< Əzakiyal 20 >

1 Yǝttinqi yili, bǝxinqi ayning oninqi küni xundaⱪ boldiki, Israilning bǝzi aⱪsaⱪalliri Pǝrwǝrdigarni izdǝp uningdin soriƣili mening aldimƣa kelip olturdi.
ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני
2 Wǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip mundaⱪ deyildi: —
ויהי דבר יהוה אלי לאמר
3 I insan oƣli, Israilning aⱪsaⱪalliriƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Silǝr Mǝndin soriƣili kǝldinglar? Ɵz ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar — Mǝn silǝrning Mǝndin sorixinglarƣa yolƣa ⱪoymaymǝn.
בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה
4 Əmdi ularning üstigǝ ⱨɵküm qiⱪiramsǝn, i adǝm balisi, ⱨɵküm qiⱪiramsǝn? Ularƣa ata-bowilirining yirginqlik ⱪilmixlirini ayan ⱪilip ularƣa mundaⱪ degin: —
התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם
5 Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mǝn Israilni talliƣan künidǝ, Yaⱪup jǝmǝtining nǝsligǝ ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilip, Misir zeminida Ɵzümni ularƣa ayan ⱪilƣinimda, yǝni ularƣa ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilip ularƣa: «Mǝn Pǝrwǝrdigar sening Hudayingdurmǝn» deginimdǝ
ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם
6 — xu küni Mǝn ularni Misir zeminidin qiⱪirip ular üqün alaⱨidǝ izdǝp tapⱪan süt ⱨǝm bal eⱪip turidiƣan, ⱨǝmmǝ zemin arisidiki ǝng güzǝl zeminning güli bolƣan zeminƣa kirgüzüx üqün, ⱪol kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪildim;
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות
7 Mǝn ularƣa: «Ⱨǝrbiringlar ɵz kɵzünglar aldidiki nǝprǝtlik nǝrsilǝrni taxliwetinglar, Misirning butliri bilǝn ɵzünglarni bulƣimanglar; Mǝn Pǝrwǝrdigar Hudaynglardurmǝn» — dedim.
ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם
8 Lekin ular Manga asiyliⱪ ⱪilip Manga ⱪulaⱪ selixni halimaytti; ⱨeqⱪaysisi nǝ ɵz kɵzi aldidiki nǝprǝtlik nǝrsilǝrni taxliwǝtmidi, nǝ Misirning butliridin ⱨeq ayrilmidi. Andin Mǝn ⱪǝⱨrimni Misir zemini iqidǝ ularƣa tɵküp, ularƣa ⱪaratⱪan aqqiⱪimni basimǝn, dedim —
וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים
9 ⱨalbuki, namimning ular turƣan ǝllǝr arisida bulƣanmasliⱪi üqün, Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; qünki Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin qiⱪirixim bilǝn Ɵzümni ayan ⱪilƣanidim;
ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
10 xunga Mǝn ularni Misir zeminidin [toluⱪ] qiⱪirip, qɵl-bayawanƣa apardim.
ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר
11 Wǝ Mǝn bǝlgilimilirimni berip, Ɵz ⱨɵkümlirimni ularƣa ayan ⱪildim — ularƣa ǝmǝl ⱪilidiƣan kixi ularning sǝwǝbidin ⱨayatⱪa erixidu.
ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
12 Ɵzüm ⱨǝm ular arisidiki bexarǝt bolsun dǝp, Mening ularni pak-muⱪǝddǝs ⱪilidiƣan Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilixi üqün «xabat kün»lirimni ularƣa beƣixlidim;
וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם
13 lekin Israil jǝmǝti qɵl-bayawanda Manga asiyliⱪ ⱪildi; qünki ular Mening bǝlgilimilirimdǝ mangmidi, Mening ⱨɵkümlirimni qǝtkǝ ⱪaⱪti (ǝgǝr adǝmlǝr bu ǝmrlǝrgǝ ǝmǝl ⱪilsa, u ularning sǝwǝbidin ⱨayatⱪa erixidu) wǝ Mening «xabat kün»lirimni ⱪattiⱪ bulƣidi; Mǝn ularning üstigǝ qɵl-bayawanda ular ⱨalak ⱪilinƣuqǝ ⱪǝⱨrimni tɵkimǝn dedim —
וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם
14 ⱨalbuki, namimning ǝllǝr arisida bulƣanmasliⱪi üqün, Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; qünki Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin ⱪutⱪuzup qiⱪarƣanmǝn.
