ɵz oƣulliringlarni ottin ɵtküzgǝndǝ, silǝr yǝnila bügüngǝ ⱪǝdǝr ɵzünglarni barliⱪ butliringlar bilǝn bulƣawatisilǝr; ǝmdi Mǝn silǝrning Meni izdǝp sorixinglarƣa yol ⱪoyamdimǝn, i Israil jǝmǝti?! Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — Mǝn silǝrning Meni izdǝp sorixinglarƣa yol ⱪoymaymǝn!

וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹֽתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכָל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃

32 Xuningdǝk silǝrning kɵnglünglǝrdiki «Biz yat ǝllǝrdǝk, baxⱪa yurtlardiki jǝmǝtlǝrdǝk yaƣaq ⱨǝm tax mǝbudlarƣa qoⱪunimiz» degǝn koyunglar ǝmǝlgǝ axurulmaydu!

וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃

33 Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, Mǝn bǝrⱨǝⱪ küqlük ⱪol, uzartⱪan bilikim ⱨǝm tɵküp yaƣdurƣan ⱪǝⱨrim bilǝn üstünglardin ⱨɵkümranliⱪ ⱪilimǝn.

חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם׃

34 Mǝn küqlük ⱪol, uzartⱪan bilikim ⱨǝm tɵküp yaƣdurulƣan ⱪǝⱨr bilǝn silǝrni ǝllǝrdin qiⱪirip epkelimǝn, tarⱪitilƣan mǝmlikǝtlǝrdin silǝrni yiƣimǝn;

וְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפוֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְחֵמָ֖ה שְׁפוּכָֽה׃

35 silǝrni ǝllǝrgǝ tǝwǝ bolƣan qɵl-bayawanƣa kirgüzüp, xu yǝrdǝ üstünglardin yüz turanǝ ⱨɵküm qiⱪirip jazalaymǝn;

וְהֵבֵאתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֶל־מִדְבַּ֖ר הָֽעַמִּ֑ים וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתְּכֶם֙ שָׁ֔ם פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃

36 ata-bowiliringlarning üstidin Misir zeminidiki qɵl-bayawanƣa ⱨɵküm qiⱪirip jazalƣinimdǝk, silǝrning üstünglardin yüz turanǝ ⱨɵküm qiⱪirip jazalaymǝn, dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.

כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁפַּ֙טְתִּי֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּמִדְבַּ֖ר אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כֵּ֚ן אִשָּׁפֵ֣ט אִתְּכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

37 Mǝn silǝrni ⱨasa astidin ɵtküzüp, ǝⱨdining rixtisigǝ baƣlandurimǝn.

וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּמָסֹ֥רֶת הַבְּרִֽית׃

38 Mǝn aranglardin Manga wapasizliⱪ ⱪilƣan asiylarni xallap qiⱪirimǝn; ularni turuwatⱪan jaylardin qiⱪirimǝn, biraⱪ ular Israil zeminiƣa kirmǝydu; xuning bilǝn silǝr Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni tonup yetisilǝr.

וּבָרוֹתִ֣י מִכֶּ֗ם הַמֹּרְדִ֤ים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ בִּ֔י מֵאֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ אוֹצִ֣יא אוֹתָ֔ם וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָב֑וֹא וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

39 — Əmdi silǝr bolsanglar, i Israil jǝmǝti, Rǝb Pǝrwǝrdigar silǝrgǝ mundaⱪ dǝydu: — Manga ⱪulaⱪ salmaymiz desǝnglar, beriweringlar, ⱨǝrbiringlar ɵz butliringlarƣa qoⱪuniweringlar! Biraⱪ silǝr yǝnǝ ⱨǝdiyǝliringlar ⱨǝm mǝbudliringlar bilǝn Mening namimni ikkinqi bulƣimaysilǝr!

וְאַתֶּ֨ם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה אִ֤ישׁ גִּלּוּלָיו֙ לְכ֣וּ עֲבֹ֔דוּ וְאַחַ֕ר אִם־אֵינְכֶ֖ם שֹׁמְעִ֣ים אֵלָ֑י וְאֶת־שֵׁ֤ם קָדְשִׁי֙ לֹ֣א תְחַלְּלוּ־ע֔וֹד בְּמַתְּנֽוֹתֵיכֶ֖ם וּבְגִלּוּלֵיכֶֽם׃

40 Qünki Mening muⱪǝddǝs teƣimda, yǝni Israilning egizlikidiki taƣda, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — barliⱪ Israil jǝmǝti, ularning ⱨǝmmisi Manga zemindǝ turup hizmǝt ⱪilidu; Mǝn u yǝrdǝ ularni ⱪobul ⱪilimǝn wǝ u yǝrdǝ Mǝn silǝrdin «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ»liringlarni, tunji ⱨosul bolƣan kɵktat-mewiliringlarni, xundaⱪla barliⱪ muⱪǝddǝs dǝp ayrip beƣixliƣan nǝsriliringlarni tǝlǝp ⱪilimǝn.

כִּ֣י בְהַר־קָדְשִׁ֞י בְּהַ֣ר ׀ מְר֣וֹם יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שָׁ֣ם יַעַבְדֻ֜נִי כָּל־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל כֻּלֹּ֖ה בָּאָ֑רֶץ שָׁ֣ם אֶרְצֵ֔ם וְשָׁ֞ם אֶדְר֣וֹשׁ אֶת־תְּרוּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְאֶת־רֵאשִׁ֛ית מַשְׂאוֹתֵיכֶ֖ם בְּכָל־קָדְשֵׁיכֶֽם׃

41 Mǝn silǝrni ǝllǝr arisidin qiⱪirip, mǝmlikǝtlǝrdin elip yiƣⱪinimda, esil huxbuydǝk silǝrni ⱪobul ⱪilimǝn; xuning bilǝn ǝllǝrning kɵz aldida aranglarda Ɵzümning pak-muⱪǝddǝs ikǝnlikimni kɵrsitimǝn.

בְּרֵ֣יחַ נִיחֹחַ֮ אֶרְצֶ֣ה אֶתְכֶם֒ בְּהוֹצִיאִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצֹתֶ֖ם בָּ֑ם וְנִקְדַּשְׁתִּ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃

42 Ata-bowiliringlarƣa ⱪolumni kɵtürüp: «Muxu zeminni silǝrgǝ berimǝn» dǝp ⱪǝsǝm ⱪilƣan Israil zeminiƣa silǝrni kirgüzginimdǝ, silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr.

וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בַּהֲבִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ לַאֲבֽוֹתֵיכֶֽם׃

43 Silǝr u yǝrdǝ ɵz yolliringlarni wǝ ɵzünglarni bulƣiƣan barliⱪ ⱪilmixliringlarni ǝslǝysilǝr; xuning bilǝn ɵtküzgǝn rǝzil ixliringlar tüpǝylidin silǝr ɵz-ɵzünglarni kɵzgǝ ilmaysilǝr, ɵz-ɵzünglardin nǝprǝtlinisilǝr.

וּזְכַרְתֶּם־שָׁ֗ם אֶת־דַּרְכֵיכֶם֙ וְאֵת֙ כָּל־עֲלִיל֣וֹתֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נִטְמֵאתֶ֖ם בָּ֑ם וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם בְּכָל־רָעוֹתֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃

44 Mǝn rǝzil yolliringlarƣa asasǝn ǝmǝs, yaki buzuⱪ ⱪilmixliringlarƣa asasǝn ǝmǝs, bǝlki Ɵz namim üqün silǝrgǝ xǝpⱪǝtlik muamilǝ ⱪilƣandin keyin, i Israil jǝmǝti, silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.

וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בַּעֲשׂוֹתִ֥י אִתְּכֶ֖ם לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לֹא֩ כְדַרְכֵיכֶ֨ם הָרָעִ֜ים וְכַעֲלִילֽוֹתֵיכֶ֤ם הַנִּשְׁחָתוֹת֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ

45 Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip mundaⱪ deyildi: —

וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

46 I insan oƣli, yüzüngni Teman xǝⱨirigǝ ⱪaritip, jǝnubtikilǝrni ǝyiblǝp, Nǝgǝw ormanliⱪ dalasini ǝyiblǝydiƣan bexarǝt berip, —

בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב׃

47 Yǝni Nǝgǝw ormanliⱪ dalasiƣa mundaⱪ degin: — Pǝrwǝrdigarning sɵzini angla; Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Mana, Mǝn sanga bir ot yaⱪimǝn; u sǝndiki ⱨǝmmǝ yexil dǝrǝhni ⱨǝmdǝ ⱨǝmmǝ ⱪaⱪxal dǝrǝhni yǝwetidu; yalⱪunluⱪ ot ⱨeq ɵqmǝydu, jǝnubtin ximalƣiqǝ pütkül yǝr yüzi uning bilǝn kɵyüp ketidu;

וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה הִנְנִ֣י מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כָּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃

48 barliⱪ ǝt igiliri Mǝnki Pǝrwǝrdigar uni yaⱪⱪanliⱪimni kɵrüp yetidu; u ⱨeqⱪaqan ɵqürülmǝydu!».

וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בִּֽעַרְתִּ֑יהָ לֹ֖א תִּכְבֶּֽה׃

49 Wǝ mǝn: — Aⱨ, Pǝrwǝrdigar! Ular mǝn toƣruluⱪ: «U pǝⱪǝt tǝmsillǝrnila sɵzlǝwatidu» dǝydu! — dedim.

וָאֹמַ֕ר אֲהָ֖הּ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֵ֚מָּה אֹמְרִ֣ים לִ֔י הֲלֹ֛א מְמַשֵּׁ֥ל מְשָׁלִ֖ים הֽוּא׃ פ