< Misirdin qiⱪix 36 >

1 Xuning bilǝn Bǝzalǝl wǝ Oⱨoliyablar, xuningdǝk Pǝrwǝrdigar muⱪǝddǝs qedir yasaxning ⱨǝrhil ixliriƣa kerǝk bolƣan danaliⱪ-ⱨekmǝt wǝ ǝⱪil-parasǝtni ata ⱪilƣan maⱨir ustilarning ⱨǝrbiri ularƣa ⱪoxulup, xu ixni uning ǝmr ⱪilƣini boyiqǝ ǝmǝlgǝ axuridu».
וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־כָּל־מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃
2 Xu waⱪitta Musa Bǝzalǝl wǝ Oⱨoliyabni, xundaⱪla Pǝrwǝrdigar danaliⱪ-ⱨekmǝt bilǝn kɵngüllirini toldurƣan, kɵngli ɵzini xu ixni ⱪilixⱪa ⱪatnixixⱪa dalalǝt ⱪilƣan barliⱪ ⱨünǝrwǝn-kasiplarni qaⱪirip yiƣdi.
וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־בְּצַלְאֵ֘ל וְאֶל־אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־אִ֣ישׁ חֲכַם־לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
3 Ular kelip muⱪǝddǝs qedirni yasaxⱪa, xundaⱪla uning ix-hizmǝtlirigǝ kerǝklik sǝrǝmjanlarni yasaxⱪa Israillar elip kǝltürgǝn barliⱪ «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ»lǝrni Musadin tapxuruwaldi. Israil hǝlⱪi yǝnila ɵz mǝyli bilǝn ⱨǝr küni ǝtigini Musaƣa ihtiyariy ⱨǝdiyǝ kǝltürüp turatti.
וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃
4 Andin muⱪǝddǝs qedirning ixlirini ⱪiliwatⱪan ustilarning ⱨǝmmisi ⱪolidiki ixini ⱪoyup ⱪoyup kelip,
וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־הַ֣חֲכָמִ֔ים הָעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃
5 Musaƣa: — Hǝlⱪning elip kǝlgini Pǝrwǝrdigar bizgǝ ⱪilixⱪa buyruƣan ixni pütküzüxkǝ eⱨtiyaj bolƣinidin kɵp exip kǝtti! — deyixti.
וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
6 Andin Musa ǝmr ⱪilip, pütkül qedirgaⱨ boyiqǝ: «Mana, ǝr bolsun, ayal bolsun, ⱨeqkim muⱪǝddǝs qedirni yasax üqün «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» süpitidǝ yǝnǝ ⱨeqⱪandaⱪ nǝrsǝ tǝyyarlap kǝlmisun!» dǝp jakarlatti. Buning bilǝn kɵpqilik ⱨǝdiyǝlǝr kǝltürüxtin tohtitildi.
וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־יַעֲשׂוּ־ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃
7 Qünki ular tǝyyarliƣan materiyallar pütkül ⱪurulux ixiƣa yetǝtti, ⱨǝtta exip ⱪalatti.
וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ ס
8 Muⱪǝddǝs qedirning ⱪurulux ixini ⱪiliwatⱪan ustilarning ⱨǝrbiri nepiz toⱪulƣan aⱪ kanap rǝhtkǝ kɵk, sɵsün wǝ ⱪizil yiplar arilaxturulup ixlǝngǝn on parqǝ yopuⱪ yasap, kerublarning süritini yopuⱪlarƣa qewǝrlik bilǝn layiⱨilǝp nǝpis ⱪilip kǝxtilǝp qiⱪti.
וַיַּעֲשׂ֨וּ כָל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
9 Ⱨǝrbir yopuⱪning uzunluⱪi yigirmǝ sǝkkiz gǝz, kǝngliki tɵt gǝz bolup, ⱨǝrbir yopuⱪ ohxax qong-kiqikliktǝ ⱪilindi.
אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת׃
10 [Bǝzalǝl] yopuⱪlarning bǝxini bir-birigǝ ulidi, ⱪalƣan bǝx yopuⱪnimu ⱨǝm bir-birigǝ ulidi.
וַיְחַבֵּר֙ אֶת־חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃
11 U ulap qiⱪilƣan birinqi qong parqining ǝng qetidiki ⱪismining bir tǝripigǝ rǝnggi kɵk izmilǝrni ⱪadidi, xuningdǝk ulap qiⱪilƣan ikkinqi qong parqining ǝng qetidikisining bir tǝripigimu xundaⱪ ⱪildi.
וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
12 Birinqi qong parqining ǝng qetidiki ⱪismiƣa ǝllik izmǝ ⱪadidi, ikkinqi qong parqining ǝng qetidikisigimu ǝllik izmǝ ⱪadidi. Izmilǝr bir-birigǝ udulmuudul ⱪilindi.
חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָֽת׃
13 Muⱪǝddǝs qedir bir pütün bolsun üqün u altundin ǝllik ilƣu yasap, ikki parqǝ yopuⱪni xu ilƣular bilǝn bir-birigǝ tutaxturdi.
וַיַּ֕עַשׂ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וַיְחַבֵּ֨ר אֶת־הַיְרִעֹ֜ת אַחַ֤ת אֶל־אַחַת֙ בַּקְּרָסִ֔ים וַֽיְהִ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ ס
14 U muⱪǝddǝs qedirni yepix üqün ɵqkǝ tiwitidin yopuⱪlarni yasidi; yopuⱪtin on bir parqǝ yasidi.
וַיַּ֙עַשׂ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
15 Yopuⱪlarning ⱨǝrbirining uzunluⱪi ottuz gǝz, kǝngliki tɵt gǝz bolup, on bir yopuⱪning ⱨǝmmisi ohxax qong-kiqikliktǝ ⱪilindi.
אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְאַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת רֹ֖חַב הַיְרִיעָ֣ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃
16 Yopuⱪlarning bǝxini u ulap bir ⱪilip, ⱪalƣan altǝ yopuⱪnimu ulap bir ⱪildi.
וַיְחַבֵּ֛ר אֶת־חֲמֵ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָֽד׃
17 U birinqi ulap qiⱪilƣan qong parqining ǝng qetidiki ⱪismiƣa ǝllik izmǝ, ikkinqi ulap qiⱪilƣan qong parqining ǝng qetidiki ⱪismiƣa ǝllik izmǝ ⱪadidi.
וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
18 U qedir bir pütün bolsun üqün ⱨǝm mistin ǝllik ilƣu yasap, ikki qong parqini ulap ⱪoydi.
וַיַּ֛עַשׂ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים לְחַבֵּ֥ר אֶת־הָאֹ֖הֶל לִֽהְיֹ֥ת אֶחָֽד׃
19 U buningdin baxⱪa qedirƣa ⱪizil boyalƣan ⱪoqⱪar terisidin yopuⱪ yasap yapti, andin uning üstidinmu delfin terisidin yasalƣan yǝnǝ bir yopuⱪni ⱪaplidi.
וַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵלִ֖ים מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ ס
20 U muⱪǝddǝs qedirning tik tahtaylirini akatsiyǝ yaƣiqidin yasap tiklidi.
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃
21 Ⱨǝrbir tahtayning uzunluⱪi on gǝz, kǝngliki bir yerim gǝz ⱪilindi.
עֶ֥שֶׂר אַמֹּ֖ות אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
22 Ⱨǝrbir tahtayning ikkidin turumi bar idi, ⱨǝr ikki tahtay xular bilǝn bir-birigǝ qetildi; u qedirning barliⱪ tahtaylirini xundaⱪ yasidi.
שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
23 U qedirning tahtaylirini xundaⱪ yasidi; yigirmisi jǝnub tǝrǝpkǝ ornitildi;
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה׃
24 u bu yigirmǝ tahtayning tegigǝ kümüxtin ⱪiriⱪ tǝglik yasidi; bir tahtayning [astidiki] ikki turumi üqün ikkidin tǝglik, yǝnǝ bir tahtayning ikki turumi üqün ikkidin tǝglikni yasidi.
וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃
25 Xuningdǝk u qedirning udul tǝripigǝ, yǝni ximal tǝripigǝ yigirmǝ tahtay yasidi,
וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עָשָׂ֖ה עֶשְׂרִ֥ים קְרָשִֽׁים׃
26 xundaⱪla bularning ⱪiriⱪ tǝglikini kümüxtin yasidi; bir tahtayning tegigǝ ikkidin tǝglik, yǝnǝ bir tahtayning tegigǝ ikkidin tǝglik orunlaxturuldi.
וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
27 Qedirning kǝyni tǝripigǝ, yǝni ƣǝrb tǝrǝpkǝ altǝ tahtayni yasap ornatti.
וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה עָשָׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃
28 U qedirning kǝyni tǝripidiki ikki bulungƣa ikki tahtayni yasap ornatti.
וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ עָשָׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃
29 Bu bulung tahtayliri astidin üstigiqǝ ikki ⱪat ⱪilip [tahtaylarni] ɵzara qetixturdi, üsti bir ⱨalⱪiƣa bekitildi. U ⱨǝr ikkisini xundaⱪ yasap, ikki bulungƣa ornatti.
וְהָי֣וּ תוֹאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ אֶל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֖י הַמִּקְצֹעֹֽת׃
30 Xunglaxⱪimu u tǝripidǝ sǝkkiz tahtay boldi, ularning kümüxtin yasalƣan on altǝ tǝgliki bar idi; bir tahtayning tegidǝ ikki tǝglik, yǝnǝ bir tahtayning tegidǝ ikki tǝglik bar idi.
וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֤י אֲדָנִים֙ שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
31 Buningdin baxⱪa u akatsiyǝ yaƣiqidin baldaⱪ yasidi; qedirning bu tǝripidiki tahtaylarƣa bǝx baldaⱪni,
וַיַּ֥עַשׂ בְּרִיחֵ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽת׃
32 qedirning u tǝripidiki tahtaylarƣa bǝx baldaⱪni, qedirning arⱪa tǝripidiki tahtaylarƣa, yǝni ƣǝrb tǝripidiki tahtaylarƣimu bǝx baldaⱪni yasidi.
וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֤ה בְרִיחִם֙ לְקַרְשֵׁ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃
33 U tahtaylarning otturidiki ottura baldaⱪni bu tǝrǝptin u tǝrǝpkǝ yǝtküzüp yasidi.
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הַבְּרִ֣יחַ הַתִּיכֹ֑ן לִבְרֹ֙חַ֙ בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֔ים מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה׃
34 U tahtaylarni altun bilǝn ⱪaplap, baldaⱪlar ɵtküzülidiƣan ⱨalⱪilarni altundin yasap, baldaⱪlarni altun bilǝn ⱪaplidi.
וְֽאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃
35 U nepiz toⱪulƣan aⱪ kanap rǝhtkǝ kɵk, sɵsün wǝ ⱪizil yiplar arilaxturulup ixlǝngǝn bir pǝrdǝ yasidi; uni kerublarning süritini qewǝrlik bilǝn layiⱨilǝp nǝpis ⱪilip qüxürüp, kǝxtilǝp qiⱪardi.
וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב עָשָׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃
36 Uni esixⱪa u akatsiyǝ yaƣiqidin tɵt hada yasap, altun bilǝn ⱪaplidi. Ularning ilmǝkliri altundin yasaldi; hadilarƣa u kümüxtin tɵt tǝglikni ⱪuyup yasidi.
וַיַּ֣עַשׂ לָ֗הּ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַפֵּ֣ם זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וַיִּצֹ֣ק לָהֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃
37 U qedirning kirix eƣiziƣa nǝpis toⱪulƣan aⱪ kanap rǝhtkǝ kɵk, sɵsün wǝ ⱪizil yiplar arilaxturulup ixlǝngǝn bir pǝrdǝ yasidi, uni kǝxtiqigǝ kǝxtilǝtti.
וַיַּ֤עַשׂ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃
38 U yǝnǝ bu pǝrdining bǝx hadisini ilmǝkliri bilǝn ⱪoxup yasidi; ularning baxlirini wǝ baldaⱪlirini altun bilǝn ⱪaplidi; ularning bǝx tǝgliki mistin yasaldi.
וְאֶת־עַמּוּדָ֤יו חֲמִשָּׁה֙ וְאֶת־וָ֣וֵיהֶ֔ם וְצִפָּ֧ה רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְאַדְנֵיהֶ֥ם חֲמִשָּׁ֖ה נְחֹֽשֶׁת׃ פ

< Misirdin qiⱪix 36 >