Tarih-tǝzkirǝ 1 11
1 U qaƣda barliⱪ Israil jamaiti Ⱨebronƣa kelip Dawutning ⱪexiƣa yiƣilixip: «Ⱪarisila, biz ɵzlirining ǝt-sɵngǝkliridurmiz!
| וַיִּקָּבְצוּ כָֽל־יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּֽבְשָׂרְךָ אֲנָֽחְנוּ׃ |
2 Burun Saul bizning üstimizdǝ sǝltǝnǝt ⱪilƣandimu Israil hǝlⱪigǝ jǝnggǝ qiⱪip-kirixkǝ yolbaxqi bolƣan ɵzliri idila. Ɵzlirining Hudaliri bolƣan Pǝrwǝrdigarmu ɵzlirigǝ: — Sǝn Mening hǝlⱪim Israilning padiqisi bolup ularni baⱪisǝn wǝ Israilning ǝmiri bolisǝn, degǝnidi» — dedi.
| גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃ |
3 Xuning bilǝn Israil aⱪsaⱪallirining ⱨǝmmisi Ⱨebronƣa kelip padixaⱨ Dawutning ⱪexiƣa kelixti; Dawut Ⱨebronda Pǝrwǝrdigarning aldida ular bilǝn bir ǝⱨdǝ tüzüxti. Andin ular Pǝrwǝrdigarning Samuilning wastisi bilǝn eytⱪini boyiqǝ, Dawutni Mǝsiⱨ ⱪilip, Israilni idarǝ ⱪilixⱪa padixaⱨ ⱪilip tiklidi.
| וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהוָה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל׃ |
4 Dawut bilǝn barliⱪ Israil hǝlⱪi Yerusalemƣa kǝldi (Yerusalem xu qaƣda «Yǝbus» dǝp atilatti, zemindiki aⱨalǝ bolƣan Yǝbusiylar xu yǝrdǝ turatti).
| וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַ͏ִם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ |
5 Yǝbus aⱨalisi Dawutⱪa: «Sǝn bu yǝrgǝ ⱨeqⱪaqan kirǝlmǝysǝn!» dedi. Biraⱪ Dawut Zion degǝn ⱪorƣanni aldi (xu yǝr «Dawutning xǝⱨiri» dǝpmu atilidu).
| וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת־מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִֽיד׃ |
6 Dawut: «Kim aldi bilǝn Yǝbusiylarƣa ⱨujum ⱪilsa, xu kixi yolbaxqi wǝ sǝrdar bolidu» dedi. Zǝruiyaning oƣli Yoab aldi bilǝn atlinip qiⱪip, yolbaxqi boldi.
| וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל־מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹֽאשׁ׃ |
7 Dawut ⱪorƣanda turatti, xunga kixilǝr u ⱪorƣanni «Dawut xǝⱨiri» dǝp ataxti.
| וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ עִיר דָּוִֽיד׃ |
8 Dawut xǝⱨǝrni Millodin baxlap tɵt ǝtrapidiki sepiliƣiqǝ yengiwaxtin yasatti; xǝⱨǝrning ⱪalƣan ⱪismini Yoab yasatti.
| וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִֽיר׃ |
9 Dawut kündin küngǝ ⱪudrǝt tapti, qünki samawi ⱪoxunlarning Sǝrdari bolƣan Pǝrwǝrdigar uning bilǝn billǝ idi.
| וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה צְבָאוֹת עִמּֽוֹ׃ |
10 Tɵwǝndikilǝr Dawutning palwanliri iqidǝ yolbaxqilar idi; ular Pǝrwǝrdigarning Israilƣa eytⱪan sɵzi boyiqǝ pütkül Israil bilǝn birlixip, Dawutning padixaⱨliⱪini mustǝⱨkǝm ⱪilip, birliktǝ uni padixaⱨ ⱪilixⱪa küqidi.
| וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם־כָּל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ כִּדְבַר יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ |
11 Tɵwǝndikilǝr Dawutning palwanlirining tizimliki boyiqǝ hatirilǝngǝndur: — Ⱨakmoniylardin bolƣan Yaxobiam yolbaxqilar iqidǝ bexi idi; u nǝyzisini piⱪiritip bir ⱪetimdila üq yüz adǝmni ɵltürgǝn.
| וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד יָשָׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי רֹאשׁ השלושים הַשָּׁלִישִׁים הֽוּא־עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָֽת׃ |
12 Uningdin ⱪalsa Ahohiy Dodoning oƣli Əliazar bolup, u «üq palwan»ning biri idi;
| וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי הוּא בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ |
13 Ilgiri Filistiylǝr Pas-Dammimda jǝng ⱪilixⱪa yiƣilƣanda, u Dawut bilǝn u yǝrdǝ idi. U yǝrdǝ arpa ɵsüp kǝtkǝn bir etizliⱪ bolup, hǝlⱪ Filistiylǝrning aldidin bǝdǝr ⱪaqⱪanidi;
| הֽוּא־הָיָה עִם־דָּוִיד בַּפַּס דַּמִּים וְהַפְּלִשְׁתִּים נֶאֱסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים וְהָעָם נָסוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּֽים׃ |
14 ular bolsa etizliⱪning otturisida turuwelip, ⱨǝm etizliⱪni ⱪoƣdiƣan, ⱨǝm Filistiylǝrni tarmar ⱪilƣan; Pǝrwǝrdigar ǝnǝ xu yol bilǝn ularni ƣayǝt zor ƣǝlibigǝ erixtürgǝn.
| וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ־הַחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ וַיַּכּוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיּוֹשַׁע יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָֽה׃ |
15 Ottuz yolbaxqi iqidin [yǝnǝ] üqǝylǝn Ⱪoram taxliⱪtiki Adullamning ƣariƣa qüxüp Dawutning yeniƣa kǝldi. Filistiylǝrning ⱪoxuni bolsa «Rǝfayim jilƣisi»da bargaⱨ ⱪurƣanidi.
| וַיֵּרְדוּ שְֽׁלוֹשָׁה מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים רֹאשׁ עַל־הַצֻּר אֶל־דָּוִיד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִֽים׃ |
16 Bu qaƣda Dawut ⱪorƣanda, Filistiylǝrning ⱪarawulgaⱨi Bǝyt-Lǝⱨǝmdǝ idi.
| וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים אָז בְּבֵית לָֽחֶם׃ |
17 Dawut ussap: «Aⱨ, birsi manga Bǝyt-Lǝⱨǝmning dǝrwazisining yenidiki ⱪuduⱪtin su ǝkilip bǝrgǝn bolsa yahxi bolatti!» dewidi,
| ויתאו וַיִּתְאָיו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּֽׁעַר׃ |
18 bu üq palwan Filistiylǝrning lǝxkǝrgaⱨidin bɵsüp ɵtüp, Bǝyt-Lǝⱨǝmning dǝrwazisining yenidiki ⱪuduⱪtin su tartti wǝ Dawutⱪa elip kǝldi; lekin u uningdin iqkili unimidi, bǝlki suni Pǝrwǝrdigarƣa atap tɵküp:
| וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִיד וְלֹֽא־אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַיהוָֽה׃ |
19 «Hudayim bu ixni mǝndin neri ⱪilsun! Mǝn ⱨayatining hǝwptǝ ⱪelixiƣa ⱪarimiƣan bu kixilǝrning ⱪenini iqsǝm ⱪandaⱪ bolidu? Qünki buni ular ⱨayatining hǝwptǝ ⱪelixiƣa ⱪarimay elip kǝlgǝn!» dedi. Xunga Dawut bu suni iqkili unimidi. Bu üq palwan ⱪilƣan ixlar dǝl xular idi.
| וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃ |
20 Yoabning inisi Abixay üqining bexi idi; u üq yüz adǝm bilǝn ⱪarxilixip nǝyzisini piⱪiritip ularni ɵltürdi. Xuning bilǝn u bu «üq palwan» iqidǝ nami qiⱪⱪanidi.
| וְאַבְשַׁי אֲחִֽי־יוֹאָב הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל ולא־וְלוֹ־שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה׃ |
21 U muxu «üq palwan» iqidǝ ⱨǝmmidin bǝk ⱨɵrmǝtkǝ sazawǝr bolƣan bolsimu, lekin yǝnila awwalⱪi üqǝylǝngǝ yǝtmǝytti.
| מִן־הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלוֹשָׁה לֹֽא־בָֽא׃ |
22 Yǝⱨoyadaning oƣli Binaya Kabzǝǝldin bolup, bir batur palwan idi; u kɵp ⱪaltis ixlarni ⱪilƣan. U Moabiy Ariǝlning ikki oƣlini ɵltürgǝn. Yǝnǝ ⱪar yaƣⱪan bir küni azgalƣa qüxüp, bir xirni ɵltürgǝnidi.
| בְּנָיָה בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִֽישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים מִֽן־קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶֽת־הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּֽׁלֶג׃ |
23 U yǝnǝ ⱪolida bapkarning oⱪidǝk bir nǝyzisi bar, boyining egizliki bǝx gǝz kelidiƣan bir Misirliⱪni ⱪǝtl ⱪildi; u bir ⱨasa bilǝn uningƣa ⱨujum ⱪilip, uning nǝyzisini ⱪolidin tartiwelip ɵz nǝyzisi bilǝn ɵltürdi.
| וְהֽוּא־הִכָּה אֶת־הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה ׀ חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶֽת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ |
24 Yǝⱨoyadaning oƣli Binaya mana bu ixlarni ⱪilƣan. Xuning bilǝn üq palwan iqidǝ nam qiⱪarƣanidi.
| אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ |
25 Mana, u ⱨeliⱪi ottuz palwandinmu bǝkrǝk xɵⱨrǝt ⱪazanƣan bolsimu, lekin aldinⱪi üq palwanƣa yǝtmǝytti. Dawut uni ɵzining pasiban begi ⱪilip tǝyinligǝn.
| מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל־הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא־בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ |
26 Ⱪoxundiki palwanlar bolsa: — Yoabning inisi Asaⱨǝl, Bǝyt-Lǝⱨǝmlik Dodoning oƣli Əlⱨanan,
| וְגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים עֲשָׂה־אֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן־דּוֹדוֹ מִבֵּית לָֽחֶם׃ |
27 Ⱨarorluⱪ Xammot, Pilonluⱪ Ⱨǝlǝz,
| שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי חֶלֶץ הַפְּלוֹנִֽי׃ |
28 Tǝkoaliⱪ Ikkǝxning oƣli Ira, Anatotluⱪ Abiezǝr,
| עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעֲנְּתוֹתִֽי׃ |
29 Huxatliⱪ Sibbǝkay, Ahoⱨluⱪ Ilay,
| סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִֽי׃ |
30 Nitofatliⱪ Maⱨaray, Nitofatliⱪ Baanaⱨning oƣli Hǝlǝb,
| מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי חֵלֶד בֶּֽן־בַּֽעֲנָה הַנְּטוֹפָתִֽי׃ |
31 Binyamin ǝwladliridin Gibeaⱨliⱪ Ribayning oƣli Ittay, Piratonluⱪ Binaya,
| אִיתַי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִֽי׃ |
32 Gaax wadiliridin kǝlgǝn Huray, Arbatliⱪ Abiyǝl,
| חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִֽי׃ |
33 Baⱨarumluⱪ Azmawǝt, Xalbonluⱪ Elyaⱨba,
| עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִֽי׃ |
34 Gizonluⱪ Ⱨaxǝmning oƣulliri, Ⱨararliⱪ Xagining oƣli Yonatan,
| בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי יוֹנָתָן בֶּן־שָׁגֵה הַהֲרָרִֽי׃ |
35 Ⱨararliⱪ Sakarning oƣli Aⱨiyam, Urning oƣli Elifal,
| אֲחִיאָם בֶּן־שָׂכָר הַהֲרָרִי אֱלִיפַל בֶּן־אֽוּר׃ |
36 Mǝkǝratliⱪ Ⱨǝfǝr, Pilonluⱪ Ahiyaⱨ,
| חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִֽי׃ |
37 Karmǝllik Ⱨǝzro, Əzbayning oƣli Naaray,
| חֶצְרוֹ הַֽכַּרְמְלִי נַעֲרַי בֶּן־אֶזְבָּֽי׃ |
38 Natanning inisi Yoel, Ⱨagrining oƣli Mibⱨar,
| יוֹאֵל אֲחִי נָתָן מִבְחָר בֶּן־הַגְרִֽי׃ |
39 Ammonluⱪ Zǝlǝk, Zǝruiyaning oƣli Yoabning yaraƣ kɵtürgüqisi bolƣan Bǝǝrotluⱪ Naⱨaray,
| צֶלֶק הָעַמּוֹנִי נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ |
40 Itriliⱪ Ira, Itriliⱪ Garǝb,
| עִירָא הַיִּתְרִי גָּרֵב הַיִּתְרִֽי׃ |
41 Ⱨittiy Uriya, Aⱨlayning oƣli Zabad,
| אֽוּרִיָּה הַחִתִּי זָבָד בֶּן־אַחְלָֽי׃ |
42 Rubǝn ⱪǝbilisidin Xizaning oƣli, Rubǝnlǝr iqidǝ yolbaxqi bolƣan Adina wǝ uningƣa ǝgǝxkǝn ottuz adǝm,
| עֲדִינָא בֶן־שִׁיזָא הָרֽאוּבֵנִי רֹאשׁ לָרֽאוּבֵנִי וְעָלָיו שְׁלוֹשִֽׁים׃ |
43 Maakaⱨning oƣli Ⱨanan, Mitniliⱪ Yoxafat,
| חָנָן בֶּֽן־מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִֽי׃ |
44 Axtaratliⱪ Uzziya, Aroǝrlik Hotamning oƣli Xama bilǝn Jǝiyǝl,
| עֻזִיָּא הָעֲשְׁתְּרָתִי שָׁמָע ויעואל וִֽיעִיאֵל בְּנֵי חוֹתָם הָעֲרֹעֵרִֽי׃ |
45 Ximrining oƣli Yediyayǝl bilǝn uning inisi tiziliⱪ Yoha,
| יְדִֽיעֲאֵל בֶּן־שִׁמְרִי וְיֹחָא אָחִיו הַתִּיצִֽי׃ |
46 Maⱨawiliⱪ Əliyǝl, Əlnaamning oƣulliri Yǝribay bilǝn Yoxawiya, Moabliⱪ Yitma,
| אֱלִיאֵל הַֽמַּחֲוִים וִירִיבַי וְיוֹשַׁוְיָה בְּנֵי אֶלְנָעַם וְיִתְמָה הַמּוֹאָבִֽי׃ |
47 Əliyǝl, Obǝd wǝ Mǝzobaliⱪ Yaasiyǝllǝrdin ibarǝt idi.
| אֱלִיאֵל וְעוֹבֵד וְיַעֲשִׂיאֵל הַמְּצֹבָיָֽה׃ |
