Від Івана 21
1 Після сього явив ся знов Ісус ученикам на морі Тивериядському; явив ся ж так.
| כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר: |
2 Були в купі Симон Петр та Тома, на прізвище Близняк, та Натанаїл із Кани Галилейської, та сини Зеведеєві, та инших учеників Його двоє.
| שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד. |
3 Каже їм Симон Петр: Пійду рибиловити. Кажуть вони йому: Пійдемо й ми з тобою. Вийшли та й улїзли зараз у човен; та не піймали тієї ночі нїчого.
| ”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה. |
4 Як же настав уже ранок, стояв Ісус на березї; та не знали ученики що се був Ісус.
| עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש. |
5 Рече тоді їм Ісус: Дїти; чи маєте що їсти? Відказали Йому: Нї.
| ”בני, האם לכדתם משהו?“שאל.”לא!“השיבו פה אחד. |
6 Він же рече їм: Закиньте невода з правого боку човна, то й знайдете. Закинули ж, і вже не здолїли його витягти задля множества риби.
| ”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה. |
7 Каже тоді ученик той, котрого любив Ісус, Петрові: Се Господь. Симон же Петр, почувши, що се Господь, підперезавсь (був бо нагий), та й кинувсь у море.
| התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס:”זהו האדון!“כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. |
8 Инші ж ученики човником приплили (бо недалеко були від землі, а локот на двісті), тягнучи невода з рибою.
| ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. |
9 Скоро вийшли на землю, бачять розложений жар, а на йому рибу і хліб.
| כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם. |
10 Рече їм Ісус: Принесіть риби, що вловили тепер.
| ”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. |
11 Уліз же Симон Петр, та й витяг невід на землю повен риби великої, сто й пятьдесять і три; і хоч стільки її було, не порвав ся невід.
| שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת! |
12 рече їм Ісус: Ідіть обідайте. Ніхто ж не важив ся з учеників спитати Його: Хто Ти єси? знаючи, що се Господь.
| ”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. |
13 Приходить тоді Ісус і бере хліб, та й дає їм, і риби так само.
| ישוע הגיש להם את הלחם והדגים. |
14 Се вже втретє явивсь Ісус ученикам своїм, уставши з мертвих.
| זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים. |
15 Як же обідали, рече Ісус Симонові Петру: Симоне Ионин, чи любиш мене більш, нїж сі: Каже Йому: Так, Господи; Ти знаєш, що я люблю Тебе. Рече йому: Паси ягнята мої.
| לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס:”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“”כן, “השיב פטרוס,”אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע. |
16 Рече йому знов удруге: Симоне Йонин, чи любиш мене? Каже Йому: Так, Господи, Ти знаєш, що я люблю Тебе. Рече йому: Паси вівці мої.
| ישוע שאל אותו שנית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע. |
17 Рече йому втретє: Симоне Йонин, чи любиш мене? Засмутив ся Петр, що сказав йому втретє: Чи любиш мене? й каже Йому: Господи, Ти все знаєш; Ти знаєш, що люблю Тебе. Рече йому Ісус: Паси вівці мої.
| ישוע שאל פעם שלישית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“פטרוס נעצב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר:”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. |
18 Істино, істино глаголю тобі: Як був єси молодий, то підперізував ся сам, і ходив єси куди хотїв; як же зістарієш ся, то простягнеш руки твої, і инший тебе підпереже, й поведе, куди не схочеш.
| ”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ |
19 Се ж промовив, означуючи, якою смертю прославить Бога. І, сказавши се, рече йому: Йди слідом за мною.
| ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס:”בוא אחרי.“ |
20 І обернувшись Петр, бачить ученика, котрого любив Ісус, слідом ідучого, що й на вечері пригорнувсь до грудей Його, і питав: Господи, хто се, що зрадить Тебе?
| פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו. |
21 Сього побачивши Петр, каже Ісусові: Господи, сей же що?
| ”מה בקשר אליו, אדוני?“שאל פטרוס. |
22 Рече йому Ісус: Коли схочу, щоб він пробував, доки прийду, що тобі до того? ти йди за мною.
| ישוע השיב:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“ |
23 І пійшло слово се між братів, що ученик той не вмре, та не сказав йому Ісус, що не вмре; а: Коли схочу, щоб він пробував, доки прийду, що тобі до того?
| משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“ |
24 Се той ученик, що сьвідкує про се, і писав се; і знаємо, що правдиве сьвідкуваннє його.
| זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. |
25 Єсть же й иншого багато, що зробив Ісус, що, коли б писати з'осїбна, то думаю, що й сам сьвіт не помістив би писаних книг. Амінь.
| ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם. |
