Timotiyƣa 2 2

1 Xunga ǝy oƣlum, sǝn Mǝsiⱨ Əysada bolƣan meⱨir-xǝpⱪǝtkǝ tayinip küqlük bol;

טימותיוס, בני, עליך להתחזק בכוח ובחסד שמעניק לך המשיח.

2 wǝ sǝn kɵp guwaⱨqilar aldida mǝndin angliƣanliringni ⱨǝm ixǝnqlik ⱨǝmdǝ baxⱪilarƣimu tǝlim berǝlǝydiƣan adǝmlǝrgǝ amanǝt ⱪilƣin.

למד אנשים אחראיים את דברי האמת אשר שמעת מפי בנוכחות עדים רבים, כדי שבבוא הזמן הם ילמדו את האחרים.

3 Əysa Mǝsiⱨning yahxi jǝngqisi bolux süpitidǝ, harliⱪ-muxǝⱪⱪǝtni ɵz ⱨǝssǝng boyiqǝ ortaⱪ tartⱪin.

קבל את חלקך בסבל למען המשיח, כמוני, כחייל גיבור במלחמת ישוע המשיח.

4 Jǝngqi bolƣan kixi ɵzini ǝskǝrlikkǝ tizimliƣan sǝrdarini razi ⱪilix üqün adǝttiki turmux ixlirini ɵzigǝ ⱨǝlǝk ⱪiliwalmasliⱪi kerǝk.

וכחייל של ישוע המשיח אל תתערב יותר מדי בענייני העולם הזה, כדי שתוכל להשביע את רצונו של מי שגייס אותך לצבאו.

5 Musabiⱪigǝ ⱪatnaxⱪan tǝnⱨǝrikǝtqimu musabiⱪǝ ⱪaidilirigǝ riayǝ ⱪilmisa, ƣǝlibǝ tajiƣa erixǝlmǝydu.

בעשותך את אשר הטיל עליך האדון, עליך לנהוג לפי הכללים שלו. גם הספורטאי לא יזכה בפרס אם לא יתחרה לפי הכללים!

6 Əjir singdürgǝn deⱨⱪan ⱨosulidin birinqi bolup bǝⱨrimǝn boluxi tegixliktur.

האיכר החרוץ שמעבד את אדמתו זכאי לאכול ראשון את ביכורי הפרי.

7 Bu sɵzlirim üstidǝ yahxi oyla, xuning bilǝn Rǝb sanga ⱨǝmmǝ ixta yorutidu.

חשוב היטב על דברים אלה, ואלוהים יעזור לך להבינם.

8 Sǝn Dawutning nǝsli bolƣan, ɵlümdin tirilgǝn Əysa Mǝsiⱨni mǝn yǝtküzüwatⱪan hux hǝwǝr boyiqǝ esingdǝ qing tut.

לעולם אל תשכח את הבשורה שאני מבשר; תקומתו של ישוע המשיח מן המתים, והיותו משושלת דוד המלך.

9 Bu hux hǝwǝrni dǝp kɵp harliⱪ-muxǝⱪⱪǝt qekip, ⱨǝtta jinayǝtqi ⱨesablinip kixǝnlinip yatimǝn. Ⱨalbuki, Hudaning sɵz-kalami ⱨeq kixǝnlǝnmǝydu!

הם כלאו אותי בבית־הסוהר כמו פושע, משום שהפצתי את האמת הזאת, אך דבר האלוהים אינו כלוא!

10 Əmdi mǝn dǝl xu sǝwǝbtin, [Huda] talliƣan bǝndilǝrning Mǝsiⱨ Əysada bolƣan nijatⱪa mǝnggülük xan-xǝrǝp bilǝn erixixi üqün ⱨǝmmǝ ixⱪa bǝrdaxliⱪ berimǝn. (aiōnios g166)

אני מוכן לסבול הכול למען בחירי האלוהים, כדי שגם הם ייוושעו ויזכו בכבוד עולמים בישוע המשיח. (aiōnios g166)

11 Tɵwǝndiki bu sɵzlǝr ixǝnqliktur: — «Uning bilǝn billǝ ɵlgǝnikǝnmiz, Uning bilǝn ⱨayatta billǝ yaxaymiz.

אכן נכון השיר: אם מתנו עם המשיח, גם נחיה איתו;

12 Ⱪiyinqiliⱪlarƣa bǝrdaxliⱪ bǝrsǝk, Uning bilǝn billǝ ⱨɵküm sürimiz. Biz uningdin tansaⱪ, Umu bizdin tanidu.

