ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ |
כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ |
וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ |
כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃ |
ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ |
ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ |
ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ |
על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ |
כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ |
ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ |
פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃ |
ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ |
לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃ |
אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ |
כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ |
לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ |
כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃ |