< Від Івана 17 >

1 Сказавши це, Ісус підвів очі до неба й промовив: ―Отче, прийшов час. Прослав Свого Сина, щоб Син прославив Тебе!
בסיימו לדבר נשא ישוע את עיניו השמימה ואמר:”אבי, הגיעה השעה; פאר את בנך כדי שבנך יפאר אותך.
2 Ти дав Йому владу над усіма людьми, щоб Він дарував вічне життя всім тим, кого Ти Йому дав. (aiōnios g166)
הרי נתת לו סמכות וכוח על כל בני־האדם, כדי שיעניק חיי עולם לכל מי שנתת לו. (aiōnios g166)
3 Адже вічне життя в тому, щоб вони пізнали Тебе, єдиного істинного Бога, та Ісуса Христа, Якого Ти надіслав. (aiōnios g166)
חיי עולם פירושם להכיר אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת ישוע המשיח אשר שלחת. (aiōnios g166)
4 Я прославив Тебе на землі, закінчивши справу, яку Ти Мені доручив зробити.
סיימתי את המשימה שהטלת עלי, וכך פארתי אותך על־פני הארץ.
5 А тепер, Отче, прослав Мене у Себе славою, яку Я мав у Тебе до початку світу.
עתה, אבי, פאר אותי בכבוד שהיה לי איתך עוד לפני בריאת העולם.
6 Я відкрив Твоє ім’я тим людям, яких Ти Мені дав зі світу. Вони були Твоїми, і Ти дав їх Мені, і вони зберегли Твоє Слово.
”סיפרתי על אודותיך לכל האנשים שנתת לי בעולם. למעשה הם היו שלך תמיד; אתה נתת לי אותם והם שמעו בקולך.
7 Тепер вони знають, що все, що Ти Мені дав, походить від Тебе,
עתה הם יודעים שכל מה שנתת לי ממך הוא,
8 бо Я дав їм слова, які Ти Мені дав. Вони їх прийняли й зрозуміли, що Я справді від Тебе прийшов, і повірили, що Ти Мене послав.
כי מסרתי להם את המצוות שמסרת לי. הם קיבלו אותן, והם יודעים בבטחון שבאתי לעולם מעמך ושאתה שלחת אותי.
9 Я молюся за них. Не молюся за світ, але за тих, кого Ти Мені дав, бо вони Твої.
”איני מתפלל בעד העולם כולו, אלא בעד אלה שנתת לי, כי הם שייכים לך.
10 Усе, що Я маю, – Твоє, а все Твоє – Моє. І Я прославився через них.
אלה שהם שלי הם שלך, ושלך הם שלי, ולכן הם תפארתי.
11 Я більше не є у світі, але вони є у світі, Я ж іду до Тебе. Отче Святий, збережи їх у Твоє ім’я – тих, кого Ти дав Мені, щоб вони були одне, як і Ми.
כעת אני עוזב את העולם ומשאיר אותם כאן. אבי הקדוש, אני בא אליך ומבקש ממך: שמור על כל אלה שנתת לי, כדי שיתאחדו ויהיו לאחד – כמונו.
12 Поки Я був із ними, Я беріг їх у Твоє ім’я, яке Ти Мені дав. Я їх зберіг, і жоден із них не загинув, окрім сина загибелі, щоб здійснилося Писання.
בהיותי כאן בעולם שמרתי על אלה שנתת לי אך אחד מהם לא אבד, מלבד בן־הגיהינום שבו נתקיימה הנבואה שבכתבי־הקודש.
13 Зараз же Я йду до Тебе, але поки Я ще у світі, кажу це, щоб вони мали повноту Моєї радості в собі.
”עכשיו אני בא אליך. סיפרתי להם דברים רבים בהיותי עמם, כדי שיימלאו בשמחתי,
14 Я дав їм Твоє Слово, і світ зненавидів їх, бо вони не від світу, як і Я не від світу.
ומסרתי להם את מצוותיך. העולם שונא אותם, כי אינם שייכים לו, כשם שאני איני שייך לעולם.
15 Я не молюся, щоб Ти забрав їх зі світу, а щоб зберіг їх від злого.
אני לא מבקש ממך להוציא אותם מהעולם, אלא לשמרם מהרע.
16 Вони не від світу, як і Я не від світу.
הם אינם שייכים לעולם הזה, כשם שאני איני שייך לעולם הזה.
17 Освяти їх Своєю істиною: Твоє Слово – істина.
למד אותם את דבר האמת, כדי שיהיו קדושים וטהורים.
18 Як Ти послав Мене у світ, так і Я послав їх у світ.
כשם ששלחת אותי אל העולם כך גם אני שולח אותם אל העולם.
19 Я освячую Себе за них, щоб вони були освячені істиною.
אני מוסר את עצמי למענם, כדי שיגדלו באמת ובקדושה.
20 Я молюся не лише за них, а й за тих, хто повірить у Мене через їхнє слово,
”אינני מתפלל רק בעד אלה כאן, אלא גם בעד אלה שיאמינו בי בעתיד, לאחר שישמעו את עדויות המאמינים.
21 щоб усі вони були одне, як Ти, Отче, в Мені, і Я в Тобі. Нехай вони будуть у Нас, щоби світ повірив, що Ти послав Мене.
אני מתפלל שהם יהיו מאוחדים כמונו; שהם יהיו בנו כשם שאתה בי ואני בך, כדי שהעולם יאמין שאתה שלחת אותי.
22 Я дав їм славу, яку Ти дав Мені, щоб вони були одне, як і Ми одне.
”נתתי להם את הכבוד שנתת לי, כדי שיהיו מאוחדים כשם שאנחנו מאוחדים –
23 Я в них, а Ти – в Мені, щоб вони були досконалі в єдності, щоб світ пізнав, що Ти послав Мене і що Ти полюбив їх, як і Мене полюбив.
אני בהם ואתה בי, כדי שאחדותם תהיה שלמה, וכדי שהעולם ידע שאתה שלחתני ושאתה אוהב אותם כמו שאתה אוהב אותי.
24 Отче, Я хочу, щоб ті, кого Ти Мені дав, були зі Мною там, де Я, і побачили Мою славу, яку Ти Мені дав, бо ти полюбив Мене до створення світу.
אבי, אני רוצה שאלה אשר נתת לי יהיו במקום שבו אהיה, כדי שיוכלו לראות את התפארת והכבוד שהענקת לי על שום שאהבת אותי עוד לפני בריאת העולם.
25 Отче праведний, світ Тебе не знає, але Я Тебе знаю, і вони знають, що Ти послав Мене.
”הו, אבי הצדיק, העולם אינו מכיר אותך, אבל אני מכיר אותך, והתלמידים שנתת לי יודעים שאתה שלחתני.
26 Я відкрив їм Твоє ім’я і ще відкрию, щоб любов, якою Ти полюбив Мене, була в них і щоб Я був у них.
אני הודעתי להם את שמך, ואוסיף להודיע, כדי שהם יאהבו אותי כשם שאתה אוהב אותי וכדי שגם אני אהיה בהם.“

< Від Івана 17 >