אם נסבול למענו, גם נמלוך איתו; אם נתכחש אליו, גם הוא יתכחש אלינו;

13 Biz Uningƣa sadaⱪǝtsizlik ⱪilsaⱪmu, U yǝnila sadaⱪǝtliktur; Qünki U Ɵzidin ⱨeq tanalmaydu».

אף אם לא נאמין, הוא תמיד נאמן, כי אין הוא יכול לכחש בעצמו.

14 Bu ixlarni dawamliⱪ [ⱪerindaxlarning] sǝmigǝ selip, ularni Rǝb aldida bimǝnǝ sɵzlǝr üstidǝ talax-tartix ⱪilmasliⱪni ǝstaydilliⱪ bilǝn agaⱨlandurƣin. Bundaⱪ talax-tartixlarning ⱨeqⱪandaⱪ paydisi bolmayla ⱪalmay, bǝlki angliƣuqilarni nabut ⱪilidu.

הזכר לאנשיך דברים אלה וצווה עליהם, בשם האדון, לא להתווכח על דברים חסרי ערך. ויכוחים כאלה מבלבלים את השומעים ומזיקים להם.

15 Usta tikimqi rǝhtni toƣra piqⱪandǝk ⱨǝⱪiⱪǝt sɵzini durus qüxǝndürüp, ɵzüngni Huda aldida tǝstiⱪlanƣudǝk, yǝrgǝ ⱪarap ⱪalmaydiƣan maⱨir bir hizmǝtkar ⱪilip kɵrsitixkǝ intilip kɵngül ⱪoyƣin;

שקוד להשביע את רצון ה׳ – כפועל שאין לו כל סיבה להתבייש בעבודתו, וכאדם שיודע להשתמש בדבר האמת בצורה המועילה ביותר.

16 lekin iplas, ⱪuruⱪ gǝplǝrdin neri tur. Qünki bundaⱪ gǝplǝrni ⱪilƣuqilar bǝribir tehimu ihlassizliⱪⱪa qɵmüp ketidu.

התרחק מוויכוחים מטופשים אשר מרגיזים ומכעיסים, וכך מביאים לידי חטא.

17 Muxundaⱪlarning gǝpliri huddi mǝrǝzdǝk tezla yamrap ketidu. Himeneyus wǝ Filetoslar mana xundaⱪlarning iqidiki ikkisidur;

ויכוחים מטופשים אלה מתפשטים כמו ריקבון ומכאיבים לאנשים שמעורבים בהם. הומניוס ופיליטוס מעוררים ויכוחים כאלה.

18 ular ⱨǝⱪiⱪǝttin qǝtnǝp, ɵlgǝnlǝrning tirilixi degǝn bu ix alliⱪaqan yüz berip boldi, dǝydu, xundaⱪla bǝzilǝrning etiⱪadini ƣulitidu.

השניים, שהפנו עורף לאמת, מפיצים את השקר כאילו כבר הייתה תחיית המתים. במעשה זה הם החלישו ובלבלו את אמונתם של אלה שהאמינו להם.

19 Ⱨalbuki, Hudaning mǝzmut uli qing turmaⱪta. Uning üstigǝ mɵⱨür bilǝn: «Rǝb Ɵzigǝ tǝwǝ bolƣanlarni tonuydu» wǝ «Rǝbning mubarǝk namini lǝwzigǝ alidiƣanlarning ⱨǝmmisi rǝzilliktin ⱪol üzsun» dǝp mɵⱨürlǝngǝndur.

אולם דבר אינו יכול לערער את אמת האלוהים; היא עומדת איתנה כסלע שעליו חקוק:”יודע ה׳ את אשר לו“. ו”הקורא לעצמו מאמין באלוהים צריך להתרחק מכל רע“.

20 Bay-bayaxat adǝmning ɵyidǝ pǝⱪǝt altun wǝ kümüx ⱪaqa-ⱪuqilarla ǝmǝs, yaƣaq, sapal ⱪaqilarmu bolidu. Ⱪaqa-ⱪuqilarning bǝziliri ǝtiwarlinidu, bǝziliri pǝs kɵrülidu.

בבית העשיר יש כלים שעשויים מזהב ומכסף, ויש גם כלים שעשויים מעץ ומחמר. את הכלים היקרים מגישים לאורחים, ואילו בכלים הזולים משתמשים לעבודות המטבח או ככלי אשפה.

21 Əgǝr bir kixi ɵzini undaⱪlarning kiridin tazilap haliy ⱪilsa, u muⱪǝddǝs ⱪilinƣan, hojayinimizƣa yaraydiƣan ⱪaqidǝk, ⱨǝrⱪandaⱪ güzǝl ixlarƣa tǝyyar bolidu.

כדי להשתייך לחשוב וליקר – להיות חפץ בעל־ערך לבעל הבית – עליך לטהר את עצמך ולהתרחק מכל חטא, ואז יוכל המשיח להשתמש בך למטרותיו הנעלות.

22 Xunglaxⱪa, yaxliⱪning arzu-ⱨǝwǝsliridin ɵzüngni ⱪaqurƣin, pak ⱪǝlb bilǝn Rǝbgǝ nida ⱪilƣuqi bilǝn billǝ ⱨǝⱪⱪaniyliⱪ, ixǝnq-etiⱪad, meⱨir-muⱨǝbbǝt wǝ tinq-hatirjǝmlikni ⱪoƣlixip izdǝ.

ברח לך מתאוות הנעורים, והתקרב לכל דבר שמעודד אותך לעשות מעשים טובים. שאף לצדק, לשלום, לאמונה ולאהבה, ובקש את חברתם של האוהבים את אלוהים בלב טהור.

23 Lekin ǝhmiⱪanǝ, bilimsizliktin qiⱪⱪan talax-tartixlarƣa arilixixni rǝt ⱪil, qünki bundaⱪ ixlarning jedǝl teriydiƣanliⱪini bilisǝn.

אני חוזר ואומר: התרחק מוויכוחים טיפשיים וחסרי טעם, אשר רק מרגיזים אנשים וגורמים למריבות.

24 Əmdiliktǝ Rǝbning ⱪuli jedǝllǝxmǝsliki, bǝlki ⱨǝmmǝ kixilǝrgǝ mulayim-meⱨriban, tǝlim berixkǝ maⱨir, sǝwr-taⱪǝtlik boluxi kerǝk;

המאמין באלוהים אינו צריך לריב עם אחרים, אלא עליו להיות אדיב וסובלני, וללמד את הדרך הטובה לאלה שאינם הולכים בה.

25 xuning bilǝn ɵz-ɵzigǝ ⱪarxi bolƣanlarƣa u Huda bǝlkim ularƣa ⱨǝⱪiⱪǝtni tonup yetixigǝ towa ⱪilidiƣan ⱪǝlbni berǝr dǝp, mɵmin-mulayimliⱪ bilǝn nǝsiⱨǝt ⱪilsun;

כשאתה מוכיח את המתכחשים לדבר ה׳, נהג בהם בענווה ובעדינות, כי אז, בעזרת ה׳, הם עשויים לשוב מדרכם הרעה ולהאמין באמת.

26 bundaⱪ bolƣanda ular uyⱪusini eqip, ɵzlirini ɵz muddiasiƣa ǝmǝl ⱪilixⱪa tutⱪun ⱪilƣan Iblisning tuziⱪidin ⱪutulalaydu.

כך תשוב אליהם בינתם והם יברחו ממלכודת השטן – שלכד אותם כדי שישרתוהו – ויתחילו לעשות את רצון האלוהים.