Rimliqlargha 3
1 Undaqta, Yehudiy bolghanning Yehudiy emestin néme artuqchiliqi bar? Xetnilik bolghanning néme paydisi bar?
| אם כן, מהו יתרונו של היהודי? ומה יתרונה של המילה? |
2 Emeliyette, ularning her jehettin köp artuqchiliqi bar. Birinchidin, Xudaning bésharetlik sözliri Yehudiylargha amanet qilin’ghan.
| יש יתרון רב בכל דרך. ראשית כל, אלוהים הפקיד את דברו הכתוב בידי היהודים. |
3 Emdi gerche ulardin beziliri ishenchsiz chiqqan bolsimu, buninggha néme bolatti? Ularning ishenchsizliki Xudaning ishenchliklikini yoqqa chiqiriwétermu?
| אמנם חלק מהם לא האמין, אך האם אתם חושבים כי משום שהיהודים הפרו את הבטחתם לאלוהים, יפר אלוהים את הבטחותיו להם? |
4 Hergiz undaq qilmaydu! Xuda rastchil hésablinip, hemme adem yalghanchi hésablansun! Xuddi [muqeddes yazmilarda Xuda heqqide] yézilghinidek: — «Sözliginingde adil dep ispatlan’ghaysen, Shikayetke uchrighiningda ghelibe qilghaysen».
| חלילה! גם אם כל בני האדם משקרים, אלוהים נאמן ודובר אמת! הרי כתוב בתהלים שדברי אלוהים הם דברי אמת, ומשפטו תמיד משפט צדק. |
5 Lékin bizning heqqaniysizliqimiz arqiliq Xudaning heqqaniyliqi téximu éniq körsitilse, buninggha néme deymiz? Heqqaniysizliq üstige ghezep tökidighan Xudani heqqaniy emes deymizmu (men insanche sözleymen)?
| אך אם הרשעות שלנו מבליטה ומדגישה את טובו של ה׳, האם נאמר שאלוהים גורם לנו עוול בהענישו אותנו? (יש אנשים החושבים כך!) |
6 Mundaq déyishke hergiz bolmaydu! Eger undaq bolsa, Xuda alemni qandaq soraqqa tartidu?
| חלילה! אם אלוהים יתעלם מחטא, כיצד יוכל לשפוט את העולם? |
7 [Beziler yene]: «Méning yalghanchilqimdin Xudaning heqiqetliki téximu ochuq qilinsa, shundaqla ulughluqi téximu yorutulsa, emdi men yene néme üchün gunahkar dep qarilip soraqqa tartilimen?» [déyishi mumkin].
| אנו כאילו אומרים, שאם על־ידי השקרים שלנו יוצאת אמת אלוהים לאור וגדל כבודו, מדוע עלינו להישפט כחוטאים? |
8 Undaq bolghanda némishqa (beziler bizge töhmet chaplimaqchi bolup, geplirimizni buriwetkendek) «Yamanliq qilayli, buningdin yaxshiliq chiqip qalar» — déyishke bolmaydu? Bundaq dégüchilerning jazalinishi heqliqtur!
| אם־כך, מדוע שלא נרבה לעשות מעשים רעים כדי שתצא מהם טובה? (שונאינו העלילו עלינו שכך אמרנו!) אמרו אתם, האין זה צודק להרשיע ולהעניש את אלה האומרים זאת? |
9 Emdi néme déyish kérek? Biz [Yehudiylar] [Yehudiy emeslerdin] üstün turamduq? Yaq, hergiz! Chünki biz yuqurida Yehudiylar bolsun, Grékler bolsun hemmisining gunahning ilkide ikenlikini ispatlap eyibliduq.
| אם כן, האם היהודים טובים מהגויים? כלל לא. כבר הוכחנו שכל בני־האדם חוטאים – יהודים וגויים ללא הבדל. |
10 Derweqe, muqeddes yazmilarda yézilghinidek: — «Heqqaniy adem yoq, hetta birimu yoqtur,
| כפי שכתוב בתהלים”אין עושה טוב, אין גם אחד. אין אף צדיק! |
11 Yorutulghan kishi yoqtur, Xudani izdiginimu yoqtur.
| אין משכיל, אין דורש את אלוהים; |
12 Hemme adem yoldin chetnidi, Ularning barliqi erzimes bolup chiqti. Méhribanliq qilghuchi yoq, hetta birimu yoqtur.
| הכול סר יחדיו נאלחו. אין עושה טוב, אין גם אחד. |
13 Ularning géli échilghan qebridek sésiqtur, Tilliri kazzapliq qilmaqta; Kobra yilanning zehiri lewliri astida turidu;
| גרונם כקבר פתוח, פיהם מלוכלך ומלא שקר ולשונם נוטפת ארס. |
14 Ularning zuwani qarghash hem zerdige tolghan.
| כן, הם מנבלים את פיהם, |
15 «Putliri qan toküshke aldiraydu;
| צמאי דם וחמי מזג. |
16 Barghanla yéride weyranchiliq we pajielik ishlar bardur.
| לכל מקום שהם הולכים הם מותירים אחריהם סבל וצער. |
17 Tinchliq-aramliq yolini ular héch tonughan emes».
| הם מעולם לא התנסו בתחושת השלום והשלווה שאלוהים לבדו מעניק. |
18 «Ularning neziride Xudadin qorqidighan ish yoqtur».
| אין הם מקדישים לאלוהים כל מחשבה, ולא אכפת להם מה הוא חושב עליהם.“ |
19 Tewrattiki barliq sözlerning Tewrat qanuni astida yashaydighanlargha qarita éytilghanliqi bizge ayan. Bularning meqsiti, her insanning aghzi bahane körsitelmey tuwaqlinip, pütkül dunyadikiler Xudaning soriqida eyibkar iken dep ayan qilinsun, dégenliktur.
| אנחנו יודעים כי דברי התורה מכוונים אל אלה הכפופים לה – היהודים – ואלוהים ישפוט ויעניש אותם, שכן עליהם לשמור את מצוותיו ולא להתנהג בצורה כזאת. לאיש מהם אין תירוץ! למעשה, העולם כולו עומד אשם לפני אלוהים. |
20 Shunga, héchqandaq et igisi Tewrat-qanunigha emel qilishqa intilishliri bilen [Xudaning] aldida heqqaniy hésablanmaydu; chünki Tewrat qanuni arqiliq insan öz gunahini tonup yétidu.
| שהרי איש לא יצדק לפני אלוהים בזכות קיום התורה, מכיוון שחוקי התורה מצביעים על חטאינו ומראים לנו שאנו חוטאים. |
21 Biraq, hazir qanun yoli bilen emes, belki Xudaning Özidin kelgen birxil heqqaniyliq ashkarilandi! Bu xil heqqaniyliqqa qanunning özi we peyghemberlerning [yazmilirimu] guwahliq bergendur;
| עתה נתגלה האופן שבו מצדיק ה׳ את האדם ללא התורה, אם כי התורה והנביאים כבר העידו על כך. |
22 yeni, Xudaning Eysa Mesihning ishench-sadaqetliki arqiliq étiqad qilghuchilarning hemmisining ichige hem üstige yetküzidighan heqqaniyliqidur! Bu ishta ayrimchiliq yoqtur
| צידוק זה ניתן לכל המאמינים בישוע המשיח, ללא הפליה. |
23 (chünki barliq insanlar gunah sadir qilip, Xudaning shan-sheripige yételmey, uningdin mehrum boldi)
| כי כל בני־האדם חטאו, וכולם חסרי כבוד אלוהים. |
24 Chünki étiqadchilarning hemmisi Mesih Eysada bolghan nijat-hörlük arqiliq, [Xudaning] méhir-shepqiti bilen bedelsiz heqqaniy qilinidu.
| בכל זאת, אלוהים הצדיק אותנו בחסדו חינם, על־ידי קורבנו של ישוע המשיח שהוקרב למעננו. |
25 Xuda Uni gunahlarning jazasini kötürgüchi kafaret qurbanliqi süpitide teyinlidi; [insanlarning] Uning [qurbanliq] qénigha ishench baghlishi bilen [qurbanliq] inawetliktur. Xuda bu arqiliq burunqi zamandikilerning sadir qilghan gunahlirigha sewr-taqetlik bolup, jazalimay ötküzüwétishining adilliq ikenlikini körsetti.
| אלוהים שלח את המשיח לשאת את העונש על חטאינו, כדי שעל־ידי אמונה בדמו, הוא יהיה כפרתנו – כלומר, יכפר על חטאינו. וכל זאת כדי להראות לנו את צדקתו, לאחר שברחמיו הרבים מחק את חטאי העבר. |
26 Buninggha oxshash bu [qurbanliq] arqiliq U hazirqi zamanda bolghan heqqaniyliqinimu körsetken. Shundaq qilip U Özining hem heqqaniy ikenlikini hem Eysaning étiqadida bolghuchini heqqaniy qilghuchi ikenlikinimu namayan qildi.
| במעשה זה רצה אלוהים לגלות לנו את צדקתו – את סליחתו לחוטאים – ולהוכיח כי הוא עצמו צדיק, וכי הוא מצדיק את כל המאמין בישוע המשיח בנו. |
27 Undaq bolsa, insanning néme maxtan’ghuchiliki bar? Maxtinish yoq qilindi! — Néme prinsipqa asasen? Qanun’gha intilish prinsipi bilenmu? — Yaq! «Étiqad» prinsipi bilen!
| ובכן, האם יש למישהו סיבה להתגאות? ודאי שלא. מדוע? משום שאלוהים זיכה והצדיק אותנו בזכות קרבנו של המשיח ואמונתנו בו, ולא בזכות מעשינו הטובים. |
28 Chünki «Insan Tewrat qanunigha emel qilishqa intilishliri bilen emes, belki étiqad bilen heqqaniy qilinidu» dep hésablaymiz!
| לפיכך אנו מסיקים שאדם נצדק לפני אלוהים על־ידי אמונתו בישוע המשיח בן־האלוהים, ולא על־ידי הישגיו בקיום מצוות התורה. |
29 Ejeba, Xuda peqetla Yehudiylarningla Xudasimu? U ellerningmu Xudasi emesmu? Shundaq, u ellerningmu Xudasidur.
| החושבים אתם שאלוהים הוא אלוהי היהודים בלבד, ורק אותם הוא מושיע? ודאי שלא! אלוהים הוא גם אלוהי הגויים. |
30 Xuda bolsa birdur, U xetne qilin’ghanlarni étiqad bilen hemde xetne qilinmighanlarnimu étiqad bilen heqqaniy qilidu.
| ומכיוון שאלוהי היהודים הוא גם אלוהי הגויים, הוא מצדיק את כולנו על־ידי האמונה. |
31 Emdi étiqad prinsipi bilen Tewrat qanunini bikar qiliwétimizmu? Yaq, del buning eksiche, uni küchke ige qilimiz.
| האם בהדגישנו את חשיבות האמונה מבטלים אנו את התורה? חס וחלילה! למעשה אנחנו מקיימים אותה – דבר האפשרי רק על־ידי אמונה במשיח. |
