Rosullarning paaliyǝtliri 28
1 Biz ⱪutulup saⱪ-salamǝt ⱪirƣaⱪⱪa qiⱪⱪandin keyin, u aralning Malta dǝp atilidiƣanliⱪini bilduⱪ.
| עד מהרה גילינו שאנו על האי מלטה. |
2 Yǝrlik hǝlⱪ bizgǝ intayin meⱨribanliⱪ bilǝn muamilǝ ⱪildi; qünki u qaƣda yamƣur yeƣip, ⱨawa soƣuⱪ bolƣaqⱪa, ular gülhan yeⱪip bizni kütüwaldi.
| תושבי המקום נהגו בנו בטוב־לב ראוי לציון, והבעירו מדורה כדי לחמם אותנו בקור העז ובגשם הסוחף. |
3 Pawlus bir baƣlam otun terip kelip otⱪa taxliwidi, issiⱪtin etilip qiⱪⱪan bir zǝⱨǝrlik yilan uning ⱪolini qixliginiqǝ qaplixiwaldi.
| פולוס קושש ענפים וזרדים יבשים, והשליך אותם אל תוך המדורה. לפתע זינק על זרועו נחש ארסי שביקש מפלט מהחום. |
4 Xu yǝrliklǝr Pawlusning ⱪoliƣa yepixip turƣan yilanni kɵrüp, bir-birigǝ: — Bu adǝm qoⱪum bir ⱪatil ikǝn! Dengizdin ⱪutulup qiⱪⱪan bolsimu, «Adilliⱪ» uning tirik ⱪelixiƣa yol ⱪoymidi, — deyixti.
| כשראו אנשי האי את הנחש התלוי על זרועו, אמרו זה לזה:”הוא בטח רוצח! הוא אמנם ניצל מן הים, אולם הצדק לא יניח לו לחיות!“ |
5 Lekin Pawlus yilanni otning iqigǝ silkip atti, ɵzi bolsa ⱨeqⱪandaⱪ zǝhim yemidi.
| אך פולוס ניער את הנחש אל תוך האש, והוא עצמו כלל לא נפגע. |
6 Hǝlⱪ uningƣa bǝdini ixxip ketidu yaki u tuyuⱪsiz yiⱪilip ɵlidu dǝp ⱪarap turatti. Lekin uzun waⱪit ⱪarap turup, uningda ⱨeqⱪandaⱪ binormal ⱨalǝtning bolmiƣanliⱪini kɵrüp, oyliƣinidin yenip: — Bu bir ilaⱨ bolsa kerǝk! — deyixti.
| האנשים הביטו בו בדריכות וציפו לראות את גופו מתנפח או נופל מת. אולם לאחר שחיכו זמן רב ולא קרה דבר, שינו את דעתם והחליטו שפולוס הוא ודאי אל! |
7 U yǝrning ǝtrapidiki yurtta, aral baxliⱪi (Publiyus dǝp atalƣan)ning birnǝqqǝ yǝr-etizliri bar idi. U bizni ɵyigǝ baxlap, üq kün ⱪizƣin meⱨman ⱪilip kütti.
| אחוזתו של פובליוס, מושל האי, הייתה בקרבת החוף. הוא הזמין אותנו לביתו ואירח אותנו שלושה ימים. |
8 U qaƣda xundaⱪ boldiki, Publiyusning atisining ⱪizitmisi ɵrlǝp, tolƣaⱪ bolup yetip ⱪalƣanikǝn. Pawlus uning yeniƣa kirip, dua ⱪilip üstigǝ ⱪolini tǝgküzüp, uni saⱪaytip ⱪoydi.
