< Misirdin qiⱪix 29 >

1 Ularning Manga muⱪǝddǝs ⱪilinip, kaⱨinliⱪ hizmitimdǝ boluxi üqün mundaⱪ ixni ada ⱪilixing kerǝk: — sǝn bir yax ǝrkǝk torpaⱪ bilǝn ikki ⱪoqⱪarni talla (ⱨǝmmisi bejirim bolsun)
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִֽם׃
2 ⱨǝmdǝ petir nan, zǝytun meyi ilǝxtürülgǝn petir toⱪaq wǝ zǝytun meyi sürülüp mǝsiⱨlǝngǝn petir ⱨǝmǝk nanlarni tǝyyarla, bularning ⱨǝmmisini buƣday unidin ⱪilƣin;
וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָֽם׃
3 nanlarning ⱨǝmmisini bir sewǝtkǝ selip, sewǝtni, torpaⱪni wǝ ikki ⱪoqⱪarni billǝ ⱨǝdiyǝ ⱪilip kǝltürgin.
וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל־סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת־הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִֽם׃
4 Sǝn Ⱨarun wǝ uning oƣullirini jamaǝt qedirining kirix eƣiziƣa yeⱪin elip kelip, ularni su bilǝn yuƣin;
וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּֽיִם׃
5 andin kiyimlirini elip kelip, Ⱨarunƣa halta kɵnglǝk, ǝfod toni wǝ ǝfodni kiydürgin, ⱪoxenni taⱪiƣin; andin beligǝ ǝfodning kǝxtilǝngǝn bǝlweƣini baƣliƣin.
וְלָקַחְתָּ אֶת־הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶֽת־אַהֲרֹן אֶת־הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת־הָאֵפֹד וְאֶת־הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹֽד׃
6 Bexiƣa sǝllini yɵgǝp, sǝlligǝ muⱪǝddǝs otuƣatni taⱪap ⱪoyƣin.
וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃
7 Andin mǝsiⱨlǝx meyini elip, bexiƣa ⱪuyup uni mǝsiⱨligin.
וְלָֽקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתֽוֹ׃
8 Andin sǝn uning oƣullirini elip kelip, ularƣa halta kɵnglǝklǝrni kiydürgin;
וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹֽת׃
9 ularƣa, yǝni Ⱨarun wǝ uning oƣulliriƣa bǝlwaƣlarni baƣlap, egiz bɵklǝrni kiydürgin. Xuning bilǝn ǝbǝdiy bǝlgilimǝ boyiqǝ, kaⱨinliⱪ hizmiti ularningki bolidu; xundaⱪ ⱪilip, sǝn Ⱨarun bilǝn uning oƣullirini Hudaƣa muⱪǝddǝs ⱪilip ayrip tǝyinligin.
וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַֽד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָֽיו׃
10 — Sǝn torpaⱪni jamaǝt qedirining aldiƣa elip kǝlgin; elip kǝlginingdǝ Ⱨarun bilǝn uning oƣulliri ⱪollirini torpaⱪning bexiƣa ⱪoysun.
וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּֽר׃
11 Andin sǝn bu torpaⱪni Pǝrwǝrdigarning aldida, jamaǝt qedirining kirix eƣizining yenida boƣuzliƣin;
וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהֹוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵֽד׃
12 torpaⱪning ⱪenidin elip barmiⱪing bilǝn uni ⱪurbangaⱨning münggüzlirigǝ sürüp, ⱪalƣan ⱪanning ⱨǝmmisini ⱪurbangaⱨning tüwigǝ tɵküp ⱪuyƣin.
וְלָֽקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת־כׇּל־הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
13 Iq ⱪarnini yɵgǝp turƣan barliⱪ mayni, xundaⱪla jigǝrning üstidiki qawa may, ikki bɵrǝk wǝ ularning üstidiki mayni ajritip bularni ⱪurbangaⱨta kɵydürgin.
וְלָֽקַחְתָּ אֶֽת־כׇּל־הַחֵלֶב הַֽמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּֽחָה׃
14 Torpaⱪning gɵxi, terisi wǝ tezikini bolsa qedirgaⱨning sirtiƣa elip qiⱪip, otta kɵydürüwǝtkin; bu gunaⱨ ⱪurbanliⱪi bolidu.
וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרוֹ וְאֶת־פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶה חַטָּאת הֽוּא׃
15 Andin sǝn ⱪoqⱪarlarning birini elip kǝlgin; Ⱨarun bilǝn uning oƣulliri ⱪollirini ⱪoqⱪarning bexiƣa ⱪoysun;
וְאֶת־הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָֽיִל׃
16 andin sǝn bu ⱪoqⱪarni boƣuzlap, uning ⱪenidin ⱪurbangaⱨning üsti ⱪismining ǝtrapiƣa sǝpkin.
וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל וְלָֽקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב׃
17 Ⱪoqⱪarni parqilap, uning iq ⱪarni bilǝn paqaⱪlirini yuyup, ularni gɵx parqiliri wǝ baxning üstigǝ ⱪoyup,
וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ׃
18 pütün ⱪoqⱪarni ⱪurbangaⱨta kɵydürgin. Bu Pǝrwǝrdigarƣa atalƣan kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ — ot arⱪiliⱪ sunulidiƣan, Pǝrwǝrdigarƣa huxbuy yǝtküzidiƣan ⱨǝdiyǝ bolidu.
וְהִקְטַרְתָּ אֶת־כׇּל־הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַֽיהֹוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה הֽוּא׃
19 Keyin sǝn ikkinqi ⱪoqⱪarni elip kǝlgin; Ⱨarun wǝ uning oƣulliri ⱪollirini ⱪoqⱪarning bexiƣa ⱪoysun.
וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָֽיִל׃
20 Andin bu ⱪoqⱪarni boƣuzlap ⱪenidin elip, Ⱨarunning ong ⱪuliⱪining yumxiⱪiƣa, uning oƣullirining ong ⱪuliⱪining yumxiⱪiƣa, ularning ong ⱪollirining qong barmiⱪi bilǝn ong putlirining qong barmiⱪiƣa sürkǝp ⱪoyƣin, ⱪalƣan ⱪanni ⱪurbangaⱨning üsti ⱪismining ǝtrapiƣa sǝpkin.
וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָֽתַתָּה עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב׃
21 Andin ⱪurbangaⱨ üstidiki ⱪandin wǝ mǝsiⱨlǝx meyidin elip, Ⱨarunning üstigǝ, uning kiyimlirigǝ, xuningdǝk uning oƣullirining üstigǝ wǝ ularning kiyimlirigimu sǝpkin. Xundaⱪ ⱪilip u wǝ uning kiyimliri, uning oƣulliri wǝ ularning kiyimlirimu uning bilǝn tǝng Hudaƣa atap muⱪǝddǝs ⱪilinƣan bolidu.
וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַֽל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַֽל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּֽוֹ׃
22 Andin sǝn ⱪoqⱪarning meyi, ⱪuyruⱪ meyi, iq ⱪarnini yɵgǝp turƣan barliⱪ may, jigǝrning üstidiki qawa may, ikki bɵrǝk wǝ ularning üstidiki mayni qiⱪar ⱨǝmdǝ ong arⱪa putini alƣin — (qünki bu ⱪoqⱪar kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx [ⱪurbanliⱪiƣa atalƣan] ⱪoqⱪardur) —
וְלָקַחְתָּ מִן־הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָֽאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב ׀ הַֽמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת ׀ שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הֽוּא׃
23 — buningdin baxⱪa sǝn Pǝrwǝrdigarning aldida ⱪoyulƣan petir nan sewitidin bir girdini, zǝytun meyi ilǝxtürülgǝn petir toⱪaqtin birni wǝ petir ⱨǝmǝk nandin birni elip,
וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְֽחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃
24 bularning ⱨǝmmisini Ⱨarunning ⱪolliriƣa wǝ uning oƣullirining ⱪolliriƣa ⱪoyup, ularni «pulanglatma ⱨǝdiyǝ» süpitidǝ Pǝrwǝrdigarning aldida pulanglatⱪuzƣin.
וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃
25 Andin sǝn bularni ularning ⱪolliridin tapxurup elip, Pǝrwǝrdigarning aldida huxbuy qiⱪarsun dǝp, ⱪurbangaⱨtiki kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪning üstidǝ ⱪoyup kɵydürgin. Bu ot arⱪiliⱪ Pǝrwǝrdigarƣa sunulƣan ⱨǝdiyǝ bolidu.
וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל־הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהֹוָֽה׃
26 Sǝn Ⱨarunni kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx ⱪurbanliⱪiƣa atalƣan ⱪoqⱪarning tɵxini elip «pulanglatma ⱨǝdiyǝ» süpitidǝ Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida pulanglatⱪin; bu sening ülüxüng bolidu.
וְלָקַחְתָּ אֶת־הֶֽחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָֽה׃
27 Xuningdǝk, sǝn kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx ⱪurbanliⱪiƣa atalƣan ⱪoqⱪarning «pulanglatma ⱨǝdiyǝ» süpitidǝ pulanglitilƣan tɵxi bilǝn «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» süpitidǝ egiz kɵtürüp pulanglitilƣan arⱪa putini, yǝni Ⱨarun wǝ uning oƣulliriƣa beƣixlanƣan xu ülüxlǝrni «muⱪǝddǝs» dǝp ayrip bekitkin.
וְקִדַּשְׁתָּ אֵת ׀ חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָֽיו׃
28 Xuning bilǝn bu nǝrsilǝr ǝbǝdiy bǝlgilimǝ boyiqǝ Israillar tǝripidin Ⱨarun wǝ oƣulliriƣa beƣixlanƣan nesiwǝ bolidu; qünki u kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝdur. Bular Israillar tǝripidin sunulidiƣan inaⱪliⱪ ⱪurbanliⱪliridin ayrip qiⱪilip, ularning Pǝrwǝrdigarƣa atap «egiz kɵtürgǝn ⱨǝdiyǝ»si ⱨesablinip, «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» bolidu.
וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחׇק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהֹוָֽה׃
29 Ⱨarunning muⱪǝddǝs kiyimlirigǝ keyin oƣulliri warisliⱪ ⱪilidu. Ular mǝsiⱨlinip, kaⱨinliⱪⱪa tǝyinlǝngǝndǝ xu kiyimlǝrni kiysun.
וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמׇשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָֽם׃
30 Oƣullirining ⱪaysisi uning ornini besip kaⱨin bolsa, jamaǝt qediriƣa kirip muⱪǝddǝs jayning iqidǝ hizmǝtkǝ kirixkǝndǝ, bu kiyimlǝrni uda yǝttǝ kün kiyip yürsun.
שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּֽדֶשׁ׃
31 Sǝn kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx ⱪurbanliⱪiƣa atalƣan ⱪoqⱪarni elip, uning gɵxini muⱪǝddǝs jayda pixurƣin;
וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹֽשׁ׃
32 andin Ⱨarun wǝ oƣulliri ⱪoqⱪarning gɵxi bilǝn sewǝttiki nanlarni jamaǝt qedirining kirix eƣizida yesun;
וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵֽד׃
33 ular ɵzlirining kaⱨinliⱪⱪa tǝyinlinixidǝ Hudaƣa atap muⱪǝddǝs ⱪilinƣanda kafarǝtkǝ ixlitilgǝn nǝrsilǝrni yesun, lekin bular muⱪǝddǝs bolƣaqⱪa, yat kixi buningdin ⱨeqnemini yemisun.
וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵֽם׃
34 Əgǝr kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx ⱪurbanliⱪ gɵxidin yaki nandin ǝtigǝ azraⱪ exip ⱪalsa, exip ⱪalƣanni otta kɵydürüwǝt; bular muⱪǝddǝs bolƣaqⱪa, ⱨeqkim uningdin yesǝ bolmaydu.
וְֽאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הֽוּא׃
35 Sǝn xu tǝriⱪidǝ Ⱨarun wǝ uning oƣulliri toƣrisida buyruƣinimning ⱨǝmmisini bǝja kǝltürüp, uda yǝttǝ küngiqǝ ularni kaⱨinliⱪⱪa tiklǝx wǝzipisini ada ⱪilƣin.
וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָֽם׃
36 Ⱨǝr küni kafarǝt ⱪilinixⱪa gunaⱨ ⱪurbanliⱪi süpitidǝ bir torpaⱪni sunƣin. Ⱪurbangaⱨning ɵzini gunaⱨtin pak ⱪilixⱪa uning üqünmu kafarǝt kǝltürgin, muⱪǝddǝs ⱪilinsun dǝp, uni zǝytun meyi bilǝn mǝsiⱨligin.
וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל־הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָֽשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃
37 Yǝttǝ küngiqǝ sǝn ⱪurbangaⱨ üqün kafarǝt kǝltürüp, uni muⱪǝddǝs ⱪilƣin. Buning bilǝn u «ǝng muⱪǝddǝs nǝrsilǝrning biri» ⱨesablinidu; uningƣa tǝgkǝn ⱨǝmmǝ nǝrsǝ muⱪǝddǝs ⱨesablinidu.
שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קׇֽדָשִׁים כׇּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּֽשׁ׃
38 Mana, ⱪurbangaⱨta ⱨǝmixǝ sunidiƣanliring munular: — ⱨǝr küni bir yaxliⱪ ikki ⱪoza ⱪurbanliⱪ ⱪilinsun.
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵֽי־שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִֽיד׃
39 Birini ǝtigǝndǝ, yǝnǝ birini gugumda ⱪurbanliⱪ ⱪilip sunƣin.
אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם׃
40 Birinqi ⱪoza bilǝn birgǝ zǝytun meyidin bir ⱨinning tɵttin biri ilǝxtürülgǝn buƣday unidin [ǝfaⱨning] ondin biri wǝ yǝnǝ xarab ⱨǝdiyǝsi süpitidǝ tɵttin bir ⱨin xarab ⱪuxup sunulsun.
וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָֽד׃
41 Ikkinqi ⱪozini gugumda sunƣin; uni ǝtigǝnlik ⱪurbanliⱪningkidǝk, huxbuy boluxi üqün ot arⱪiliⱪ Pǝrwǝrdigarƣa atalƣan ⱪurbanliⱪ süpitidǝ axliⱪ ⱨǝdiyǝ wǝ xarab ⱨǝdiyǝ bilǝn ⱪoxup sunƣin.
וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּֽעֲשֶׂה־לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָֽה׃
42 Xu tǝriⱪidǝ bu kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ nǝsildin-nǝsilgǝ jamaǝt qedirining kirix eƣizida Pǝrwǝrdigarning ⱨuzurida ɵtküzülüp daimliⱪ ⱪurbanliⱪ bolsun; Mǝn [Pǝrwǝrdigar] xu yǝrdǝ silǝr bilǝn kɵrüxüp, sǝn bilǝn sɵzliximǝn.
עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹֽהֶל־מוֹעֵד לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָֽׁם׃
43 Xuningdǝk Mǝn xu yǝrdǝ Israillar bilǝn uqriximǝn, xuning bilǝn u jay Mening xan-xǝripim bilǝn muⱪǝddǝs ⱪilinidu.
וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִֽי׃
44 Mǝn jamaǝt qediri bilǝn ⱪurbangaⱨni Ɵzümgǝ atap muⱪǝddǝs ⱪilimǝn; Ⱨarun wǝ uning oƣullirinimu Ɵzümgǝ kaⱨinliⱪ hizmǝttǝ boluxⱪa ayrip muⱪǝddǝs ⱪilimǝn.
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִֽי׃
45 Xundaⱪ ⱪilip Mǝn Israillarning arisida makan ⱪilip, ularning Hudasi bolimǝn.
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִֽים׃
46 U waⱪitta ular Mening ularning arisida makan ⱪilixim üqün ularni Misir zeminidin qiⱪirip kǝlgǝn Hudasi Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilidu; Mǝn ularning Hudasi Pǝrwǝrdigardurmǝn.
וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשׇׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶֽם׃

< Misirdin qiⱪix 29 >