< Hékmet toplighuchi 7 >

1 Yaxshi nam-abroy qimmetlik tutiyadin ewzel; ademning ölüsh küni tughulush künidin ewzeldur.
טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃
2 Matem tutush öyige bérish ziyapet-toy öyige bérishtin ewzel; chünki ashu yerde insanning aqiwiti ayan qilinidu; tirik bolghanlar buni könglige püküshi kérek.
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
3 Gheshlik külkidin ewzeldur; chünki chirayning perishanliqi bilen qelb yaxshilinidu.
טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃
4 Dana kishining qelbi matem tutush öyide, biraq exmeqning qelbi tamashining öyididur.
לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃
5 Exmeqlerning naxshisini anglighandin köre, dana kishining tenbihini anglighin;
טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃
6 Chünki exmeqning külkisi qazan astidiki yantaqlarning paraslishidek, xalas; bumu bimeniliktur.
כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃
7 Jebir-zulum dana ademni nadan’gha aylanduridu, Para bolsa qelbni halak qilidu.
כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃
8 Ishning ayighi béshidin ewzel; Sewr-taqetlik roh tekebbur rohtin ewzeldur.
טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃
9 Rohingda xapa bolushqa aldirima; Chünki xapiliq exmeqlerning baghrida qonup yatidu.
אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃
10 «Némishqa burunqi künler hazirqi künlerdin ewzel?» — déme; chünki séning bundaq sorighining danaliqtin emes.
אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃
11 Danaliq mirasqa oxshash yaxshi ish, quyash nuri körgüchilerge paydiliqtur.
טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃
12 Chünki danaliq pul panah bolghandek, panah bolidu; biraq danaliqning ewzelliki shuki, u öz igilirini hayatqa érishtüridu.
כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃
13 Xudaning qilghanlirini oylap kör; chünki U egri qilghanni kim tüz qilalisun?
ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃
14 Awat künide huzur al; we yaman künidimu shuni oylap kör: — Xuda ularning birini, shundaqla yene birinimu teng yaratqandur; shuning bilen insan özi ketkendin kéyin bolidighan ishlarni bilip yételmeydu.
ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃
15 Men buning hemmisini bimene künlirimde körüp yettim; heqqaniy bir ademning öz heqqaniyliqi bilen yoqilip ketkenlikini kördüm, shuningdek rezil bir ademning öz rezilliki bilen ömrini uzaratqanliqini kördüm.
את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃
16 Özüngni dep heddidin ziyade heqqaniy bolma; we özüngni dep heddidin ziyade dana bolma; sen öz-özüngni alaqzade qilmaqchimusen?
אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃
17 Özüngni dep heddidin ziyade rezil bolma, yaki exmeq bolma; öz ejiling toshmay turup ölmekchimusen?
אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃
18 Shunga, bu [agahni] ching tut, shuningdin u [agahnimu] qolungdin bermigining yaxshi; chünki Xudadin qorqidighan kishi her ikkisi bilen utuqluq bolidu.
טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃
19 Danaliq dana kishini bir sheherni bashquridighan on hökümrandin ziyade küchlük qilidu.
החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃
20 Berheq, yer yüzide daim méhribanliq yürgüzidighan, gunah sadir qilmaydighan heqqaniy adem yoqtur.
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃
21 Yene, xeqlerning hemmila gep-sözlirige anche diqqet qilip ketme; bolmisa, öz xizmetkaringning sanga lenet oqughanliqini anglap qélishing mumkin.
גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃
22 Chünki könglüngde, özüngningmu shuninggha oxshash bashqilargha köp qétim lenet qilghanliqingni obdan bilisen.
כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃
23 Bularning hemmisini danaliq bilen sinap baqtim; men: «Dana bolimen» désemmu, emma u mendin yiraq idi.
כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃
24 Barliq yüz bergen ishlar bolsa eqlimizdin yiraq, shuningdek intayin sirliqtur; kim uni izdep bilip yételisun?
רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃
25 Men chin könglümdin danaliq we eqliy bilimni bilishke, sürüshtürüshke we izdeshke, shundaqla rezillikning exmeqliqini, exmeqliqning telwilik ikenlikini bilip yétishke zéhnimni yighdim.
סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃
26 Shuning bilen köngli tor we qiltaq, qolliri asaret bolghan ayalning ölümdin achchiq ikenlikini bayqidim; Xudani xursen qilidighan kishi uningdin özini qachuridu, biraq gunahkar adem uninggha tutulup qalidu.
ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃
27 Bu bayqighanlirimgha qara, — deydu hékmet toplighuchi — pakitlarni bir-birige baghlap sélishturup, eqil izdidim;
ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃
28 méning qelbim uni yenila izdimekte, biraq téxi tapalmidim! — Ming kishi arisida bir durus erkekni taptim — biraq shu ming kishi arisidin birmu durus ayalni tapalmidim.
אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃
29 Mana körgin, méning bayqighanlirim peqet mushu birla — Xuda ademni esli durus yaratqan; biraq ademler bolsa nurghunlighan hiyle-mikirlerni izdeydu.
לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃

< Hékmet toplighuchi 7 >