Samu'il 1 14

1 Bir küni Saulning oƣli Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Kǝlgin, udulimizdiki Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtritining yeniƣa qiⱪayli, dedi. Əmma u atisiƣa ⱨeqnemǝ demidi.

וַיְהִ֣י הַיֹּ֗ום וַיֹּ֨אמֶר יֹונָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃

2 Saul bolsa Gibeaⱨning qetidiki Migrondiki anar dǝrihining tegidǝ ⱪaldi. Uning ⱪexidiki hǝlⱪ altǝ yüzqǝ idi

וְשָׁא֗וּל יֹושֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמֹּ֖ון אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְרֹ֑ון וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמֹּ֔ו כְּשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות אִֽישׁ׃

3 (u waⱪitta ǝfodni Ahitubning oƣli, Ihabodning akisi Ahiyaⱨ kiyǝtti; u Xiloⱨda turuwatⱪan, Pǝrwǝrdigarning kaⱨini idi. Ahitub Finiⱨasning oƣli, Finiⱨas Əlining oƣli idi). Hǝlⱪ bolsa Yonatanning kǝtkinlikini bilmigǝnidi.

וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָבֹ֣וד ׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן ׀ יְהוָ֛ה בְּשִׁלֹ֖ו נֹשֵׂ֣א אֵפֹ֑וד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יֹונָתָֽן׃

4 Yonatan Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtriti tǝrǝpkǝ ɵtmǝkqi bolƣan dawanning ikki tǝripidǝ tüwrüktǝk tik ⱪiya taxlar bar idi. Birining nami Bozǝz, yǝnǝ birining nami Sǝnǝⱨ idi.

וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּרֹ֗ות אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֹֽונָתָן֙ לַֽעֲבֹר֙ עַל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁן־הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן־הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ בֹּוצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה׃

5 Bir ⱪiya tax ximaliy tǝripidǝ bolup, Mihmax bilǝn ⱪarixip turatti, yǝnǝ biri jǝbub tǝripidǝ Gebaning udulida idi.

הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפֹ֖ון מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃ ס

6 Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Kǝl, bu hǝtnisizlǝrning ⱪarawullar ǝtritigǝ qiⱪayli; Pǝrwǝrdigar biz üqün bir ix ⱪilsa ǝjǝb ǝmǝs, qünki Pǝrwǝrdigarning ⱪutⱪuzuxi üqün adǝmlǝrning kɵp yaki az boluxi ⱨeq tosalƣu bolmaydu, dedi.

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹונָתָ֜ן אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל־מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהוָה֙ מַעְצֹ֔ור לְהֹושִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב אֹ֥ו בִמְעָֽט׃

7 Uning yaraƣ kɵtürgüqisi uningƣa: — Kɵnglüngdǝ ⱨǝr nemǝ bolsa xuni ⱪilƣin; barƣin, mana, kɵnglüng nemini halisa mǝn sǝn bilǝn billimǝn, dedi.

וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃ ס

8 Yonatan: — Mana, biz u adǝmlǝr tǝrǝpkǝ qiⱪip ɵzimizni ularƣa kɵrsitǝyli;

וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹ֣ונָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם׃

9 ǝgǝr ular bizgǝ: — Biz silǝrning ⱪexinglarƣa barƣuqǝ turup turunglar, desǝ ularning ⱪexiƣa qiⱪmay ɵz jayimizda turup turayli;

אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃

10 lekin ular: — Bizning ⱪeximizƣa qiⱪinglar, desǝ, qiⱪayli. Qünki xundaⱪ bolsa Pǝrwǝrdigar ularni ⱪolimizƣa beriptu, dǝp bilimiz; muxundaⱪ ix bizgǝ bir bexarǝt bolidu, dedi.

וְאִם־כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה־לָּ֖נוּ הָאֹֽות׃

11 Ikkiylǝn ɵzini Filistiylǝrning ⱪarawullar ǝtritigǝ kɵrsǝtti. Filistiylǝr: — Mana, Ibraniylar ɵzini yoxurƣan azgallardin qiⱪiwatidu, dedi.

וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל־מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן־הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ־שָֽׁם׃

12 Ətrǝttikilǝr Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Bizgǝ qiⱪinglar, biz silǝrgǝ bir nǝrsini kɵrsitip ⱪoyimiz, dedi. Yonatan yaraƣ kɵtürgüqisigǝ: — Manga ǝgixip qiⱪⱪin; qünki Pǝrwǝrdigar ularni Israilning ⱪoliƣa bǝrdi, dedi.

וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יֹונָתָ֣ן ׀ וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנֹודִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר פ וַיֹּ֨אמֶר יֹונָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃

13 Yonatan ⱪol-putliri bilǝn ɵmülǝp qiⱪti, yaraƣ kɵtürgüqisi kǝynidin uningƣa ǝgǝxti. Filistiylǝr Yonatanning aldida yiⱪilixti; yaraƣ kɵtürgüqisi kǝynidin kelip ularni ⱪǝtl ⱪildi.

וַיַּ֣עַל יֹונָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יֹונָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמֹותֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃

14 Xu tunji ⱨujumda Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisi tǝhminǝn yerim ⱪoxluⱪ yǝrdǝ ɵltürgǝnlǝr yigirmidǝk adǝm idi.

וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יֹונָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה׃

15 Andin lǝxkǝrgaⱨdikikǝrni, dalada turuwatⱪanlarni, barliⱪ ǝtrǝtlǝrdikilǝrni wǝ bulang-talang ⱪilƣuqilarni titrǝk basti. Ular ⱨǝm titrǝp ⱪorⱪti, yǝrmu tǝwrinip kǝtti; qünki bu qong ⱪorⱪunq Huda tǝripidin kǝlgǝnidi.

וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכָל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃

16 Əmdi Binyamin zeminidiki Gibeaⱨda turuwatⱪan paylaⱪqilar kɵrdiki, mana, lǝxkǝr topliri tarmar bolup uyan-buyan yügürüxüp kǝtti.

וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמֹ֛ון נָמֹ֖וג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃ פ

17 Saul ⱪexidiki hǝlⱪⱪǝ: Adǝmlirimizni sanap kimning bu yǝrdin kǝtkǝnlikini eniⱪlanglar, dedi. Ular saniwidi, mana, Yonatan bilǝn yaraƣ kɵtürgüqisi yoⱪ qiⱪti.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו פִּקְדוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יֹונָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו׃

18 Saul Ahiyaⱨⱪa: — Hudaning ǝⱨdǝ sanduⱪini elip kǝlgin, dedi. Qünki u waⱪitta Hudaning ǝⱨdǝ sanduⱪi Israilning arisida idi.

וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲרֹ֣ון הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲרֹ֧ון הָאֱלֹהִ֛ים בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

19 Saul kaⱨinƣa sɵz ⱪiliwatⱪanda Filistiylǝrning lǝxkǝrgaⱨida bolƣan ƣǝlwǝ barƣanseri küqiyip kǝtti. Saul kaⱨinƣa: — Ⱪolungni yiƣⱪin, dedi.

וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמֹ֗ון אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָלֹ֖וךְ וָרָ֑ב פ וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃

20 Andin Saul wǝ uning bilǝn bolƣan ⱨǝmmǝ hǝlⱪ yiƣilip jǝnggǝ qiⱪti; wǝ mana, Filistiylǝrning ⱨǝrbiri ɵz sǝpdixiƣa ⱪarxi ⱪiliq kɵtürüp zor parakǝndilik boldi.

וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתֹּ֔ו וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדֹולָ֥ה מְאֹֽד׃

21 U waⱪittin ilgiri Filistiylǝrning arisida bolƣan, ular bilǝn billǝ lǝxkǝrgaⱨning ǝtrapiƣa qiⱪⱪan Ibraniylar bar idi; ularmu Saul wǝ Yonatan bilǝn billǝ bolƣan Israillarƣa ⱪoxuldi.

וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמֹ֣ול שִׁלְשֹׁ֔ום אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיֹות֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיֹונָתָֽן׃

22 Xuningdǝk Əfraim taƣlirida ɵzini yoxurƣan Israillar Filistiylǝrning ⱪaqⱪinini angliƣanda soⱪuxⱪa qiⱪip ularni ⱪoƣlidi.

וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃

23 Xuning bilǝn Pǝrwǝrdigar u küni Israilƣa nusrǝt bǝrdi. Soⱪux Bǝyt-Awǝnning u tǝripigǝ ɵtti.

וַיֹּ֧ושַׁע יְהוָ֛ה בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָֽוֶן׃

24 Lekin Israilning adǝmliri u küni zor besim astida ⱪaldi. Qünki Saul ularƣa ⱪǝsǝm iqküzüp: — Mǝn düxmǝnlirimdin intiⱪam almiƣuqǝ kǝq boluxtin ilgiri taam yegǝn kixigǝ lǝnǝt bolsun, dǝp eytⱪanidi. Xuning üqün hǝlⱪtin ⱨeqkim taam yemidi.

וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃ ס

25 Əmma barliⱪ zemindiki ⱪoxun bir ormanliⱪⱪa kirgǝndǝ yǝr yüzidǝ ⱨǝsǝl bar idi.

וְכָל־הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃

26 Hǝlⱪ ormanliⱪⱪa kirgǝndǝ, mana bu ⱨǝsǝl eⱪip turatti; lekin ⱨeqkim ⱪolini aƣziƣa kɵtürmidi, qünki hǝlⱪ ⱪǝsǝmdin ⱪorⱪatti.

וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין־מַשִּׂ֤יג יָדֹו֙ אֶל־פִּ֔יו כִּֽי־יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־הַשְּׁבֻעָֽה׃

27 Lekin Yonatan atisining hǝlⱪⱪǝ ⱪǝsǝm iqküzgǝnlikini anglimiƣanidi. Xunga u ⱪolidiki ⱨasini sunup uqini ⱨǝsǝl kɵnikigǝ tiⱪip ⱪoli bilǝn aƣziƣa saldi. Xundaⱪ ⱪilip kɵzliri nurlandi.

וְיֹונָתָ֣ן לֹֽא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֹ֔ו וַיִּטְבֹּ֥ל אֹותָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדֹו֙ אֶל־פִּ֔יו וַתָּרֹאנָה (וַתָּאֹ֖רְנָה) עֵינָֽיו׃

28 Əmma hǝlⱪtin biri: Sening atang hǝlⱪⱪǝ qing ⱪǝsǝm iqküzüp: — Bügün taam yegǝn kixigǝ lǝnǝt bolsun! dǝp eytⱪanidi. Xuning üqün hǝlⱪ ⱨalsizlinip kǝtti, dedi.

וַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיֹּ֑ום וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃

29 Yonatan: — Mening atam zeminƣa azar bǝrdi; ⱪaranglar, bu ⱨǝsǝldin kiqikkinǝ tetixim bilǝnla kɵzlirimning xunqǝ nurlanƣinini kɵrmidinglarmu?

וַיֹּ֙אמֶר֙ יֹֽונָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּֽי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃

30 Hǝlⱪ bügün düxmǝnlǝrdin tartiwalƣan oljidin haliƣinini yegǝn bolsa Filistiylǝrning arisidiki ⱪirƣinqiliⱪ tehimu zor bolmasmidi? — dedi.

אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיֹּום֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃

31 Axu küni ular Mikmaxtin tartip Filistiylǝrni ⱪoƣlap Ayjalonƣiqǝ urup ⱪirixti; hǝlⱪ tola ⱨerip kǝtkǝnidi.

וַיַּכּ֞וּ בַּיֹּ֤ום הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃

32 Xuning bilǝn hǝlⱪ olja üstigǝ etilip berip, ⱪoy, kala wǝ mozaylarni tutup xu yǝrdila soydi. Andin hǝlⱪ gɵxni ⱪanni adaliwǝtmǝyla yedi.

וַיַּעַשׂ (וַיַּ֤עַט) הָעָם֙ אֶל־שָׁלָל (הַשָּׁלָ֔ל) וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃

33 Saulƣa hǝwǝr kelip: Mana, hǝlⱪ ⱪanni adaliwǝtmǝyla gɵxni yǝp Pǝrwǝrdigarƣa gunaⱨ ⱪiliwatidu, dǝp eytildi. U: Silǝr Pǝrwǝrdigarƣa asiyliⱪ ⱪildinglar! Əmdi bu yǝrgǝ yenimƣa qong bir taxni domilitip kelinglar, dedi.

וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּ־אֵלַ֥י הַיֹּ֖ום אֶ֥בֶן גְּדֹולָֽה׃

34 Saul yǝnǝ: Silǝr hǝlⱪning arisiƣa qiⱪip ularƣa: Ⱨǝrbiri ɵz kalisini, ɵz ⱪoyini ⱪeximƣa elip kelip bu yǝrdǝ soyup yesun; lekin gɵxni ⱪanni adaliwǝtmǝy yǝp, Pǝrwǝrdigarƣa gunaⱨ ⱪilmanglar, dǝnglar, dedi. Bu keqǝ hǝlⱪning ⱨǝmmisi ⱨǝrbiri ɵz kalisini elip kelip u yǝrdǝ soydi.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שֹׁורֹ֜ו וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽא־תֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שֹׁורֹ֧ו בְיָ֛דֹו הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃

35 Saul bolsa Pǝrwǝrdigarƣa bir ⱪurbangaⱨ yasidi. Bu uning Pǝrwǝrdigarƣa yasiƣan tunji ⱪurbangaⱨi idi.

וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה אֹתֹ֣ו הֵחֵ֔ל לִבְנֹ֥ות מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ

36 Saul: — Bu keqidǝ Filistiylǝrning peyigǝ qüxüp, ǝtǝ tang atⱪuqǝ ularni talap ⱨeq birini tirik ⱪoymayli, dedi. Hǝlⱪ: — Nemǝ sanga yahxi kɵrünsǝ xuni ⱪilƣin, dǝp jawab bǝrdi. Lekin kaⱨin sɵz ⱪilip: — Pǝrwǝrdigarning yeniƣa kirip [yolyoruⱪ sorap] qiⱪayli, dedi.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים ׀ לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם ׀ עַד־אֹ֣ור הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא־נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה ס וַיֹּ֙אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃

37 Saul Hudadin: — Ya Filistiylǝrning kǝynidin qüxüymu? Sǝn ularni Israilning ⱪoliƣa tapxuramsǝn? — dǝp soridi. Lekin u küni U uningƣa ⱨeq jawab bǝrmidi.

וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃

38 Saul: — I hǝlⱪning ⱨǝmmǝ qongliri, bu yǝrgǝ qiⱪinglar. Bügün kim gunaⱨ ⱪilƣanliⱪini eniⱪlap beⱪinglar.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנֹּ֣ות הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָֽיְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיֹּֽום׃

39 Qünki Israilƣa nusrǝt bǝrgǝn Pǝrwǝrdigarning ⱨayati bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, bu gunaⱨ ⱨǝtta oƣlum Yonatanda tepilsimu u jǝzmǝn ɵltürülsun, dedi. Lekin pütkül hǝlⱪtin ⱨeqkim uningƣa jawab bǝrmidi.

כִּ֣י חַי־יְהוָ֗ה הַמֹּושִׁ֙יעַ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם־יֶשְׁנֹ֛ו בְּיֹונָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מֹ֣ות יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכָּל־הָעָֽם׃

40 Andin u pütkül Israilƣa: — Silǝr bir tǝrǝptǝ turunglar, mǝn oƣlum Yonatan yǝnǝ bir tǝrǝptǝ turayli, dedi. Hǝlⱪ uningƣa: — Nemǝ sanga yahxi kɵrünsǝ, xuni ⱪilƣin, dedi.

וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיֹונָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטֹּ֥וב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ס

41 Saul Israilning Hudasi Pǝrwǝrdigarƣa: — Bu qǝk bilǝn ǝyni ǝⱨwalni axkara ⱪilƣaysǝn, dedi. Qǝk bolsa Saul bilǝn Yonatanni kɵrsǝtti, hǝlⱪ ⱪutuldi.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יֹונָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃

42 Saul: — Mening bilǝn oƣlum Yonatanning otturisiƣa qǝk taxlanglar, dedi. Xundaⱪ ⱪiliwidi, qǝk Yonatanƣa qiⱪti.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יֹונָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יֹונָתָֽן׃

43 Saul Yonatanƣa: — Ⱪilƣiningni manga eytⱪin, dedi. Yonatan uningƣa: — Ⱪolumdiki ⱨasa bilǝn kiqikkinǝ ⱨǝsǝl elip tetip baⱪtim wǝ mana, xuning üqün mǝn ɵlümgǝ mǝⱨkum boldum! — dǝp jawab bǝrdi.

וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־יֹ֣ונָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־לֹ֣ו יֹונָתָ֗ן וַיֹּאמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃

44 Saul: — Sǝn qoⱪum ɵlüxüng kerǝk, i Yonatan; undaⱪ ⱪilmisam, Huda manga sening bexingƣa qüxkǝndinmu artuⱪ qüxürsun! — dedi.

וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּֽה־יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יֹוסִ֑ף כִּֽי־מֹ֥ות תָּמ֖וּת יֹונָתָֽן׃

45 Lekin hǝlⱪ Saulƣa: — Israilda bu uluƣ nusrǝtni ⱪazanƣan Yonatan ɵltürülǝmdu? Bundaⱪ ix bizdin neri bolƣay! Pǝrwǝrdigarning ⱨayati bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimizki, uning bexidin bir tal qaq yǝrgǝ qüxmǝydu; qünki bügünki ixni u Hudaning yardimi bilǝn ǝmǝlgǝ axurdi, dedi. Xundaⱪ ⱪilip hǝlⱪ Yonatanni ɵlümdin halas ⱪildi.

וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲ‍ֽיֹונָתָ֤ן ׀ יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדֹולָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשֹׁו֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יֹונָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃ ס

46 Andin Saul Filistiylǝrni ⱪoƣlaxtin tohtidi; Filistiylǝrmu ɵz jayiƣa ⱪaytip kǝtti.

וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקֹומָֽם׃

47 Xundaⱪ ⱪilip Saul Israilning sǝltǝnitini ɵzining ⱪildi; andin u qɵrisidiki düxmǝnlirigǝ, yǝni Moablar, Ammoniylar, Edomiylar, Zobaⱨdiki padixaⱨlar wǝ Filistiylǝrgǝ ⱨujum ⱪildi. U ⱪaysi tǝrǝpkǝ yüzlǝnsǝ ƣalip kelǝtti.

וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב ׀ בְּֽכָל־אֹיְבָ֡יו בְּמֹואָ֣ב ׀ וּבִבְנֵי־עַמֹּ֨ון וּבֶאֱדֹ֜ום וּבְמַלְכֵ֤י צֹובָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃

48 U zor jasarǝt kɵrsitip Amalǝklǝrni urup Israilni bulang-talang ⱪilƣuqilardin ⱪutⱪuzdi.

וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ ס

49 Saulning oƣulliri Yonatan, Yixwi wǝ Malⱪi-Xua idi; uning ikki ⱪizining ismi bolsa — qongining Merab, kiqikining Miⱪal idi.

וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יֹונָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּי־שׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃

50 Saulning ayalining ismi Aⱨinoam bolup, u Ahimaazning ⱪizi idi. Saulning ⱪoxunining sǝrdari Abnǝr idi; u Saulning taƣisi Nǝrning oƣli idi.

וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאֹו֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דֹּ֥וד שָׁאֽוּל׃

51 Saulning atisi Kix wǝ Abnǝrning atisi Nǝr bolsa, ikkisi Abiǝlning oƣulliri idi.

וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃ ס

52 Saul pütkül ɵmridǝ Filistiylǝr bilǝn ⱪattiⱪ jǝngdǝ bolup turdi. Saul ɵzi ⱨǝrⱪaqan batur ya palwanlarni kɵrsǝ, uni ɵz hizmitigǝ salatti.

וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּל־אִ֤ישׁ גִּבֹּור֙ וְכָל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃ ס