< Rosullarning paaliyetliri 1 >

1 I [hörmetlik] Téofilos, men deslep yazghan bayan Eysa özi tallighan rosullargha Muqeddes Roh arqiliq emrlerni tapshurup asman’gha kötürülgen kün’güche bolghan uning barliq emelliri hem barliq telim bérishlirining bashlanmisi toghrisida idi.
תאופילוס היקר, במכתבי הראשון סיפרתי לך על חייו, מעשיו ותורתו של ישוע המשיח, וכיצד עלה לשמים, לאחר שנתן לשליחיו הנבחרים הוראות נוספות בגבורת רוח הקודש.
2
3 U azab-oqubetlerni tartqandin kéyin, ulargha köp ispatlar bilen özining tirik ikenlikini körsetken; u ulargha qiriq kün ichide körün’gen bolup, Xudaning padishahliqigha ait ishlar toghruluq sözlep bergen;
במשך ארבעים יום לאחר צליבתו נגלה ישוע אל השליחים פעמים אחדות, והוכיח להם בדרכים שונות שהוא אכן חי. בהזדמנויות אלה הוא גם שוחח איתם על מלכות האלוהים.
4 we ular bilen jem qilin’ghanda mundaq emr qildi: — «Yérusalémdin ayrilmay, siler mendin anglighan, Atining wedisini kütünglar.
באחת הפגישות האלה הורה ישוע לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים עד שיבוא עליהם רוח הקודש, כפי שהבטיח להם האב. ישוע שוחח איתם על כך פעמים רבות בעבר.
5 Chünki Yehya suda chömüldürgen, lékin siler bolsanglar köp künler ötmey Muqeddes Rohta chömüldürülisiler».
”יוחנן הטביל אתכם במים, “הזכיר להם ישוע,”אולם בעוד ימים אחדים תיטבלו ברוח הקודש!“
6 Rosullar [uning bilen] jem qilin’ghanda, uningdin: — I Reb, sen mushu waqitta Israilning padishahliqini eslige keltürmekchimusen? — dep sorashqa bashlidi.
כשנגלה אליהם ישוע בפעם אחרת, שאלו אותו:”אדון, האם אתה עומד להשיב את המלכות לישראל?“
7 U ulargha mundaq dédi: — Ata Öz hoquqigha asasen békitken waqit-peytlerni silerning bilish nésiwenglar yoq.
”האב הוא הקובע תאריכים אלה, “ענה ישוע,”ואינכם צריכים לדעת אותם.
8 Biraq Muqeddes Roh üstünglargha chüshkende siler küch-qudretke ige bolisiler, Yérusalém, pütün Yehudiye we Samariye boyiche hem jahanning chetlirigiche manga guwahchi bolisiler.
אולם כשרוח הקודש יצלח עליכם, תקבלו כוח וסמכות להיות עדים לי בירושלים, ביהודה ושומרון ועד קצה העולם.“
9 U bu sözlerni qilip bolup, ular qarap turghanda kötürüldi, bir parche bulut uni arigha aldi-de, u ularning neziridin ghayib boldi.
זמן קצר לאחר מכן עלה ישוע לשמים לעיני תלמידיו, ונעלם בתוך ענן.
10 U asman’gha kötürülgende, ular közlirini kökke tikip qarashqanda, mana tuyuqsiz ularning yénida aq kiyim kiygen ikki adem peyda bolup:
בעוד התלמידים מאמצים את עיניהם כדי לזכות במבט נוסף, עמדו ביניהם לפתע שני אנשים לבושים גלימות לבנות,
11 — Ey Galiliyelikler, némishqa öre turghininglarche asman’gha qarap qaldinglar? Siler silerdin ayrilip ershke kötürülgen shu Eysaning asman’gha qandaq kötürülginini körgen bolsanglar, yene shu halda qaytip kélidu, — dédi.
ואמרו:”אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמים? ישוע אמנם עלה לשמים, אך יום אחד הוא יחזור בדיוק כפי שהלך מכם!“
12 Andin ular Yérusalémgha yéqin, uningdin bir chaqirimche yiraqliqtiki Zeytun téghidin Yérusalémgha qaytip keldi.
כשקרה הדבר הזה הם היו בהר־הזיתים, ועתה חזרו ברגל לירושלים (מרחק של פחות מקילומטר).
13 Ular sheherge kirip, özliri turuwatqan öyning üstünki qewitidiki bir öyge chiqti. Shu yerde Pétrus, Yuhanna, Yaqup, Andiriyas, Filip, Tomas, Bartolomay, Matta, Alfayning oghli Yaqup, «milletperwer» Simon we [yene bir] Yaqupning oghli Yehuda bar idi.
כשהגיעו העירה, הם התאספו לתפילה בחדר העלייה שבו גרו. באסיפה זאת נכחו האנשים הבאים: פטרוס, יוחנן ויעקב, ‎אַנְדְּרֵי, פיליפוס, תומא, בר־תלמי, מתתיהו, יעקב בן־חלפי, שמעון מהקנאים, יהודה בן־יעקב ואחיו של ישוע. היו שם גם נשים אחדות, וביניהן אמו של ישוע.
14 Bular bir jan bir dil bolup üzüldürmey bérilip dua-tilawet qilishti; bu ishta bir yerge jem bolghanlardin birqanche ayal, jümlidin Eysaning anisi Meryem hemde Eysaning inilirimu bar idi.
15 Shu künlerning biride, Pétrus qérindashlar otturisida öre turup (jem bolushqanlar bir yüz yigirmige yéqin idi) mundaq dédi:
אסיפת התפילה נמשכה ימים אחדים, ויום אחד, כשנכחו שם מאה ועשרים איש, קם שמעון פטרוס ואמר:
16 — Qérindashlar, Eysani tutqanlargha yol bashlighuchi bolghan Yehuda heqqide Muqeddes Rohning burun Dawut arqiliq aldin éytqan muqeddes yazmilardiki sözliri emelge éshishi muqerrer idi.
”אחים, נבואות התנ״ך צריכות היו להתקיים בנוגע ליהודה, אשר בגד בישוע והוביל אליו את ההמון, שהרי רוח הקודש דיבר על כך לפני זמן רב בפי דוד המלך.
17 Chünki [Yehuda]mu arimizdin biri hésablan’ghan we [Xudaning] bu xizmitidin nésiwisi bar idi
יהודה היה אחד מאיתנו; הוא נבחר בדיוק כמונו להיות שליח.
18 (u qilghan qebihlikning in’amidin érishken pulgha bir parche yer sétiwalghanidi, u shu yerde béshichilap yiqilip, üchey-qérini chuwulup ketti;
בכסף שקיבל תמורת הבגידה הוא קנה לעצמו שדה, ושם מצא את מותו – הוא נפל ארצה על פניו, בטנו נבקעה ומעיו נשפכו החוצה.
19 bu ish pütkül Yérusalémdikilerge melum bolup, ular u yerni öz tili bilen «Haqeldema» dep atashti. Buning menisi «qan tökülgen yer» dégenliktur)
הידיעה על מותו התפשטה במהירות בין כל תושבי ירושלים, והם מכנים את המקום ההוא בשפתם’חקל דמא‘, שפירושו’שדה־הדם‘.
20 Chünki Zeburda [Yehudagha] [qaritilghan] munu sözler pütülgen: — «Uning turalghusi chölge aylansun, Uningda héch turghuchi bolmisun!» We: — «Uning yétekchilik ornigha bashqa birsi chiqsun!»
דוד המלך ניבא על כך בתהלים, ואמר שביתו יהיה שומם ושאיש לא יישב בו. ובמקום אחר אמר דוד שתפקידו (של יהודה) יינתן למישהו אחר.
21 Shuning üchün, Reb Eysaning tirilgenlikige biz bilen teng guwahliq bérishi üchün, bir kishini tallishimiz kérek. Bu kishi Eysa arimizda yürgen künlerde, Yehya [peyghember]din chömüldürüshni qobul qilghan kündin bashlap taki asman’gha kötürülgen kün’giche biz bilen bashtin-axir bille bolghan kishilerdin bolushi kérek, — dédi.
”משום כך עלינו לבחור במישהו אחר, אשר ימלא את מקומו של יהודה, ויצטרף אלינו בעדותנו על תחייתו של ישוע אדוננו. הבה נבחר באדם שהיה איתנו מאז הימים הראשונים – מאז שישוע נטבל על־ידי יוחנן ועד שנלקח מאיתנו לשמים.“
23 Shuning bilen ular Yüsüp (yene Barsabas depmu atalghan, yene bir ismi Yustus) bilen Mattiyas dégen ikki kishini békitip, mundaq dua qilishti:
הנאספים נקבו בשני שמות: יוסף יוסטוס (שנקרא גם”בר־שבא“) ומתתיהו.
24 — Sen, i hemme ademning qelbini bilgüchi Perwerdigar! Yehuda téyilip bu xizmet we rosulluqtin mehrum bolup özige xas bolghan yerge ketti. Emdi u tashlap qoyghan xizmet we rosulluqning nésiwisige ige bolushqa bu ikkiylendin qaysisini tallighanliqingni körsetkeysen!
לאחר מכן התפללו כולם וביקשו שייבחר האדם הנכון.”אלוהים, “התפללו,”אתה המכיר כל לב, הראה נא לנו במי מהשניים בחרת למלא את מקומו של יהודה הבוגד, שהלך למקום הראוי לו!“
26 Andin ular bu ikki kishige chek tashliwidi, chek Mattiyasqa chiqti. Shuning bilen u on bir rosul bilen bir qatardin orun alghan hésablandi.
הם הפילו גורל כדי לבחור בין שני המועמדים, ושמו של מתתיהו עלה בגורל. באותו יום הצטרף מתתיהו אל אחד־עשר השליחים.

< Rosullarning paaliyetliri 1 >