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם
15 Mǝn yǝnǝ qɵl-bayawanda ularƣa süt ⱨǝm bal eⱪip turidiƣan, ⱨǝmmǝ zeminning güli bolƣan zeminƣa kirgüzmǝymǝn dǝp, ⱪolumni kɵtürüp ⱪǝsǝm ⱪilimǝn dedim
וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות
16 (qünki ularning ⱪǝlbi butliriƣa ǝgixip kǝtkǝqkǝ, Mening bǝlgilimilirimni qǝtkǝ ⱪaⱪⱪan, Mening ⱨɵkümlirimdǝ mangmiƣan, Mening «xabat kün»lirimni buzƣan); —
יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך
17 ⱨalbuki, kɵzüm ularƣa rǝⱨim ⱪilip ularni ⱨalak ⱪilmidim yaki ularni qɵl-bayawanda tügǝxtürmidim.
ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר
18 Mǝn qɵl-bayawanda ularning baliliriƣa mundaⱪ dedim: «Ata-bowiliringlarning bǝlgimiliridǝ mangmanglar, nǝ ularning ⱨɵkümlirini tutmanglar nǝ butliri bilǝn ɵzünglarni bulƣimanglar.
ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו
19 Mǝn Pǝrwǝrdigar Hudayinglardurmǝn; Mening bǝlgilimilirimdǝ mengip, Mening ⱨɵkümlirimni tutup ularƣa ǝmǝl ⱪilinglar;
אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם
20 Mening «xabat kün»lirimni pak-muⱪǝddǝs dǝp ǝtiwarlanglar; u silǝrning Mening Pǝrwǝrdigar Hudayinglar ikǝnlikimni bilixinglar üqün Mǝn wǝ silǝr otturimizdiki bir bexarǝttur.
ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם
21 Lekin balilirimu Manga asiyliⱪ ⱪildi; ular nǝ Mening bǝlgilimilirimdǝ mangmiƣan nǝ Mening ⱨɵkümlirimni tutmiƣan (birsi ularƣa ǝmǝl ⱪilsa, u ular bilǝn ⱨayatⱪa erixidu) ular Mening «xabat kün»lirimni bulƣiƣan; xunga Mǝn ⱪǝⱨrimni ular üstigǝ tɵküp ularƣa ⱪaratⱪan aqqiⱪimni qüxürüp piƣandin qiⱪimǝn, dedim;
וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר
22 lekin jazadin ⱪolumni tartip, namimni ǝllǝrning kɵz aldida bulƣanmisun dǝp Ɵz namim üqün ⱨǝrikǝt ⱪildim; Mǝn bu ǝllǝrning kɵz aldida ularni Misirdin ⱪutⱪuzup qiⱪarƣanmǝn.
והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם
23 Qɵl-bayawanda Mǝn ⱪolumni kɵtürüp ularƣa silǝrni ǝllǝr arisiƣa tarⱪitimǝn, mǝmlikǝtlǝr iqigǝ taritimǝn dǝp ⱪǝsǝm ⱪilimǝn, dedim;
גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות
24 qünki ular Mening ⱨɵkümlirimni ada ⱪilmiƣan, bǝlgilimilirimni qǝtkǝ ⱪaⱪⱪan, Mening «xabat kün»lirimni buzƣan; ular kɵzlirini ata-bowilirining butliriƣa tikmǝktǝ idi;
יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם
25 xunga Mǝn ularƣa yahxi bolmiƣan bǝlgilimilǝrni, ularni ⱨayatⱪa elip barmaydiƣan ⱨɵkümlǝrni beƣixlidim;
וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם
26 wǝ ularni ɵz-ɵzidin sǝskǝndürüp, Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni tonup yetixi üqün, Mǝn ularni ɵz ⱨǝdiyǝliri arⱪiliⱪ bulƣidim, qünki ular ⱨǝdiyǝ süpitidǝ barliⱪ tunji balilirini atap ⱪoyatti.
ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה
27 Xunga, i insan oƣli, Israil jǝmǝtigǝ sɵz ⱪilip mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Ata-bowiliringlar xu ixtimu Manga kupurluⱪ ⱪilƣanki, ular Manga wapasizliⱪ ⱪilƣan;
לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל
28 ular Mǝn Ɵz ⱪolumni kɵtürüp: «Muxu zeminni silǝrgǝ berimǝn» dǝp ⱪǝsǝm ⱪilƣan yǝrgǝ kirgǝndǝ, ular xu yǝrdiki udul kǝlgǝn ⱨǝrbir yuⱪiri dɵng ⱨǝm baraⱪsan dǝrǝhni kɵrüpla xu jaylarda ular ⱪurbanliⱪlirini ⱪilip, Meni aqqiⱪlanduridiƣan ⱨǝdiyǝlǝrni ⱪilatti; ular xu yǝrdimu «huxpuraⱪ ⱨǝdiyǝ»lirini puritip, «xarab ⱨǝdiyǝ»lirini tɵkǝtti;
ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם
29 xuning bilǝn Mǝn ulardin: «Silǝr qiⱪidiƣan bu yuⱪiri jay degǝn nemǝ?» dǝp soridim; xunga bügüngǝ ⱪǝdǝr uning ismi «Bamaⱨ»dur.
ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה
30 Xunga Israil jǝmǝtigǝ mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Silǝr ata-bowiliringlarning yolida ɵzliringlarnimu bulƣimaⱪqimusilǝr? Ularning nǝprǝtlik ⱪilmixliriƣa ǝgixip buzuⱪluⱪ ⱪilmaⱪqimusilǝr?
לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים
31 Əmdi silǝr ⱨǝdiyǝliringlarni sunup, ɵz oƣulliringlarni ottin ɵtküzgǝndǝ, silǝr yǝnila bügüngǝ ⱪǝdǝr ɵzünglarni barliⱪ butliringlar bilǝn bulƣawatisilǝr; ǝmdi Mǝn silǝrning Meni izdǝp sorixinglarƣa yol ⱪoyamdimǝn, i Israil jǝmǝti?! Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — Mǝn silǝrning Meni izdǝp sorixinglarƣa yol ⱪoymaymǝn!
ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם
32 Xuningdǝk silǝrning kɵnglünglǝrdiki «Biz yat ǝllǝrdǝk, baxⱪa yurtlardiki jǝmǝtlǝrdǝk yaƣaq ⱨǝm tax mǝbudlarƣa qoⱪunimiz» degǝn koyunglar ǝmǝlgǝ axurulmaydu!
והעלה על רוחכם--היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן
33 Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, Mǝn bǝrⱨǝⱪ küqlük ⱪol, uzartⱪan bilikim ⱨǝm tɵküp yaƣdurƣan ⱪǝⱨrim bilǝn üstünglardin ⱨɵkümranliⱪ ⱪilimǝn.
חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם
34 Mǝn küqlük ⱪol, uzartⱪan bilikim ⱨǝm tɵküp yaƣdurulƣan ⱪǝⱨr bilǝn silǝrni ǝllǝrdin qiⱪirip epkelimǝn, tarⱪitilƣan mǝmlikǝtlǝrdin silǝrni yiƣimǝn;
והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה
35 silǝrni ǝllǝrgǝ tǝwǝ bolƣan qɵl-bayawanƣa kirgüzüp, xu yǝrdǝ üstünglardin yüz turanǝ ⱨɵküm qiⱪirip jazalaymǝn;
והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים
36 ata-bowiliringlarning üstidin Misir zeminidiki qɵl-bayawanƣa ⱨɵküm qiⱪirip jazalƣinimdǝk, silǝrning üstünglardin yüz turanǝ ⱨɵküm qiⱪirip jazalaymǝn, dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.
כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה
37 Mǝn silǝrni ⱨasa astidin ɵtküzüp, ǝⱨdining rixtisigǝ baƣlandurimǝn.
והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית
38 Mǝn aranglardin Manga wapasizliⱪ ⱪilƣan asiylarni xallap qiⱪirimǝn; ularni turuwatⱪan jaylardin qiⱪirimǝn, biraⱪ ular Israil zeminiƣa kirmǝydu; xuning bilǝn silǝr Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni tonup yetisilǝr.
וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה
39 — Əmdi silǝr bolsanglar, i Israil jǝmǝti, Rǝb Pǝrwǝrdigar silǝrgǝ mundaⱪ dǝydu: — Manga ⱪulaⱪ salmaymiz desǝnglar, beriweringlar, ⱨǝrbiringlar ɵz butliringlarƣa qoⱪuniweringlar! Biraⱪ silǝr yǝnǝ ⱨǝdiyǝliringlar ⱨǝm mǝbudliringlar bilǝn Mening namimni ikkinqi bulƣimaysilǝr!
ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם
40 Qünki Mening muⱪǝddǝs teƣimda, yǝni Israilning egizlikidiki taƣda, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — barliⱪ Israil jǝmǝti, ularning ⱨǝmmisi Manga zemindǝ turup hizmǝt ⱪilidu; Mǝn u yǝrdǝ ularni ⱪobul ⱪilimǝn wǝ u yǝrdǝ Mǝn silǝrdin «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ»liringlarni, tunji ⱨosul bolƣan kɵktat-mewiliringlarni, xundaⱪla barliⱪ muⱪǝddǝs dǝp ayrip beƣixliƣan nǝsriliringlarni tǝlǝp ⱪilimǝn.
כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם
41 Mǝn silǝrni ǝllǝr arisidin qiⱪirip, mǝmlikǝtlǝrdin elip yiƣⱪinimda, esil huxbuydǝk silǝrni ⱪobul ⱪilimǝn; xuning bilǝn ǝllǝrning kɵz aldida aranglarda Ɵzümning pak-muⱪǝddǝs ikǝnlikimni kɵrsitimǝn.
בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים
42 Ata-bowiliringlarƣa ⱪolumni kɵtürüp: «Muxu zeminni silǝrgǝ berimǝn» dǝp ⱪǝsǝm ⱪilƣan Israil zeminiƣa silǝrni kirgüzginimdǝ, silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr.
וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם
43 Silǝr u yǝrdǝ ɵz yolliringlarni wǝ ɵzünglarni bulƣiƣan barliⱪ ⱪilmixliringlarni ǝslǝysilǝr; xuning bilǝn ɵtküzgǝn rǝzil ixliringlar tüpǝylidin silǝr ɵz-ɵzünglarni kɵzgǝ ilmaysilǝr, ɵz-ɵzünglardin nǝprǝtlinisilǝr.
וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם
44 Mǝn rǝzil yolliringlarƣa asasǝn ǝmǝs, yaki buzuⱪ ⱪilmixliringlarƣa asasǝn ǝmǝs, bǝlki Ɵz namim üqün silǝrgǝ xǝpⱪǝtlik muamilǝ ⱪilƣandin keyin, i Israil jǝmǝti, silǝr Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetisilǝr, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.
וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה
45 Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip mundaⱪ deyildi: —
ויהי דבר יהוה אלי לאמר
46 I insan oƣli, yüzüngni Teman xǝⱨirigǝ ⱪaritip, jǝnubtikilǝrni ǝyiblǝp, Nǝgǝw ormanliⱪ dalasini ǝyiblǝydiƣan bexarǝt berip, —
בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב
47 Yǝni Nǝgǝw ormanliⱪ dalasiƣa mundaⱪ degin: — Pǝrwǝrdigarning sɵzini angla; Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: «Mana, Mǝn sanga bir ot yaⱪimǝn; u sǝndiki ⱨǝmmǝ yexil dǝrǝhni ⱨǝmdǝ ⱨǝmmǝ ⱪaⱪxal dǝrǝhni yǝwetidu; yalⱪunluⱪ ot ⱨeq ɵqmǝydu, jǝnubtin ximalƣiqǝ pütkül yǝr yüzi uning bilǝn kɵyüp ketidu;
ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה
48 barliⱪ ǝt igiliri Mǝnki Pǝrwǝrdigar uni yaⱪⱪanliⱪimni kɵrüp yetidu; u ⱨeqⱪaqan ɵqürülmǝydu!».
וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה
49 Wǝ mǝn: — Aⱨ, Pǝrwǝrdigar! Ular mǝn toƣruluⱪ: «U pǝⱪǝt tǝmsillǝrnila sɵzlǝwatidu» dǝydu! — dedim.
ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא

< Əzakiyal 20 >