< Rosullarning paaliyǝtliri 18 >

1 Bu ixlardin keyin, Pawlus Afina xǝⱨiridin ayrilip Korint xǝⱨirigǝ bardi.
אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃
2 U u yǝrdǝ Pontus ɵlkisidǝ tuƣulƣan Akwila isimlik bir Yǝⱨudiy bilǝn uning ayali Priskillani uqratti. Ular [Rim] [imperatori] Klawdiyusning barliⱪ Yǝⱨudiylar Rim xǝⱨiridin qiⱪip ketixi kerǝk, degǝn yarliⱪi sǝwǝblik yeⱪinda Italiyǝdin kǝlgǝnidi. Pawlus ular bilǝn tonuxup,
וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃
3 ular bilǝn kǝsipdax bolƣaqⱪa, billǝ turup ixlidi (qünki ular qedirqiliⱪ bilǝn xuƣullinatti).
ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃
4 Ⱨǝrbir xabat künidǝ u Yǝⱨudiylarning sinagogiƣa kirip, Yǝⱨudiylar wǝ greklar bilǝn munazirilixip ularni [Hudaning sɵz-kalamiƣa] ⱪayil ⱪilixⱪa tirixatti.
וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃
5 Biraⱪ Silas bilǝn Timotiy Makedoniyǝdin kǝlgǝndin keyin, Pawlus sɵz-kalamni yǝtküzüxkǝ aldiridi, jan kɵydürüp Yǝⱨudiylarƣa: — Əysa — Mǝsiⱨning Ɵzidur, dǝp guwaⱨliⱪ bǝrdi.
וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃
6 Lekin, ular uningƣa ⱪarxi qiⱪip uni ⱨaⱪarǝtlidi. Buning bilǝn Pawlus pexini ⱪeⱪip, ularƣa: — Ɵz ⱪeninglar ɵz bexinglarƣa qüxsun! Mǝn buningƣa jawabkar ǝmǝsmǝn! Bügündin baxlap, mǝn [silǝrdin burulup] yat ǝlliklǝrgǝ barimǝn, — dedi.
ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃
7 Buning bilǝn Pawlus ulardin ayrilip, Titiyus Yustus isimlik, Hudadin ⱪorⱪidiƣan bir kixining ɵyigǝ berip turdi. Uning ɵyi sinagogning yenida idi.
וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃
8 Əmdi sinagogning qongi Krispus pütün ailisidikilǝr bilǝn Rǝbgǝ etiⱪad ⱪildi. Nurƣun Korintliⱪlarmu bu hǝwǝrni anglap, etiⱪad ⱪilip qɵmüldürüxni ⱪobul ⱪildi.
וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃
9 Rǝb keqidǝ Pawlusⱪa bir ƣayibanǝ kɵrünüx arⱪiliⱪ wǝⱨiy yǝtküzüp uningƣa: — Ⱪorⱪma, süküt ⱪilmay sɵzlǝ,
ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃
10 qünki Mǝn sǝn bilǝn billǝ. Ⱨeqkim sanga ⱪol selip zǝrǝr yǝtküzmǝydu, qünki Mening bu xǝⱨǝrdǝ nurƣun kixilirim bar, — dedi.
כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃
11 Xuning bilǝn Pawlus u yǝrdǝ bir yil altǝ ay turup, u yǝrdiki kixilǝr arisida Hudaning sɵz-kalamini ɵgǝtti.
וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃
12 Əmma Galliyo Ahaya ɵlkisining waliysi bolƣan waⱪtida, Yǝⱨudiylar birlixip Pawlusni tutup Galliyoning «soraⱪ tǝhti»ning aldiƣa apirip, uning üstidin: Bu adǝm kixilǝrni ⱪanunƣa hilap ⱨalda Hudaƣa ibadǝt ⱪilixⱪa ⱪayil ⱪiliwatidu! — dǝp xikayǝt ⱪildi.
ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃
ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃
14 Pawlus aƣzini aqay dǝp turuxiƣa, waliy Galliyo Yǝⱨudiylarƣa: — Dǝrwǝⱪǝ, i Yǝⱨudiylar, bu xikayitinglar birǝr naⱨǝⱪliⱪ yaki eƣir jinayǝt toƣrisida bolƣan bolsa, sǝwrqanliⱪ bilǝn silǝrgǝ ⱪulaⱪ salsam orunluⱪ bolatti.
ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃
15 Biraⱪ bu ix [pǝⱪǝt] bǝzi nam-isimlar, sɵzlǝr wǝ ɵzünglarning [Tǝwrat] ⱪanuninglar üstidǝ talax-tartixlarƣa qetixliⱪ ikǝn, uni ɵzünglar bir tǝrǝp ⱪilinglar! Mǝn bundaⱪ ixlarƣa soraⱪqi bolmaymǝn! — dedi.
אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃
16 Xuning bilǝn u ularni soraⱪ tǝhti aldidin ⱨǝydǝp qiⱪardi.
ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃
17 Halayiⱪ sinagogning qongi Sostenisni tutuwelip, soraⱪ tǝhtining aldida ⱪattiⱪ urƣili turdi. Biraⱪ [waliy] Galliyo bu ixlarning ⱨeqⱪaysisiƣa ⱪilqǝ pisǝnt ⱪilmidi.
ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃
18 Pawlus Korint xǝⱨiridǝ yǝnǝ kɵp künlǝrni ɵtküzgǝndin keyin, ⱪerindaxlar bilǝn hoxlixip, Priskilla wǝ Akwilalarning ⱨǝmraⱨliⱪida kemigǝ olturup, Suriyǝgǝ ⱪarap kǝtti. [Yolƣa qiⱪixtin ilgiri] u Kǝnⱪriya xǝⱨiridǝ Hudaƣa iqkǝn bir ⱪǝsimidin qaqlirini qüxürüwǝtkǝnidi.
ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃
19 Ular Əfǝsus xǝⱨirigǝ barƣandin keyin, u Priskilla wǝ Akwilani ⱪaldurup ⱪoyup ɵzi [xu yǝrdiki] sinagogⱪa kirip, Yǝⱨudiylar bilǝn munazirilǝxti.
ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃
20 Ular uni uzunraⱪ turuxⱪa tǝlǝp ⱪiliwidi, u ⱪoxulmay,
ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃
21 «Mǝn ⱪandaⱪla bolmisun kelǝr ⱨeytni Yerusalemda ɵtküzimǝn; andin Huda buyrusa, silǝrning yeninglarƣa yǝnǝ kelimǝn», — dǝp ular bilǝn hoxlixip, Əfǝsustin kemǝ bilǝn yolƣa qiⱪti.
כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃
22 U Ⱪǝysǝriyǝ xǝⱨiridǝ kemidin qüxüp, [Yerusalemƣa] qiⱪip jamaǝt bilǝn ⱨal soraxⱪandin keyin, Antakya xǝⱨirigǝ qüxüp kǝtti.
ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃
23 Antakyada bir mǝzgil turƣandin keyin, u yǝnǝ yolƣa qiⱪip Galatiya wǝ Frigiyǝ yurtlirini bir-birlǝp arilap, barƣanla yeridǝ barliⱪ muhlislarning etiⱪadini ⱪuwwǝtlidi.
וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃
24 Bu arida, Iskǝndǝriyǝ xǝⱨiridǝ tuƣulƣan Apollos isimlik bir Yǝⱨudiy Əfǝsus xǝⱨirigǝ kǝldi. U natiⱪ adǝm bolup, muⱪǝddǝs yazmilardin helila qongⱪur sawati bar adǝm idi.
ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃
25 U Rǝbning yoli toƣruluⱪ tǝlim alƣan bolup, otluⱪ roⱨ bilǝn Əysa ⱨǝⱪⱪidǝ ǝynǝn sɵzlǝp tǝlim berǝtti. Biraⱪ uning hǝwiri pǝⱪǝt Yǝⱨya [pǝyƣǝmbǝr]ning yürgüzgǝn qɵmüldürüxi bilǝn qǝklinǝtti.
הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃
26 U sinagogda yürǝklik sɵzlǝxkǝ baxlidi. Uni angliƣan Priskilla bilǝn Akwila uni ɵyigǝ elip berip, uningƣa Hudaning yolini tehimu tǝpsiliy qüxǝndürdi.
והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃
27 Keyin, Apollos Ahaya ɵlkisigǝ barmaⱪqi bolƣanda, [Əfǝsusluⱪ] ⱪerindaxlar [Ahayadiki] muhlislarƣa hǝt yezip, ulardin Apollosni ⱪarxi elixni bǝkmu tǝlǝp ⱪildi. U xu yǝrgǝ berip, Hudaning meⱨir-xǝpⱪiti arⱪiliⱪ etiⱪad ⱪilƣanlarƣa ⱪoxulup, ularƣa zor yardǝmdǝ boldi.
ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃
28 Qünki u hǝlⱪ-alǝm aldida Yǝⱨudiylar bilǝn munazirilixip, ularƣa küqlük rǝddiyǝ berip, muⱪǝddǝs yazmilarni xǝrⱨlixi bilǝn Mǝsiⱨning Əysa ikǝnlikini ispatlap bǝrdi.
כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃

< Rosullarning paaliyǝtliri 18 >