הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר |
כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר |
כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה |
ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה |
כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום |
שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון |
הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע |
והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים |
ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם |
ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד |
כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך |
כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך |
אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך |
כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך |
מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך |
לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז |
כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה |
כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב |
ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו |
והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו |
והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה |
והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים |
הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר על ראש רשעים יחול |
לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה |