Padixaⱨlar 1 13
1 Wǝ mana, Pǝrwǝrdigarning buyruⱪi bilǝn Hudaning bir adimi Yǝⱨudadin qiⱪip Bǝyt-Əlgǝ kǝldi; xu pǝyttǝ Yǝroboam huxbuy yeⱪixⱪa ⱪurbangaⱨning yenida turatti;
| וְהִנֵּ֣ה ׀ אִ֣ישׁ אֱלֹהִ֗ים בָּ֧א מִיהוּדָ֛ה בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרָבְעָ֛ם עֹמֵ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃ |
2 xu adǝm ⱪurbangaⱨƣa ⱪarap Pǝrwǝrdigarning ǝmri bilǝn qaⱪirip: — I ⱪurbangaⱨ, i ⱪurbangaⱨ! Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana Dawutning jǝmǝtidǝ Yosiya isimlik bir oƣul tuƣulidu. U bolsa sening üstüngdǝ huxbuy yaⱪⱪan «yuⱪiri jaylar»diki kaⱨinlarni soyup ⱪurbanliⱪ ⱪilidu; xundaⱪla sening üstüngdǝ adǝm sɵngǝkliri kɵydürülidu! — dedi.
| וַיִּקְרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיֹּ֙אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּֽה־בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית־דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת־כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ׃ |
3 U küni u bir bexarǝtlik alamǝtni jakarlap: Pǝrwǝrdigarning muxu sɵzini ispatlaydiƣan alamǝt xu boliduki: — Mana, ⱪurbangaⱨ yerilip, üstidiki küllǝr tɵkülüp ketidu, — dedi.
| וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ |
4 Wǝ xundaⱪ boldiki, Yǝroboam padixaⱨ Hudaning adimining Bǝyt-Əldiki ⱪurbangaⱨⱪa ⱪarap jakarliƣan sɵzini angliƣanda, u ⱪurbangaⱨta turup ⱪolini sozup: — Uni tutunglar, dedi. Lekin uningƣa ⱪaritip sozƣan ⱪoli xuning bilǝn xu peti ⱪurup kǝtti, uni ɵzigǝ yǝnǝ yiƣalmidi.
| וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃ |
5 Andin Hudaning adimi Pǝrwǝrdigarning sɵzi bilǝn eytⱪan mɵjizilik alamǝt yüz berip, ⱪurbangaⱨ ⱨǝm yerilip üstidiki küllǝr tɵkülüp kǝtti.
| וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ |
6 Padixaⱨ Hudaning adimidin: — Pǝrwǝrdigar Hudayingdin mening ⱨǝⱪⱪimdǝ ɵtüngǝysǝnki, ⱪolumni ǝsligǝ kǝltürgǝy, dǝp yalwurdi. Hudaning adimi pǝrwrǝrdigarning iltipatini ɵtünginidǝ, padixaⱨning ⱪoli yǝnǝ ɵzigǝ yiƣilip ǝsligǝ kǝltürüldi.
| וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל־נָ֞א אֶת־פְּנֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתָּ֤שָׁב יַד־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ |
7 Padixaⱨ Hudaning adimigǝ: — Mening bilǝn ɵyümgǝ berip ɵzüngni ⱪutlandurƣin, mǝn sanga in’am berǝy, dedi.
| וַיְדַבֵּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים בֹּאָה־אִתִּ֥י הַבַּ֖יְתָה וּֽסְעָ֑דָה וְאֶתְּנָ֥ה לְךָ֖ מַתָּֽת׃ |
8 Lekin Hudaning adimi padixaⱨⱪa jawab berip: — Sǝn manga ordangning yerimini bǝrsǝngmu, sening bilǝn barmaymǝn yaki bu yǝrdǝ nan yǝp su iqmǝymǝn.
| וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי֙ אֶת־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ |
9 Qünki Pǝrwǝrdigar Ɵz sɵzini yǝtküzüp manga buyrup: «Sǝn nǝ nan yemǝ nǝ su iqmǝ, barƣan yolung bilǝn ⱪaytip kǝlmǝ» degǝn, dedi.
| כִּֽי־כֵ֣ן ׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם וְלֹ֣א תָשׁ֔וּב בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתָּ׃ |
10 Xuning bilǝn u Bǝyt-Əlgǝ kǝlgǝn yol bilǝn ǝmǝs, bǝlki baxⱪa bir yol bilǝn ⱪaytip kǝtti.
| וַיֵּ֖לֶךְ בְּדֶ֣רֶךְ אַחֵ֑ר וְלֹֽא־שָׁ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֛ר בָּ֥א בָ֖הּ אֶל־בֵּֽית־ אֵֽל׃ פ |
11 Lekin Bǝyt-Əldǝ yaxanƣan bir pǝyƣǝmbǝr turatti. Uning oƣulliri kelip Hudaning adimining u küni Bǝyt-Əldǝ ⱪilƣan barliⱪ ǝmǝllirini uningƣa dǝp bǝrdi, xundaⱪla uning padixaⱨⱪa ⱪilƣan sɵzlirinimu atisiƣa eytip bǝrdi.
| וְנָבִ֤יא אֶחָד֙ זָקֵ֔ן יֹשֵׁ֖ב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַיָּב֣וֹא בְנ֡וֹ וַיְסַפֶּר־ל֣וֹ אֶת־כָּל ־הַמַּעֲשֶׂ֣ה אֲשֶׁר־עָשָׂה֩ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֨ים ׀ הַיּ֜וֹם בְּבֵֽית־אֵ֗ל אֶת־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְסַפְּר֖וּם לַאֲבִיהֶֽם׃ |
12 Atisi ulardin, u ⱪaysi yol bilǝn kǝtti, dǝp soridi; qünki oƣulliri Yǝⱨudadin kǝlgǝn Hudaning adimining ⱪaysi yol bilǝn kǝtkinini kɵrgǝnidi.
| וַיְדַבֵּ֤ר אֲלֵהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם אֵֽי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ הָלָ֑ךְ וַיִּרְא֣וּ בָנָ֗יו אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֖א מִיהוּדָֽה׃ |
13 U oƣulliriƣa: — Manga exǝkni toⱪup beringlar, dǝp tapilidi. Ular uningƣa exǝkni toⱪup bǝrgǝndǝ u uningƣa minip
| וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּנָ֔יו חִבְשׁוּ־לִ֖י הַחֲמ֑וֹר וַיַּחְבְּשׁוּ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר וַיִּרְכַּ֖ב עָלָֽיו׃ |
14 Hudaning adimining kǝynidin ⱪoƣlap kǝtti. U uni bir dub dǝrihining astida olturƣan yeridin tepip uningdin: — Yǝⱨudadin kǝlgǝn Hudaning adimi sǝnmu? — dǝp soridi. U: — Mǝn xu, dǝp jawab bǝrdi.
| וַיֵּ֗לֶךְ אַֽחֲרֵי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיִּ֨מְצָאֵ֔הוּ יֹשֵׁ֖ב תַּ֣חַת הָאֵלָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו הַאַתָּ֧ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ מִֽיהוּדָ֖ה וַיֹּ֥אמֶר אָֽנִי׃ |
15 U uningƣa: — Mening bilǝn ɵyümgǝ berip nan yegin, dedi.
| וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לֵ֥ךְ אִתִּ֖י הַבָּ֑יְתָה וֶאֱכֹ֖ל לָֽחֶם׃ |
16 U jawabǝn: — Mǝn nǝ sening bilǝn ⱪaytalmaymǝn, nǝ seningkigǝ kirǝlmǝymǝn; mǝn nǝ bu yǝrdǝ sening bilǝn nan yǝp su iqǝlmǝymǝn;
| וַיֹּ֗אמֶר לֹ֥א אוּכַ֛ל לָשׁ֥וּב אִתָּ֖ךְ וְלָב֣וֹא אִתָּ֑ךְ וְלֹֽא־אֹ֣כַל לֶ֗חֶם וְלֹֽא־אֶשְׁתֶּ֤ה אִתְּךָ֙ מַ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ |
17 qünki Pǝrwǝrdigar ɵz sɵzi bilǝn manga tapilap: «U yǝrdǝ nan yemǝ, su iqmigin; barƣan yolung bilǝn ⱪaytip kǝlmigin» degǝn, dedi.
| כִּֽי־דָבָ֤ר אֵלַי֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה לֹֽא־תֹאכַ֣ל לֶ֔חֶם וְלֹֽא־תִשְׁתֶּ֥ה שָׁ֖ם מָ֑יִם לֹא־תָשׁ֣וּב לָלֶ֔כֶת בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְתָּ בָּֽהּ׃ |
18 [Ⱪeri pǝyƣǝmbǝr] uningƣa: — Mǝn ⱨǝm sǝndǝk bir pǝyƣǝmbǝrdurmǝn; wǝ bir pǝrixtǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzini manga yǝtküzüp: — «Uningƣa nan yegürüp, su iqküzgili ɵzüng bilǝn ɵyünggǝ yandurup kǝl» dedi, dǝp eytti. Lekin u xuni dǝp uningƣa yalƣan eytiwatatti.
| וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם־אֲנִ֣י נָבִיא֮ כָּמוֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ׃ |
19 Xuning bilǝn [Hudaning adimi] uning bilǝn yenip ɵydǝ nan yǝp su iqti.
| וַיָּ֣שָׁב אִתּ֗וֹ וַיֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם בְּבֵית֖וֹ וַיֵּ֥שְׁתְּ מָֽיִם׃ |
20 Lekin ular dastihanda olturƣinida, Pǝrwǝrdigarning sɵzi uni yandurup ǝkǝlgǝn ⱪeri pǝyƣǝmbǝrgǝ kǝldi.
| וַיְהִ֕י הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים אֶל־הַשֻּׁלְחָ֑ן פ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ |
21 U Yǝⱨudadin kǝlgǝn Hudaning adimini qaⱪirip: — Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — «Sǝn Pǝrwǝrdigarning sɵzigǝ itaǝtsizlik ⱪilip, Pǝrwǝrdigar Hudayingning buyruƣan ǝmrini tutmay,
| וַיִּקְרָ֞א אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר־בָּ֤א מִֽיהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֙יתָ֙ פִּ֣י יְהוָ֔ה וְלֹ֤א שָׁמַ֙רְתָּ֙ אֶת־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ |
22 bǝlki yenip, U sanga: — Nan yemǝ, su iqmǝ, dǝp mǝn’i ⱪilƣan yǝrdǝ nan yǝp su iqkining tüpǝylidin, jǝsiting ata-bowiliringning ⱪǝbrisidǝ kɵmülmǝydu», dǝp towlidi.
| וַתָּ֗שָׁב וַתֹּ֤אכַל לֶ֙חֶם֙ וַתֵּ֣שְׁתְּ מַ֔יִם בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֵלֶ֔יךָ אַל־תֹּ֥אכַל לֶ֖חֶם וְאַל־תֵּ֣שְׁתְּ מָ֑יִם לֹֽא־תָב֥וֹא נִבְלָתְךָ֖ אֶל־קֶ֥בֶר אֲבֹתֶֽיךָ׃ |
23 Wǝ xundaⱪ boldiki, Hudaning adimi nan yǝp su iqip bolƣanda, uningƣa, yǝni ɵzi yandurup ǝkǝlgǝn pǝyƣǝmbǝrgǝ exǝkni toⱪup bǝrdi.
| וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אָכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבָשׁ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃ |
24 U yolƣa qiⱪti. Ketiwatⱪinida, yolda uningƣa bir xir uqrap, uni ɵltürüwǝtti. Xuning bilǝn uning ɵlüki yolda taxlinip ⱪaldi, exiki bolsa uning yenida turatti; xirmu jǝsǝtning yenida turatti.
| וַיֵּ֕לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֧הוּ אַרְיֵ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ וַיְמִיתֵ֑הוּ וַתְּהִ֤י נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְהַחֲמוֹר֙ עֹמֵ֣ד אֶצְלָ֔הּ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֥צֶל הַנְּבֵלָֽה׃ |
25 Mana birnǝqqǝ adǝm ɵtüp ketiwetip, yolda taxlinip ⱪalƣan jǝsǝt bilǝn jǝsǝtning yenida turƣan xirni kɵrdi; ular ⱪeri pǝyƣǝmbǝr turƣan xǝⱨǝrgǝ kelip u yǝrdǝ xu hǝwǝrni yǝtküzdi.
| וְהִנֵּ֧ה אֲנָשִׁ֣ים עֹבְרִ֗ים וַיִּרְא֤וּ אֶת־הַנְּבֵלָה֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־הָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמֵ֖ד אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיְדַבְּר֣וּ בָעִ֔יר אֲשֶׁ֛ר הַנָּבִ֥יא הַזָּקֵ֖ן יֹשֵׁ֥ב בָּֽהּ׃ |
26 Uni yoldin yandurƣan pǝyƣǝmbǝr buni anglap: — U dǝl Pǝrwǝrdigarning sɵzigǝ itaǝtsizlik ⱪilƣan Hudaning adimidur. Xunga Pǝrwǝrdigar uni xirƣa tapxurdi; Pǝrwǝrdigar uningƣa ⱪilƣan sɵzi boyiqǝ xir uni titma-titma ⱪilip ɵltürdi, dedi.
| וַיִּשְׁמַ֣ע הַנָּבִיא֮ אֲשֶׁ֣ר הֱשִׁיב֣וֹ מִן־הַדֶּרֶךְ֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֣ים ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר מָרָ֖ה אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֨הוּ יְהוָ֜ה לָאַרְיֵ֗ה וַֽיִּשְׁבְּרֵ֙הוּ֙ וַיְמִתֵ֔הוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ |
27 U oƣulliriƣa: — Manga exǝkni toⱪup beringlar, dedi; ular uni toⱪup bǝrdi.
| וַיְדַבֵּ֤ר אֶל־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ־לִ֖י אֶֽת־הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ׃ |
28 U yolda taxlaⱪliⱪ jǝsǝt bilǝn jǝsǝtning yenida turƣan exǝk wǝ xirni tapti. Xir bolsa nǝ jǝsǝtni yemigǝnidi nǝ exǝknimu talimiƣanidi.
| וַיֵּ֗לֶךְ וַיִּמְצָ֤א אֶת־נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וַֽחֲמוֹר֙ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמְדִ֖ים אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה לֹֽא־אָכַ֤ל הָֽאַרְיֵה֙ אֶת־הַנְּבֵלָ֔ה וְלֹ֥א שָׁבַ֖ר אֶֽת־הַחֲמֽוֹר׃ |
29 Pǝyƣǝmbǝr Hudaning adimining jǝsitini elip exǝkkǝ artip yandi. Ⱪeri pǝyƣǝmbǝr uning üqün matǝm tutup uni dǝpnǝ ⱪilƣili xǝⱨǝrgǝ kirdi.
| וַיִּשָּׂ֨א הַנָּבִ֜יא אֶת־נִבְלַ֧ת אִישׁ־הָאֱלֹהִ֛ים וַיַּנִּחֵ֥הוּ אֶֽל־הַחֲמ֖וֹר וַיְשִׁיבֵ֑הוּ וַיָּבֹ֗א אֶל־עִיר֙ הַנָּבִ֣יא הַזָּקֵ֔ן לִסְפֹּ֖ד וּלְקָבְרֽוֹ׃ |
30 U jǝsǝtni ɵz ⱪǝbristanliⱪida ⱪoydi. Ular uning üqün matǝm tutup: — Aⱨ buradirim! — dǝp pǝryad kɵtürdi.
| וַיַּנַּ֥ח אֶת־נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי׃ |
31 Uni dǝpnǝ ⱪilƣandin keyin u ɵz oƣulliriƣa: — Mǝn ɵlgǝndǝ meni Hudaning adimi dǝpnǝ ⱪilinƣan gɵrgǝ dǝpnǝ ⱪilinglar; mening sɵngǝklirimni uning sɵngǝklirining yenida ⱪoyunglar;
| וַיְהִי֮ אַחֲרֵ֣י קָבְר֣וֹ אֹתוֹ֒ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר בְּמוֹתִי֙ וּקְבַרְתֶּ֣ם אֹתִ֔י בַּקֶּ֕בֶר אֲשֶׁ֛ר אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים קָב֣וּר בּ֑וֹ אֵ֚צֶל עַצְמֹתָ֔יו הַנִּ֖יחוּ אֶת־עַצְמֹתָֽי׃ |
32 qünki u Pǝrwǝrdigarning buyruⱪi bilǝn Bǝyt-Əldiki ⱪurbangaⱨⱪa ⱪariƣan wǝ Samariyǝdiki xǝⱨǝrlǝrning «yuⱪiri jay»liridiki [ibadǝt] ɵylirigǝ ⱪariƣan, uning jar ⱪilƣan sɵzi ǝmǝlgǝ axurulmay ⱪalmaydu, — dedi.
| כִּי֩ הָיֹ֨ה יִהְיֶ֜ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְעַל֙ כָּל־בָּתֵּ֣י הַבָּמ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י שֹׁמְרֽוֹן׃ פ |
33 Lekin Yǝroboam bu wǝⱪǝdin keyinmu ɵz rǝzil yolidin yanmay, bǝlki «yuⱪiri jaylar»ƣa ⱨǝrhil hǝlⱪtin kaⱨinlarni tǝyinlidi; kim halisa, u xuni «muⱪǝddǝs ⱪilip» [kaⱨinliⱪ mǝnsipigǝ] beƣixlaytti; xuning bilǝn ular «yuⱪiri jaylar»da [ⱪurbanliⱪ ⱪilixⱪa] kaⱨin bolatti.
| אַחַר֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לֹֽא־שָׁ֥ב יָרָבְעָ֖ם מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וַ֠יָּשָׁב וַיַּ֜עַשׂ מִקְצ֤וֹת הָעָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת הֶֽחָפֵץ֙ יְמַלֵּ֣א אֶת־יָד֔וֹ וִיהִ֖י כֹּהֲנֵ֥י בָמֽוֹת׃ |
34 Xu ix tüpǝylidin Yǝroboam jǝmǝtining ⱨesabiƣa gunaⱨ bolup, ularning yǝr yüzidin üzüp elinip ⱨalak boluxiƣa sǝwǝb boldi.
| וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לְחַטַּ֖את בֵּ֣ית יָרָבְעָ֑ם וּלְהַכְחִיד֙ וּלְהַשְׁמִ֔יד מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ |
