למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |