Від Луки 1
1 Яко ж бо многі заходились опоряджувати повість про добре знані нам речі,
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, |
2 як передали нам ті, що з почину були самовидцями й слугами слова;
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. |
3 то здалось і менї гаразд, довідавшись од почину про все пильно, поряду тобі написати, високоповажний Теофиле,
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, |
4 щоб знав певноту того, чого тебе навчено.
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. |
5 Був за Ірода, царя Юдейського, один сьвященик, на ймя Захарія, з черги Авиїної, а жінка його з дочок Ааронових, а ймя її Єлисавета.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. |
6 Були ж праведні обоє перед Богом, ходячи у всіх заповідях та наказах Господнїх безпорочні.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. |
7 і не було в них дитини: бо Єлисавета була неплідна, й обоє постарілись у днях своїх.
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. |
8 Стало ся ж, як служив він порядком черги своєї перед Богом,
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. |
9 то, звичаєм сьвященства, довелось йому кадити, увійшовши в церкву Господню.
10 А все множество народу молилось ізнадвору під час кадження.
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. |
11 Явив ся ж йому ангел Господень, стоячи правобіч жертівнї кадильної.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. |
12 І вжахнув ся Захарія побачивши, і страх обняв його.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. |
13 Рече ж до него ангел: Не лякай ся, Захаріє: бо вислухана молитва твоя, і жінка твоя Єлисавета вродить сина тобі, й даси ймя йому Йоан.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. |
14 І буде радість тобі й веселість; і многі різдвом його радувати муть ся.
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, |
15 Буде бо великий перед Господем, і вина нї міцного напитку не пити ме; й Духом сьвятим сповнить ся ще з утроби матери своєї.
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. |
16 І многих синів Ізраїлевих наверне до Господа Бога їх.
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. |
17 І йти ме він перед Ним духом і силою Ілиї, щоб навернути серця батьків до дїтей, і неслухняних до мудрости праведних, приготовити Господеві людей готових.
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ |
18 І рече Захарія до ангела: По чім же знати му се? я бо старий, і жінка моя ізстарілась у днях своїх.
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ |
19 І озвавшись ангел, рече йому: Я Гавриїл, що стою перед Господем; і послано мене промовити до тебе та сповістити тебе про се.
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. |
20 І ось замовкнеш і не зможеш говорити, аж по день, коли станеть ся се, за те що не поняв віри словам моїм, котрі справдять ся пори своєї.
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ |
21 І ждав народ Захарії, і дивував ся, що барить ся він у церкві.
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. |
22 Вийшовши ж він, не зміг промовити до них; і постерегли вони, що видїннє бачив у церкві; бо він кивав до них, і зоставсь нїмий.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. |
23 І сталось, як сповнились днї служення його, пійшов до господи своєї.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. |
24 Після ж тих днїв зачала Єлисавета, жінка його, й втаїлась пять місяцїв, говорячи:
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. |
25 Що так менї дав Господь у ті днї, як зглянув ся, зняти з мене докір між людьми.
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ |
26 Місяця ж шестого післав Бог ангела Гавриїла в город Галилейський, званий Назарет,
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, |
27 до дїви, зарученої чоловікові, на ймя Йосифові, з дому Давидового; а ймя дїви Мария.
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. |
28 І прийшовши ангел до неї, рече: Радуй ся, благодатная. Господь з тобою; благословенна єси між женами.
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ |
29 Вона ж, побачивши його, вжахнулась словами його, та й подумала, що б се було за витаннє таке.
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. |
30 І рече ангел їй: Не лякай ся, Мариє: знайшла бо єси ласку в Бога.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. |
31 І ось зачнеш ти в утробі твоїй, і вродиш Сина, й наречеш імя Йому Ісус.
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. |
32 Сей буде великий, і Сином Вишнього звати меть ся, і дасть Йому Господь Бог престол Давида, отця Його:
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, |
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) |
34 Рече ж Мария до ангела: Як буде се, коли чоловіка не знаю?
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ |
35 І озвавшись ангел, рече їй: Дух сьвятий найде на тебе, й сила Вишнього отїнить тебе; тим і, що вродить ся сьвяте, звати меть ся Сином Божим.
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ |
36 І ось Єлисавета, родичка твоя і вона також зачала, сина в старості своїй, і се шестий місяць званій неплідною.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! |
37 Бо не буде неможливе у Бога всяке слово.
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. |
38 Рече ж Мария: Се рабиня Господня: нехай станеть ся менї по слову твоєму. І пійшов від неї ангел.
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. |
39 Уставши ж Мария тими днями, пійшла швидко в підгіррє, у город Юдин;
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. |
40 і ввійшла в господу Захаріїну, і виталась із Єлисаветою.
41 І сталось, як почула Єлисавета витаннє Мариїне, кинулась дитина в утробі її; і сповнилась Єлисавета Духом сьвятим,
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. |
42 і промовила голосом великим, і рече: Благословенна єси між женами, й благословенний плід утроби твоєї.
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. |
43 І звідкіля менї се, що прийшла мати Господа мого до мене?
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? |
44 Ось бо, як дійшов голос витання твого до ушей моїх, кинулась з радости дитина в утробі моїй.
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! |
45 І благословенна, що увірувала, бо сповнить ся, що сказано їй від Господа.
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ |
46 І рече Мария: Величає душа моя Господа,
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; |
47 і зрадував ся дух мій у Бозї Спасї моїм,
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! |
48 що споглянув на смиреннє слуги своєї: ось бо від нинї блаженною звати муть мене всї роди:
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. |
49 бо зробив менї велике Сильний; і сьвяте імя Його.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. |
50 І милості Його від роду до роду на боячих ся Його.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. |
51 Зробив силу рукою своєю, розсипав гордих у думках сердець їх;
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, |
52 поскидав потужних з престолів, і підняв угору смиренних;
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! |
53 голодних сповнив добром, а багатих одіслав упорожнї;
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! |
54 прийняв Ізраїля, слугу свого, на спомин милости,
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) |
56 Пробувала ж Мария з нею місяцїв зо три, та й вернулась до домівки своєї.
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. |
57 Єлисаветї ж сповнив ся час родити, й вродила вона сина.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. |
58 І чули сусіде її і родина її, що Господь показав велику милость свою до неї, і радувались із нею.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. |
59 І сталось, восьмого дня прийшли обрізати хлопятко, і хотіли назвати його ймям батька його, Захарією.
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, |
60 І озвавшись мати його, каже: Нї, а нехай назветь ся Йоаном.
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ |
61 І казали до неї: Що нікого нема в родині твоїй, щоб звав ся імям сим.
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. |
62 Кивали ж батькові його, як схотів би назвати його.
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. |
63 І, попросивши таблицї, написав слова: Йоан буде ймя йому. І дивувались усї.
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. |
64 Відкрили ся яе уста його зараз, і язик його, й заговорив, прославляючи Бога.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. |
65 І був на всїх страх, що жили кругом них; і по всьому підгіррю Юдейському пронеслись усї слова ті.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. |
66 І положили всі, хто чув, у серці своїм, кажучи: Що ж то за дитина се буде! І рука Господня була з ним.
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. |
67 І Захарія, батько його, сповнив ся Духом сьвятим, і прорік, глаголючи:
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: |
68 Благословен Господь Бог Ізраїлїв, що одвідав і зробив ізбавленнє народові своєму,
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. |
69 і підняв ріг спасення нам у дому Давида, слуги свого,
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – |
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) |
71 спасеннє од ворогів наших і з руки всіх ненавидників наших,
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. |
72 щоб зробити милость отцям нашим, і спогадати завіт свій сьвятий,
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו |
73 клятьбу, що кляв ся перед Авраамом, отцем нашим,
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: |
74 та що дасть нам без страху, з рук ворогів наших визволившись,
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ |
75 служити Йому в сьвятостї та праведності перед Ним, по всі днї життя нашого.
76 А ти, дитино, пророком Вишнього звати меш ся: ходити меш бо перед лицем Господнім, готовити дороги Його;
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. |
77 щоб давати знаннє спасення народові Його в оставленню гріхів їх,
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. |
78 по благій милості Бога нашого, в котрій одвідав нас Схід з висоти,
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, |
79 щоб засияв сидячим у темряві і тїнї смертній, щоб направити ноги наші на дорогу впокою.
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ |
80 Хлопятко ж росло та міцніло духом, і пробувало в пустині аж до дня явлення свого перед Ізраїлем.
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. |