| באותה עת היה אביו של פובליוס חולה מאוד – הייתה לו דיזנטריה והוא קדח מחום. פולוס הלך לחדרו של החולה, התפלל בעדו, סמך את ידיו עליו, והאיש נרפא. |
9 Xuningdin keyin araldiki ⱪalƣan kesǝllǝrning ⱨǝmmisi uning aldiƣa kelip, saⱪaytildi.
| לאחר מכן באו שאר חולי האי אל פולוס, וגם הם נרפאו. |
10 Ular bizning ⱨɵrmitimizgǝ nurƣun sowƣatlarni beƣixliƣan bolup, ahirda bu yǝrdin yǝnǝ yolƣa qiⱪⱪan waⱪtimizda, bizni yolƣa lazimliⱪ nǝrsǝ-kerǝklǝr bilǝn tǝminlidi.
| התושבים היו אסירי תודה והציפו אותנו במתנות הוקרה. כאשר הגיע מועד הפלגתנו, הם מילאו את האונייה באוכל ובציוד. |
11 Malta arilida Iskǝndǝriyǝdin kǝlgǝn, bexiƣa «Samawiy Ⱪoxkezǝk» ilaⱨlirining nǝⱪixliri oyulƣan bir kemǝ ⱪixliƣanidi. Aralda üq ay turƣandin keyin, bu kemǝ bilǝn yolƣa qiⱪtuⱪ.
| שלושה חודשים לאחר שעלתה ספינתנו על שירטון עלינו על אונייה אחרת והמשכנו בדרכנו. הפעם הפלגנו באונייה”התאומים“, שבאה מאלכסנדריה ועגנה באי מלטה במשך החורף. |
12 Sirakoza xǝⱨirigǝ kelip, u yǝrdǝ üq kün turduⱪ.
| תחנתנו הראשונה הייתה סירקוז, שם נשארנו שלושה ימים. |
13 Andin aylinip mengip, [Italiyǝdiki] Regiyum xǝⱨirigǝ kǝlduⱪ. Ətisi xamal yɵnilixi ɵzgirip jǝnubtin qiⱪixi bilǝn, ikkinqi küni Puteoli xǝⱨirigǝ yetip kǝlduⱪ.
| מסירקוז הפלגנו לרגיום. כעבור יום החלה לנשוב רוח דרומית, וביום השני הגענו לפוטיולי. |
14 U yǝrdǝ birnǝqqǝ ⱪerindaxlarni taptuⱪ, ularning ɵtünüxliri bilǝn biz ularda bir ⱨǝptǝ turduⱪ. Xundaⱪ ⱪilip biz Rim xǝⱨirigǝ yetip kǝlduⱪ.
| בפוטיולי פגשנו לבסוף מאמינים. הם הפצירו בנו להישאר איתם שבוע ימים, ומשם הפלגנו לרומא. |
15 Keliwatⱪanliⱪimizdin hǝwǝr tapⱪan xu yǝrdiki ⱪerindaxlar bizni ⱪarxi elix üqün xǝⱨǝrdin qiⱪip ⱨǝtta «Apiyus baziri»ƣiqǝ, [bǝziliri] «Üq Saray»ƣiqǝ kǝlgǝnidi. Pawlus ularni kɵrgǝndǝ, Hudaƣa rǝⱨmǝt eytip, ƣǝyrǝtlǝndi.
| כאשר שמעו האחים ברומא על דבר בואנו, נסעו מרחק רב מחוץ לעירם כדי לקבל את פנינו. חלקם חיכו לנו בכיכר אפיוס (כשישים ושמונה ק״מ מרומא), וחלקם הצטרפו אלינו ב”שלושת הפונדקים“(כ־חמישים וחמישה ק״מ מרומא). כשפולוס ראה אותם הוא התעודד מאוד והודה לה׳. |
16 Rim xǝⱨirigǝ kirginimizdǝ, yüzbexi mǝⱨbuslarni orda ⱪarawul begigǝ tapxurdi; lekin Pawlusning birla kɵzǝtküqi lǝxkǝr bilǝn bir ɵydǝ ayrim turuxiƣa ruhsǝt ⱪilindi.
| בהגיעם לרומא הורשה פולוס לגור בכל מקום שרצה, אם כי תמיד נלווה אליו חייל. |
17 Üq kündin keyin, u u yǝrdiki Yǝⱨudiylarning kattiwaxlirini ɵzi bilǝn kɵrüxüxkǝ qaⱪirdi. Ular jǝm bolƣanda, u mundaⱪ dedi: — Ⱪerindaxlar! Mǝn hǝlⱪimizgǝ yaki ata-bowilirimizdin ⱪaldurulƣan ɵrp-adǝtlǝrgǝ ⱪarxi ⱨeqⱪandaⱪ ix ⱪilmiƣan bolsammu, Yerusalemda turƣinimda tutⱪun ⱪilinip rimliⱪlarning ⱪoliƣa tapxuruldum.
| כעבור שלושה ימים כינס פולוס את מנהיגי היהודים המקומיים, ואמר להם:”היהודים בירושלים אסרו אותי ומסרו אותי לידי הממשל הרומאי, למרות שלא פגעתי באיש ולא עברתי על חוקי אבותינו. |
18 Rimliⱪlar meni soraⱪⱪa tartip, mǝndǝ ɵlüm jazasiƣa mǝⱨkum ⱪilƣudǝk birǝr jinayǝt bolmiƣaqⱪa, meni ⱪoyuwǝtmǝkqi boldi.
| הרומאים ערכו לי משפט ורצו לשחרר אותי, מכיוון שלא מצאו כל סיבה לדון אותי למוות, כפי שדרשו היהודים. |
19 Lekin Yǝⱨudiylar buningƣa ⱪarxiliⱪ bildürgǝqkǝ, Ⱪǝysǝrgǝ murajiǝt ⱪilixⱪa mǝjbur boldum. Bularni deginim bilǝn, bu mening ɵz hǝlⱪim üstidin xikayitim bar degǝnlikim ǝmǝs.
| אולם מאחר שהיהודים מחו נגד ההחלטה, מצאתי לנחוץ לערער לפני הקיסר, למרות שלא רציתי לתבוע את עמי. |
20 Xu sǝwǝbtin mǝn silǝr bilǝn yüz kɵrüxüx wǝ bu ⱨǝⱪtǝ silǝrgǝ eytix üqün silǝrni bu yǝrgǝ qaⱪirdim. Qünki bu zǝnjir bilǝn baƣlinixning sǝwǝbi dǝl Israilning kütkǝn ümididur.
| ביקשתי מכם לבוא הנה היום כדי שנכיר זה את זה, וכדי שאוכל לומר לכם שאני אסור באזיקים אלה רק משום שאני מאמין שהמשיח כבר בא!“ |
21 Ular Pawlusⱪa: — Biz bolsaⱪ Yǝⱨudiyǝdin sǝn toƣruluⱪ hǝt almiduⱪ, yaki u yǝrdin kǝlgǝn ⱪerindaxlarning ⱨeqⱪaysisimu sǝn toƣruluⱪ birǝr yaman hǝwǝr ǝkǝlmidi yaki yaman gepingni ⱪilmidi.
| ”לא שמענו עליך שום דבר רע.“ענו מנהיגי היהודים.”לא קיבלנו מכתבים מיהודה, ולא שמענו דיווחים מפי הבאים לכאן מירושלים. |
22 Lekin sening pikirliringni angliƣumiz bar. Qünki ⱨǝmmǝ yǝrdǝ kixilǝrning [sǝn tǝwǝ bolƣan] bu mǝzⱨǝpkǝ ⱪarxi sɵzlǝwatⱪanliⱪidin hǝwirimiz bar! — deyixti.
| אולם אנחנו רוצים לשמוע במה אתה מאמין, כי הדבר היחיד שאנו יודעים על המשיחיים האלה הוא שבכל מקום מתנגדים לכת הזאת.“ |
23 Xuning bilǝn ular Pawlus bilǝn kɵrüxüxkǝ bir künni bekitti. U küni nurƣun kixilǝr uning turalƣusiƣa kǝlgǝnidi; u tang atⱪandin kǝqkiqǝ ularƣa [sɵz-kalamni] xǝrⱨlǝp, Hudaning padixaⱨliⱪi ⱨǝⱪⱪidǝ toluⱪ guwaⱨliⱪ berip, Tǝwrat ⱨǝm pǝyƣǝmbǝrlǝrning yazmiliridin nǝⱪil kǝltürüp, ularni Əysa toƣruluⱪ ⱪayil ⱪilixⱪa küqidi.
| הם קבעו מועד לפגישתם הבאה, ובאותו יום התאסף קהל רב ליד ביתו של פולוס. הוא סיפר להם על מלכות האלוהים, ולימד אותם על אודות ישוע מתוך כתבי־הקודש – מהתורה ומהנביאים. הוא החל ללמד אותם בבוקר, ולא הפסיק עד הערב. |
24 Uning sɵzlirigǝ bǝzilǝr ixǝndürüldi, bǝzilǝr ixinixni rǝt ⱪildi.
| אחדים האמינו לדבריו, ואחרים לא האמינו. |
25 Ular Pawlusning mundaⱪ bir sɵzni ⱪilixi bilǝn ɵzara kelixǝlmǝy ⱪaytip kǝtti. U mundaⱪ dedi: — Muⱪǝddǝs Roⱨ Yǝxaya pǝyƣǝmbǝr arⱪiliⱪ ata-bowilirimizƣa munu sɵzni dǝl jayida eytⱪan:
| לאחר שהתווכחו בינם לבין עצמם, הם עזבו את המקום כשדבריו של פולוס מהדהדים באוזניהם:”רוח הקודש צדק כששם דברים אלה בפי ישעיהו הנביא: |
26 — «Barƣin; muxu hǝlⱪⱪǝ mundaⱪ dǝp eytⱪin: — «Silǝr anglaxni anglaysilǝr, biraⱪ qüxǝnmǝysilǝr; Kɵrüxni kɵrüsilǝr, biraⱪ bilip yǝtmǝysilǝr.
| ’לך ואמרת לעם הזה: שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו; |
27 Qünki muxu hǝlⱪning yürikini may ⱪaplap kǝtkǝn, Ular angliƣanda ⱪulaⱪlirini eƣir ⱪiliwalƣan, Ular kɵzlirini yumuwalƣan; Undaⱪ bolmisidi, ular kɵzliri bilǝn kɵrüp, Ⱪuliⱪi bilǝn anglap, Kɵngli bilǝn qüxinip, Ɵz yolidin yanduruluxi bilǝn, Mǝn ularni saⱪaytⱪan bolattim»».
| השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. |
28 Xunga bilixinglar kerǝkki, Hudaning bu nijatliⱪi yat ǝlliklǝrgǝ ǝwǝtiliwatidu. Ular bolsa uningƣa ⱪulaⱪ salmay ⱪalmaydu! — dedi. U bu sɵzlǝrni eytⱪanda Yǝⱨudiylar ɵz-ara ⱪattiⱪ talax-tartix ⱪilixip kǝtti.
| משום כך אני רוצה שתדעו כי ישועה זאת מוצעת גם לגויים, והם ישמעו.“ |
30 [Pawlus] ɵzi ijarigǝ alƣan ɵydǝ toluⱪ ikki yil turdi wǝ bu yǝrdǝ uning bilǝn kɵrüxüxkǝ kǝlgǝn ⱨǝmmǝ kixilǝrni ⱪobul ⱪilip,
| במשך השנתיים הבאות התגורר פולוס בבית ששכר לעצמו, וקיבל בברכה את כל מי שבא לבקרו. |
31 tolimu yürǝklik bilǝn ⱨǝm ⱨeq tosalƣuƣa uqrimay, Hudaning padixaⱨliⱪini jar ⱪilip, Rǝb Əysa Mǝsiⱨkǝ dair ⱨǝⱪiⱪǝtlǝrni yǝtküzüp tǝlim bǝrdi.
| הוא בישר באומץ את דבר מלכות האלוהים, לימד על אודות האדון ישוע המשיח, ואיש לא ניסה להפריע לו. |
