Padixaⱨlar 2 24
1 Uning künliridǝ Babilning padixaⱨi Neboⱪadnǝsar [Yǝⱨudaƣa] ⱨujum ⱪilixⱪa qiⱪti; Yǝⱨoakim uningƣa üq yilƣiqǝ beⱪindi boldi, andin uningdin tenip uning ⱨɵkümranliⱪiƣa ⱪarxi qiⱪti.
| בְּיָמָ֣יו עָלָ֔ה נְבֻכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיְהִי־ל֨וֹ יְהוֹיָקִ֥ים עֶ֙בֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיָּ֖שָׁב וַיִּמְרָד־בּֽוֹ׃ |
2 Xu waⱪitlarda Pǝrwǝrdigar uningƣa ⱨujum ⱪilixⱪa Kaldiylǝr bulangqilar xaykisi, Suriylǝr bulangqilar xaykisi, Moabiylar bulangqilar xaykisi, wǝ Ammoniylar bulangqilar xaykilirini ⱪozƣidi; u ularni Yǝⱨudani ⱨalak ⱪilix üqün ⱪozƣidi. Bu ixlar Pǝrwǝrdigar Ɵz ⱪulliri bolƣan pǝyƣǝmbǝrlǝr arⱪiliⱪ agaⱨ ⱪilƣan sɵz-kalamining ǝmǝlgǝ axuruluxi idi.
| וַיְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בּ֡וֹ אֶת־גְּדוּדֵ֣י כַשְׂדִּים֩ וְאֶת־גְּדוּדֵ֨י אֲרָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ גְּדוּדֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ גְּדוּדֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וַיְשַׁלְּחֵ֥ם בִּֽיהוּדָ֖ה לְהַֽאֲבִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ |
3 Dǝrwǝⱪǝ Pǝrwǝrdigarning eytⱪinidǝk, Manassǝⱨning gunaⱨliri tüpǝylidin Yǝⱨudani Ɵz kɵzliridin neri ⱪilix üqün, bu ixlar ularning bexiƣa qüxti.
| אַ֣ךְ ׀ עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּֽיהוּדָ֔ה לְהָסִ֖יר מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו בְּחַטֹּ֣את מְנַשֶּׁ֔ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ |
4 Qünki [Manassǝⱨning] naⱨǝⱪ ⱪan tɵküp, Yerusalemni naⱨǝⱪ ⱪanlar bilǝn toldurƣini tüpǝylidin, Pǝrwǝrdigar [Yǝⱨudalarni] ǝpu ⱪilixⱪa kɵngli unimaytti.
| וְגַ֤ם דַּֽם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם דָּ֣ם נָקִ֑י וְלֹֽא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃ |
5 Yǝⱨoakimning baxⱪa ixliri ⱨǝm ⱪilƣanlirining ⱨǝmmisi «Yǝⱨuda padixaⱨlirining tarih-tǝzkiriliri» degǝn kitabta pütülgǝn ǝmǝsmidi?
| וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְהוֹיָקִ֖ים וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ |
6 Yǝⱨoakim ata-bowilirining arisida uhildi; oƣli Yǝⱨoakin uning ornida padixaⱨ boldi.
| וַיִּשְׁכַּ֥ב יְהוֹיָקִ֖ים עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ |
7 Misirning padixaⱨi bolsa ɵz yurtidin ikkinqi qiⱪmidi. Qünki Babilning padixaⱨi «Misir eⱪini»din tartip Əfrat dǝryasiƣiqǝ bolƣan Misir padixaⱨiƣa tǝwǝ zeminni tartiwalƣanidi.
| וְלֹֽא־הֹסִ֥יף עוֹד֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָצֵ֖את מֵֽאַרְצ֑וֹ כִּֽי־לָקַ֞ח מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֗ל מִנַּ֤חַל מִצְרַ֙יִם֙ עַד־נְהַר־פְּרָ֔ת כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר הָיְתָ֖ה לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ פ |
8 Yǝⱨoakin padixaⱨ bolƣanda on sǝkkiz yaxta bolup, üq ay Yerusalemda sǝltǝnǝt ⱪildi. Uning anisining ismi Nǝⱨuxta idi; u Yerusalemliⱪ Əlnatanning ⱪizi idi.
| בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ יְהוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירוּשָׁלִָֽם׃ |
9 Yǝⱨoakin atisining barliⱪ ⱪilƣanliridǝk Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzil bolƣanni ⱪildi.
| וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ |
10 Babilning padixaⱨi Neboⱪadnǝsarning sǝrdarliri Yerusalemƣa jǝng ⱪilƣili qiⱪip, xǝⱨǝrni ⱪamal ⱪildi.
| בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא עלה עַבְדֵ֛י נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלִָ֑ם וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֽוֹר׃ |
11 Uning sǝrdarliri xǝⱨǝrni ⱪamal ⱪilip turƣanda Neboⱪadnǝsar ɵzimu xǝⱨǝrning sirtiƣa qiⱪti.
| וַיָּבֹ֛א נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַל־הָעִ֑יר וַעֲבָדָ֖יו צָרִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ |
12 Andin Yǝⱨudaning padixaⱨi Yǝⱨoakin bilǝn anisi, barliⱪ hizmǝtkarliri, ǝmǝldarliri wǝ aƣwatliri Babil padixaⱨining aldiƣa qiⱪip uningƣa tǝn bǝrdi. Xundaⱪ ⱪilip Babilning padixaⱨi ɵz sǝltǝnitining sǝkkizinqi yilida uni ǝsir ⱪilip tutti.
| וַיֵּצֵ֞א יְהוֹיָכִ֤ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ עַל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל ה֣וּא וְאִמּ֔וֹ וַעֲבָדָ֖יו וְשָׂרָ֣יו וְסָֽרִיסָ֑יו וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת שְׁמֹנֶ֖ה לְמָלְכֽוֹ׃ |
13 Neboⱪadnǝsar Pǝrwǝrdigarning ɵyidiki barliⱪ hǝzinilǝr bilǝn padixaⱨning ordisidiki hǝzinilǝrni elip kǝtti; Pǝrwǝrdigar agaⱨ bǝrginidǝk, u Israilning padixaⱨi Sulayman Pǝrwǝrdigarning ibadǝthanisi üqün yasatⱪan ⱨǝmmǝ altun ⱪaqa-ǝswablarni kesip sɵkti.
| וַיּוֹצֵ֣א מִשָּׁ֗ם אֶת־כָּל־אוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְקַצֵּ֞ץ אֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ |
14 Yerusalemning barliⱪ aⱨalisini, jümlidin ⱨǝmmǝ ǝmǝldarlar, ⱨǝmmǝ batur palwanlar, jǝmiy bolup on ming ǝsirni wǝ barliⱪ ⱨünǝrwǝnlǝr wǝ tɵmürqilǝrnimu elip kǝtti; yurttiki hǝlⱪtin ǝng namratlardin baxⱪa ⱨeqkim ⱪalmidi.
| וְהִגְלָ֣ה אֶת־כָּל־ יְ֠רוּשָׁלִַם וְֽאֶת־כָּל־ הַשָּׂרִ֞ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֗יִל עשרה אֲלָפִים֙ גּוֹלֶ֔ה וְכָל־הֶחָרָ֖שׁ וְהַמַּסְגֵּ֑ר לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר זוּלַ֖ת דַּלַּ֥ת עַם־הָאָֽרֶץ׃ |
15 U Yǝⱨoakinni Babilƣa elip kǝtti wǝ xuningdǝk padixaⱨning anisini, padixaⱨning ayallirini, uning aƣwatliri wǝ yurttiki mɵtiwǝrlǝrni ǝsir ⱪilip Yerusalemdin Babilƣa elip bardi.
| וַיֶּ֥גֶל אֶת־יְהוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָרִיסָ֗יו וְאֵת֙ אולי הָאָ֔רֶץ הוֹלִ֛יךְ גּוֹלָ֥ה מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ |
16 U batur-palwanlarning ⱨǝmmisini (yǝttǝ ming idi), ⱨünǝrwǝn wǝ tɵmürqilǝrni (jǝmiy bir ming idi) — bularning ⱨǝmmisi jǝnggiwar adǝmlǝr bolup, Babilning padixaⱨi ularni ǝsir ⱪilip, Babilƣa elip kǝtti.
| וְאֵת֩ כָּל־אַנְשֵׁ֨י הַחַ֜יִל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֗ים וְהֶחָרָ֤שׁ וְהַמַּסְגֵּר֙ אֶ֔לֶף הַכֹּ֕ל גִּבּוֹרִ֖ים עֹשֵׂ֣י מִלְחָמָ֑ה וַיְבִיאֵ֧ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל גּוֹלָ֖ה בָּבֶֽלָה׃ |
17 Andin Babilning padixaⱨi Yǝⱨoakinning taƣisi Mattaniyani uning ornida padixaⱨ ⱪilip, uning ismini Zǝdǝkiyaƣa ɵzgǝrtti.
| וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ צִדְקִיָּֽהוּ׃ פ |
18 Zǝdǝkiya padixaⱨ bolƣanda yigirmǝ bir yaxta bolup, on bir yil Yerusalemda sǝltǝnǝt ⱪildi. Uning anisi Libnaⱨliⱪ Yǝrǝmiyaning ⱪizi bolup, ismi Ⱨamutal idi.
| בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חמיטל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ |
19 Zǝdǝkiya Yǝⱨoakimning barliⱪ ⱪilƣinidǝk, Pǝrwǝrdigarning nǝziridǝ rǝzil bolƣanni ⱪilatti.
| וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהוֹיָקִֽים׃ |
20 Pǝrwǝrdigarning Yerusalemƣa ⱨǝm Yǝⱨudaƣa ⱪaratⱪan ƣǝzipi tüpǝylidin, Pǝrwǝrdigar ularni Ɵz ⱨuzuridin ⱨǝydiwǝtküqǝ bolƣan ariliⱪta, tɵwǝndiki ixlar yüz bǝrdi: — awwal, Zǝdǝkiya Babil padixaⱨiƣa isyan kɵtürdi.
| כִּ֣י ׀ עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה הָיְתָ֤ה בִירוּשָׁלִַ֙ם֙ וּבִ֣יהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִכ֥וֹ אֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס |
