Tarih-tǝzkirǝ 2 35

1 Yosiya Pǝrwǝrdigarni seƣinip ɵtüp ketix ⱨeytini Yerusalemda ɵtküzmǝkqi boldi; birinqi ayning on tɵtinqi küni ular ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atalƣan ⱪozilarni soydi.

וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִֽירוּשָׁלִַ֛ם פֶּ֖סַח לַיהוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃

2 Padixaⱨ kaⱨinlarning wǝzipilirini bǝlgilidi, ularni Pǝrwǝrdigarning ɵyidiki hizmǝtni ⱪilixⱪa riƣbǝtlǝndürdi.

וַיַּעֲמֵ֥ד הַכֹּהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

3 U yǝnǝ pütkül Israil hǝlⱪigǝ ɵzlirini Pǝrwǝrdigarƣa atap pak-muⱪǝddǝs boluxⱪa tǝlim bǝrgüqi Lawiylarƣa: — Silǝr muⱪǝddǝs ǝⱨdǝ sanduⱪini Israil padixaⱨi Dawutning oƣli Sulayman saldurƣan ɵygǝ ǝkirip orunlaxturunglar; ǝmdi uni mürǝnglǝrdǝ kɵtürüp yürüx wǝzipisi ⱪalmidi. Əmdi silǝr Hudayinglar Pǝrwǝrdigarning hizmitidǝ, xundaⱪla Uning hǝlⱪi Israilning hizmitidǝ bolunglar.

וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּם הַמְּבִינִ֨ים לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

4 Xuning üqün jǝmitinglar wǝ nɵwǝt-guruppanglar boyiqǝ, Israilning padixaⱨi Dawutning yazƣini wǝ uning oƣli Sulaymanning yazƣiniƣa asasǝn, ɵzünglarni obdan tǝyyarlanglar.

וְהָכִ֥ינוּ לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃

5 Silǝr ɵz ata jǝmǝtliringlarning nɵwǝt-guruppa tǝrtipi boyiqǝ ⱪerindaxliringlardin ibarǝt xu addiy hǝlⱪ-puⱪralar jǝmǝt-jǝmǝtlirigǝ wǝkil bolup, muⱪǝddǝsgaⱨta turisilǝr; ⱨǝrbir guruppida Lawiy jǝmǝtidin birnǝqqǝ adǝm bolsun.

וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלֻגּוֹת֙ בֵּ֣ית הָֽאָב֔וֹת לַאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַלְוִיִּֽם׃

6 Silǝr ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atalƣan ⱪozilarni soyusilǝr, ɵzünglarni paklanglar, [Israildiki] ⱪerindaxliringlar üqün, yǝni ularning Pǝrwǝrdigar Musaning wastisi bilǝn tapiliƣan sɵz-kalamiƣa beⱪinixi üqün, ⱨǝmmǝ ixni tǝyyar ⱪilinglar, dedi.

וְשַׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַאֲחֵיכֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת כִּדְבַר־יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ

7 Yosiya xu yǝrdǝ ⱨazir bolƣan barliⱪ hǝlⱪ-puⱪralarning ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atiƣan ⱪurbanliⱪi bolsun dǝp, jǝmiy ottuz ming ⱪoza wǝ oƣlaⱪ, wǝ yǝnǝ üq ming buⱪa ⱨǝdiyǝ ⱪildi; bu mallarning ⱨǝmmisi padixaⱨning melidin qiⱪirilƣanidi.

וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵֽי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכָל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס

8 Uning ǝmǝldarlirimu ɵz ihtiyarliⱪi bilǝn hǝlⱪⱪǝ wǝ kaⱨinlar bilǝn Lawiylarƣa ⱪurbanliⱪ meli «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» ⱪildi; Pǝrwǝrdigarning ɵyini baxⱪurƣuqilardin Ⱨilⱪiya, Zǝkǝriya wǝ Yǝⱨiyǝlmu ikki ming altǝ yüz ⱪoza-ɵqkǝ bilǝn üq yüz buⱪini kaⱨinlarƣa ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atap ⱪurbanliⱪ ⱪilix üqün ⱨǝdiyǝ ⱪilip tapxurdi.

וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִֽיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

9 Lawiylarning yolbaxqiliri bolƣan Konaniya wǝ uning ⱪerindaxliridin Xemaya bilǝn Nǝtanǝl, xundaⱪla Ⱨaxabiya, Jǝiyǝl wǝ Yozabadmu bǝx ming ⱪoza bilǝn bǝx yüz buⱪini Lawiylarning ⱨeytⱪa atap ⱪurbanliⱪ ⱪilixiƣa «kɵtürmǝ ⱨǝdiyǝ» ⱪildi.

וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

10 Xundaⱪ ⱪilip, ɵtilidiƣan wǝzipilǝr orunlaxturup bolunƣandin keyin, padixaⱨning tapiliƣini boyiqǝ, kaⱨinlar ɵz ornida turdi, Lawiylarmu ɵzlirining nɵwǝt-guruppa tǝrtipi boyiqǝ turuxti.

וַתִּכּ֖וֹן הָעֲבוֹדָ֑ה וַיַּֽעַמְד֨וּ הַכֹּהֲנִ֧ים עַל־עָמְדָ֛ם וְהַלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃

11 Lawiylar ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atalƣan ⱪozilarni boƣuzlidi; kaⱨinlar ularning ⱪolidin ⱪanni elip ⱪurbangaⱨⱪa sǝpti wǝ xuning bilǝn bir waⱪitta Lawiylar ⱪurbanliⱪ malning terisini soydi.

וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֤וּ הַכֹּהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים׃

12 Kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪⱪa sunulidiƣan mallarni bolsa, ular hǝlⱪ-puⱪralarƣa wǝkil bolƣan jǝmǝtlǝr boyiqǝ hǝlⱪⱪǝ bɵlüp berip, ularni Musaning kitabida yezilƣiniƣa muwapiⱪ, Pǝrwǝrdigarƣa sunuxⱪa tǝyyarlidi. Sunulidiƣan buⱪilarnimu xundaⱪ ⱪildi.

וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּם לְמִפְלַגּ֤וֹת לְבֵית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַיהוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר׃

13 Andin bǝlgilimǝ boyiqǝ ular ɵtüp ketix ⱨeytiƣa atalƣan ⱪoza-ɵqkilǝrni otⱪa ⱪaⱪlap kawap ⱪildi; baxⱪa ⱪurbanliⱪlardin ⱪalƣan, yǝni Hudaƣa atalƣan ⱪisimlarni ⱪazanda, dangⱪanda yaki dasta pixurup tezdin hǝlⱪ-puⱪralarƣa ülǝxtürüp bǝrdi;

וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכָל־בְּנֵ֥י הָעָֽם׃

14 xuningdin keyin ɵzlirigǝ wǝ kaⱨinlarƣa ⱪurbanliⱪlardin tǝyyarlidi, qünki kaⱨinlar, yǝni Ⱨarunning ǝwladliri kǝq kirgüqǝ kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪ ⱪilix wǝ maylarni kɵydürüx bilǝn aldirax bolup kǝtkǝnidi; xunga Lawiylar ɵzlirigǝ wǝ kaⱨinlar bolƣan Ⱨarunning ǝwladliriƣimu ⱪurbanliⱪlardin [gɵx] tǝyyarlap ⱪoyuxti.

וְאַחַ֗ר הֵכִ֤ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֤י הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן בְּהַֽעֲל֛וֹת הָעוֹלָ֥ה וְהַחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃

15 Nawa-nǝƣmiqilǝr, yǝni Asafning ǝwladliri Dawut, Asaf, Ⱨeman wǝ [Dawut] padixaⱨning aldin kɵrgüqisi Yǝdutunning tapxuruⱪi boyiqǝ ɵz orunlirida turuxti; dǝrwaziwǝnlǝr ⱨǝrⱪaysisi ɵz dǝrwazisi aldida turdi; ularning ix ornidin ajrixining ⱨajiti bolmidi, qünki ularning ⱪerindaxliri bolƣan Lawiylar ⱪurbanliⱪlardin tǝyyarlap ⱪoyatti.

וְהַמְשֹֽׁרֲרִ֨ים בְּנֵי־אָסָ֜ף עַל־מַעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֤ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֞ף וְהֵימָ֤ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם׃

16 Xundaⱪ ⱪilip, xu bir kün iqidǝ Yosiya padixaⱨning tapxuruⱪi boyiqǝ, ɵtüp ketix ⱨeyti ɵtküzülüp, Pǝrwǝrdigarning ⱪurbangaⱨiƣa kɵydürmǝ ⱪurbanliⱪlar sunuluxi bilǝn Pǝrwǝrdigarƣa beƣixlap ɵtküzülgǝn ibadǝt toluⱪ orunlandi.

וַ֠תִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהוָ֜ה בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃

17 Xu qaƣda ⱨazir bolƣan Israillar ɵtüp ketix ⱨeytini ɵtküzüp bolƣandin keyin, yǝttǝ kün petir nan ⱨeytini ɵtküzdi.

וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

18 Samuil pǝyƣǝmbǝrning zamanidin buyan Israilda ɵtüp ketix ⱨeyti mundaⱪ ɵtküzülüp baⱪmiƣanidi; Israil padixaⱨlirining ⱨeqⱪaysisimu Yosiya, kaⱨinlar, Lawiylar wǝ xu yǝrdǝ ⱨazir bolƣan Yǝⱨudalar bilǝn Israillar wǝ Yerusalemda turuwatⱪanlar ɵtküzgǝndǝk mundaⱪ ɵtüp ketix ⱨeyti ɵtküzüp baⱪmiƣanidi.

וְלֹֽא־נַעֲשָׂ֨ה פֶ֤סַח כָּמֹ֙הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכָל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל ׀ לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹֽ֠אשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם וְכָל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס

19 Bu ⱪetimⱪi ɵtüp ketix ⱨeyti Yosiyaning sǝltǝnitining on sǝkkizinqi yili ɵtküzüldi.

בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה׃

20 Yosiya [muⱪǝddǝs] ɵyning ⱨǝmmǝ ixini muxundaⱪ tǝrtipkǝ selip bolƣandin keyin, Misir padixaⱨi Nǝⱪo Əfrat dǝryasining boyidiki Karkemix xǝⱨiridǝ uruxⱪa qiⱪti, Yosiya uning aldini tosⱪili qiⱪti.

אַחֲרֵ֣י כָל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֤ין יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃

21 Nǝⱪo Yosiyaning aldiƣa ǝlqilǝrni ǝwǝtip uningƣa: «I Yǝⱨuda padixaⱨi, ɵzlirining mening bilǝn nemǝ karliri bar? Bügün mǝn sili bilǝn uruxⱪili ǝmǝs, bǝlki mening bilǝn urux ⱪiliwatⱪan jǝmǝt bilǝn uruxⱪili qiⱪⱪanmǝn; yǝnǝ kelip, Huda meni tez ⱨujum ⱪil, dedi; Hudaning silini ⱨalak ⱪiliwǝtmǝsliki üqün, Uning ixiƣa kaxila ⱪilmisila, qünki U mening bilǝn billidur» dedi.

וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֩ ׀ מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֤ה הַיּוֹם֙ כִּ֚י אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַֽהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ׃

22 Lekin Yosiya uning bilǝn ⱪarxilixixtin yanmidi, ǝksiqǝ ɵzini niⱪablap uningƣa jǝng ⱪilƣili qiⱪti; u Hudaning Nǝⱪoning wastisi bilǝn eytⱪan gepigǝ ⱪulaⱪ salmay, Mǝgiddo tüzlǝnglikigǝ kelip Nǝⱪo bilǝn tutuxti.

וְלֹֽא־הֵסֵב֩ יֹאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֤י לְהִלָּחֵֽם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ׃

23 Oⱪyaqilar Yosiya padixaⱨⱪa oⱪ etip uningƣa [tǝgküzdi]; padixaⱨ hizmǝtkarliriƣa: — Mǝn eƣir yarilandim, meni elip ketinglar, dedi.

וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הָחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד׃

24 Uning hizmǝtkarliri uni jǝng ⱨarwisidin yɵlǝp qüxürüp, uning ikkinqi jǝng ⱨarwisiƣa yatⱪuzup Yerusalemƣa elip mengiwidi, u xu yǝrdǝ ɵldi. U ata-bowilirining ⱪǝbristanliⱪiƣa dǝpnǝ ⱪilindi; barliⱪ Yǝⱨuda wǝ Yerusalemdikilǝr Yosiyaƣa tǝziyǝ tutuxti.

וַיַּֽעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻהוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכָל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ פ

25 Yǝrimiya [pǝyƣǝmbǝr] Yosiya üqün mǝrsiyǝ oⱪudi; nǝƣmǝ-nawaqi ǝr-ayallarning ⱨǝmmisi taki bügüngiqǝ Yosiyani tǝriplǝp mǝrsiyǝ oⱪup kǝlmǝktǝ; u ix Israilda bǝlgilimigǝ aylandi. Mana bular «mǝrsiyǝlǝr» degǝn kitabⱪa pütülgǝndur.

וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָהוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּהוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כָֽל־הַשָּׁרִ֣ים ׀ וְ֠הַשָּׁרוֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃

26 Yosiyaning ⱪalƣan ixliri, uning Pǝrwǝrdigarning Tǝwrat kitabida yezilƣanliriƣa ǝgǝxkǝn yahxi ǝmǝlliri,

וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה׃

27 ⱪilƣanliri baxtin-ahiriƣiqǝ ⱨǝmmisi «Yǝⱨuda wǝ Israil padixaⱨlirining Tarih-Tǝzkiriliri» degǝn kitabta pütülgǝndur.

וּדְבָרָ֕יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