Misirdin qiⱪix 30

1 Sǝn yǝnǝ huxbuy yandurux üqün bir huxbuygaⱨni yasatⱪin; uni akatsiyǝ yaƣiqidin tǝyyarliƣin.

וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃

2 U tɵt qasa, uzunluⱪi bir gǝz, kǝngliki bir gǝz, egizliki ikki gǝz bolsun. Uning [tɵt burjikidiki] münggüzlǝr uning bilǝn bir pütün ⱪilip yasalsun.

אַמָּ֨ה אָרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רָחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃

3 Sǝn uni, yǝni uning üstini, tɵt ǝtrapini ⱨǝm münggüzlirini sap altun bilǝn ⱪaplatⱪin; uning üsti ⱪismining qɵrisigǝ altundin girwǝk qiⱪarƣin.

וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

4 Uningƣa altundin ikki ⱨalⱪa yasap, uning girwikining astiƣa bekitkin; ularni ikki yeniƣa udulmu’udul bekitkin. Huxbuygaⱨni kɵtüridiƣan ikki baldaⱪni selix üqün bularni huxbuygaⱨning ikki tǝripigǝ orunlaxturƣin.

וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃

5 Baldaⱪlirini akatsiyǝ yaƣiqidin yasap, altun bilǝn ⱪapliƣin.

וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

6 Huxbuygaⱨni ⱨɵküm-guwaⱨliⱪ sanduⱪining udulidiki pǝrdining sirtiƣa, yǝni Mǝn sǝn bilǝn kɵrixidiƣan jay bolƣan ⱨɵküm-guwaⱨliⱪ sanduⱪining üstidiki kafarǝt tǝhtining uduliƣa ⱪoyƣin.

וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃

7 Ⱨarun xuning üstidǝ esil huxbuy ǝtirni yandursun; ⱨǝr küni ǝtigǝnliki qiraƣlarni pǝrligili kǝlgǝndǝ, huxbuylarni yandursun.

וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃

8 Xuningdǝk Ⱨarun gugumda qiraƣlarni tizip yaⱪⱪanda, huxbuy yandursun. Xundaⱪ ⱪilip Pǝrwǝrdigarning aldida nǝsildin-nǝsilgǝ huxbuy ⱨǝmixǝ ɵqürülmǝy yeniⱪ bolidu.

וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

9 Silǝr uning üstidǝ nǝ ⱨeqⱪandaⱪ ƣǝyriy huxbuy yandurmanglar, nǝ kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ nǝ axliⱪ ⱨǝdiyǝ sunmanglar, xundaⱪla uning üstigǝ ⱨeqⱪandaⱪ xarab ⱨǝdiyǝni tɵkmǝnglar.

לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃

10 Ⱨǝr yilda Ⱨarun bir ⱪetim [huxbuygaⱨning] münggüzlirigǝ kafarǝt kǝltürsun; ⱨǝr ⱪetim kafarǝt kǝltüridiƣan gunaⱨ ⱪurbanliⱪining ⱪeni bilǝn uning üqün kafarǝt kǝltürsun. Nǝsildin-nǝsilgǝ xundaⱪ ⱪilinglar; bu [huxbuygaⱨ] Pǝrwǝrdigarƣa «ǝng muⱪǝddǝs» ⱨesablinidiƣan nǝrsilǝrning ⱪataridindur.

וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַיהוָֽה׃ פ

11 Pǝrwǝrdigar Musaƣa mundaⱪ dedi: —

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

12 Sǝn Israillarning sanini eniⱪlax üqün ularni saniƣiningda, ularning sanilixi wǝjidin arisiƣa balayi’apǝt kǝlmǝsliki üqün, ularni saniƣiningda ⱨǝrbir adǝm ɵz jeni üqün Pǝrwǝrdigarƣa kafarǝt puli tapxursun.

כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃

13 Royhǝtkǝ elinip, sanaⱪtin ɵtkǝnlǝrning ⱨǝmmisi berixi kerǝk bolƣini xuki, ⱨǝrbiri muⱪǝddǝs jaydiki xǝkǝlning ɵlqǝm birliki boyiqǝ yerim xǝkǝl bǝrsun (bir xǝkǝl yigirmǝ gǝraⱨⱪa barawǝr kelidu). Bu yerim xǝkǝl Pǝrwǝrdigarƣa «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» bolidu.

זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃

14 Royhǝtkǝ elinip, sanaⱪtin ɵtkǝnlǝr, yǝni yigirmǝ yax yaki uningdin qonglarning ⱨǝrbiri Pǝrwǝrdigarƣa xu «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ»ni bǝrsun.

כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃

15 Ɵz jeninglarƣa kafarǝt kǝltürüx üqün Pǝrwǝrdigarƣa kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ bǝrgininglarda bay kixi yerim xǝkǝldin artuⱪ bǝrmisun, kǝmbǝƣǝl kiximu yerim xǝkǝldin kǝm bǝrmisun.

הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃

16 Sǝn Israillardin xu kafarǝt pulini tapxurup elip, jamaǝt qedirining hizmitigǝ beƣixlap ixlǝtkin; u pul Israillarƣa Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida ǝslǝtmǝ süpitidǝ jeninglarƣa kafarǝt kǝltüridiƣan bolidu.

וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ פ

17 Pǝrwǝrdigar Musaƣa mundaⱪ dedi: —

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

18 Sǝn yuyunuxⱪa ixlitixkǝ mistin [yoƣan] bir das wǝ uningƣa mistin bir tǝglik yasatⱪin; uni jamaǝt qediri bilǝn ⱪurbangaⱨning otturisiƣa orunlaxturup, iqigǝ su toxturup ⱪoyƣin.

וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃

19 Ⱨarun bilǝn uning oƣulliri uningdiki su bilǝn put-ⱪollirini yusun.

וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃

20 Ular jamaǝt qediriƣa kirgǝndǝ ɵlmǝsliki üqün su bilǝn ɵzini yuyuxi kerǝk; ular hizmǝt ⱪilix üqün, ⱪurbangaⱨⱪa yeⱪin berip Pǝrwǝrdigarƣa ot arⱪiliⱪ atilidiƣan ⱪurbanliⱪ sunmaⱪqi bolƣinidimu, xundaⱪ ⱪilsun.

בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃

21 Ular ɵlmǝsliki üqün put-ⱪollirini yusun; bu ix ularƣa, yǝni ɵzi wǝ uning nǝsilliri üqün ǝwladtin ǝwladⱪiqǝ ǝbǝdiy bir bǝlgilimǝ bolidu.

וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ פ

22 Pǝrwǝrdigar Musaƣa mundaⱪ dedi: —

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

23 Sǝn ⱨǝmmidin esil huxbuy dora-dǝrmǝklǝrdin tǝyyarla, yǝni murmǝkki suyuⱪluⱪidin bǝx yüz xǝkǝl, darqindin ikki yüz ǝllik xǝkǝl, egirdin ikki yüz ǝllik xǝkǝl,

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃

24 ⱪowzaⱪdarqindin bǝx yüz xǝkǝl elip (bu ɵlqǝmlǝr muⱪǝddǝs jaydiki xǝkǝlning ɵlqǝm birliki boyiqǝ bolsun) wǝ zǝytun meyidinmu bir ⱨin tǝyyarla;

וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃

25 bu dora-dǝrmǝklǝr bilǝn mǝsiⱨ ⱪilix üqün bir muⱪǝddǝs may — ǝtirqi qiⱪarƣandǝk bir huxbuy may qiⱪarƣuzƣin. Bu «muⱪǝddǝs mǝsiⱨlǝx meyi» bolidu.

וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃

26 Sǝn uning bilǝn jamaǝt qedirini, ⱨɵküm-guwaⱨliⱪ sanduⱪini,

וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃

27 xirǝ wǝ uning barliⱪ ⱪaqa-ⱪuqilirini, qiraƣdan wǝ uning ǝswablirini, huxbuygaⱨni,

וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

28 kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪurbangaⱨi wǝ uning ǝswablirini, yuyunux desi wǝ uning tǝglikini mǝsiⱨligin;

וְאֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃

29 sǝn xu tǝrzdǝ ularni «ǝng muⱪǝddǝs nǝrsilǝr» ⱪatarida muⱪǝddǝs ⱪilƣin. Ularƣa tǝgkǝn ⱨǝrⱪandaⱪ nǝrsimu «muⱪǝddǝs» ⱨesablinidu.

וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֑ים כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃

30 Ⱨarun bilǝn uning oƣullirini bolsa Manga kaⱨinliⱪ hizmǝttǝ boluxi üqün mǝsiⱨlǝp muⱪǝddǝs ⱪilƣin.

וְאֶת־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃

31 Israillarƣa sɵz ⱪilip mundaⱪ eytⱪin: — Bu may ǝwladtin ǝwladⱪiqǝ Manga atalƣan muⱪǝddǝs mǝsiⱨlǝx meyi bolidu.

וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

32 Uni adǝmning bǝdinigǝ ⱪuysa bolmaydu; xuningdǝk uningƣa ohxaydiƣan yaki tǝrkibi ohxixidiƣan ⱨeqⱪandaⱪ maylarni yasimanglar. U muⱪǝddǝs bolƣini üqün silǝrgimu muⱪǝddǝs boluxi kerǝk.

עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

33 Kimki tǝrkibi xuningƣa ohxaydiƣan may tǝngxisǝ, yaki uni elip yat birsigǝ sürsǝ, u ɵz hǝlⱪi arisidin üzüp taxlinidu.

אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס

34 Pǝrwǝrdigar Musaƣa mundaⱪ dedi: — Sǝn huxbuy dora-dǝrmǝklǝr, yǝni huxbuy yelim, dengiz ⱪululisi meyi, aⱪ dewirⱪay wǝ sap mǝstiki tǝyyarliƣin. Bularning ⱨǝmmisi ohxax miⱪdarda bolsun;

וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃

35 Huddi ǝtirqi may qiⱪarƣanƣa ohxax, ularni tǝngxǝp huxbuy yasiƣin; u tuzlanƣan, sap wǝ muⱪǝddǝs puraⱪliⱪ ǝtir bolidu.

וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃

36 Sǝn uningdin azraⱪ elip, talⱪandǝk obdan ezip, jamaǝt qediridiki ⱨɵküm-guwaⱨliⱪ [sanduⱪining] uduliƣa, yǝni Mǝn silǝr bilǝn kɵrüxidiƣan jayning aldiƣa ⱪoyƣin. Bu silǝrgǝ Pǝrwǝrdigarƣa atalƣan «ǝng muⱪǝddǝs nǝrsilǝr» ⱪatarida ⱨesablansun.

וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

37 Silǝr yasiƣan bu huxbuyning retsepi bilǝn ɵzünglarƣimu ohxax bir huxbuyni yasiwalsanglar bolmaydu. U sanga nisbǝtǝn eytⱪanda Pǝrwǝrdigarƣa has ⱪilinƣan muⱪǝddǝs bolidu.

וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃

38 Kimki uning puriⱪini purap ⱨuzurlinix üqün uningƣa ohxap ketidiƣan ⱨǝrⱪandaⱪ bir huxbuyni yasisa, u ɵz hǝlⱪi arisidin üzüp taxlansun.

אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס