Дії 9
1 Савл, ще дихаючи погрозою вбивства та злобою на учнів Господа, пішов до первосвященника
| כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים |
2 та попросив у нього листи до синагог Дамаска, щоб він міг арештовувати й приводити до Єрусалима послідовників Шляху, як чоловіків, так і жінок.
| וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. |
3 Коли він вже наближався до Дамаска, раптом засяяло світло з неба навколо нього.
| כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. |
4 Він упав на землю й почув голос: ―Савле! Савле! Чому ти переслідуєш Мене?
| הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ |
5 Він спитав: ―Хто Ти, Господи? Ісус відповів: ―Я Ісус, Якого ти переслідуєш. Тяжко тобі бити ногою колючку!
| ”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. |
6 Налякавшись, він із трепетом сказав: ―Господи, що хочеш, щоб я робив? Господь сказав: ―Підведися та йди до міста, і там скажуть тобі, що треба робити.
| ”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ |
7 Люди, які подорожували разом із ним, стояли онімілі: вони чули голос, але нікого не бачили.
| מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. |
8 Савл підвівся із землі, і хоча очі були розплющені, нічого не бачив. Тому його взяли за руки й привели в Дамаск.
| כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. |
9 Три дні він нічого не бачив, не їв і не пив.
10 У Дамаску був учень, на ім’я Ананія. Господь сказав йому у видінні: ―Ананіє! Він відповів: ―Так, Господи!
| באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. |
11 Господь сказав йому: ―Встань та йди на вулицю, яка зветься Прямою, і в домі Юди запитай чоловіка з Тарса, на ім’я Савл. Бо ось він зараз молиться
| והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, |
12 й у видінні побачив чоловіка, на ім’я Ананія, що увійшов та поклав на нього руки, щоб він знову міг бачити.
| ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ |
13 Ананія відповів: ―Господи, я від багатьох людей чув про цього чоловіка, як багато лиха він заподіяв Твоїм святим у Єрусалимі.
| ”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! |
14 І сюди він прийшов, отримавши повноваження від первосвященників, заарештовувати всіх, хто призиває Твоє ім’я.
| הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ |
15 Але Господь сказав йому: ―Іди, бо цей чоловік – знаряддя, обране Мною для того, щоб звістити Моє ім’я язичникам, царям та синам Ізраїлю.
| ”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. |
16 Я покажу йому, скільки він має вистраждати за Моє ім’я.
| אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ |
17 Ананія пішов, зайшов у дім і, поклавши руки на Савла, сказав: «Брате Савле, Господь Ісус, Який з’явився тобі дорогою сюди, надіслав мене до тебе, щоб ти знову міг бачити та був наповнений Святим Духом».
| חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ |
18 І вмить немовби луска впала з його очей, він знову міг бачити й, піднявшись, був охрещений.
| ”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, |
19 Потім він поїв, і до нього повернулися сили. [Савл] залишився кілька днів разом з учнями в Дамаску
| ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, |
20 й одразу почав проповідувати в синагогах, що Ісус – Син Божий.
| ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ |
21 Усі, хто його чув, здивовано казали: «Хіба це не той, хто знищував у Єрусалимі тих, що призивали це ім’я, і сюди він прийшов, щоб їх зв’язати та привести до первосвященників?»
| כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ |
22 А Савл усе більше зміцнювався й бентежив юдеїв, що жили в Дамаску, доводячи, що Ісус є Христос.
| שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. |
23 Коли минуло багато днів, юдеї змовилися вбити його.
| כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. |
24 Однак Савл дізнався про цю змову. Вони вдень та вночі стежили за воротами, щоб убити його.
| אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. |
25 Але учні, узявши його, вночі спустили в кошику по стіні.
| לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. |
26 Коли [Савл] прибув до Єрусалима, то намагався приєднатися до учнів, але вони боялися й не вірили, що він теж учень.
| שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. |
27 Тоді Варнава взяв його, привів до апостолів та розповів їм, як у дорозі Савл побачив Господа, і як Він говорив до нього, і як у Дамаску він сміливо проповідував в ім’я Ісуса.
| בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. |
28 І Савл залишився з ними, вільно виходячи та входячи в Єрусалим. Він сміливо проповідував в ім’я Господа,
| לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. |
29 говорив та сперечався з грекомовними юдеями, і вони намагалися вбити його.
| שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. |
30 Коли брати довідалися про це, то вивели його до Кесарії, а потім доправили до Тарса.
| כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. |
31 Церква у всій Юдеї, Галілеї та Самарії мала спокій, зміцнювалась, ходила в страху Господньому й, отримуючи втіху Святого Духа, зростала.
| בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. |
32 Петро, проходячи через усі [міста], прийшов до святих, які мешкали в Лідді.
| פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. |
33 Там знайшов чоловіка, на ім’я Еней, який уже вісім років лежав у ліжку, адже був паралізований.
| הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. |
34 Петро промовив до нього: «Енею, Ісус Христос зцілює тебе, підведись і збери своє ліжко». І вмить той піднявся.
| ”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. |
35 Усі жителі Лідди та Сарона, які побачили його, навернулися до Господа.
| כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. |
36 У Яффі була одна учениця, на ім’я Тавіта (що перекладається як «сарна»). Її [життя] завжди було повне добрих вчинків та милостинь, які вона робила.
| ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. |
37 Саме в той час вона захворіла й померла. Її обмили та поклали у верхню кімнату.
| באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. |
38 Оскільки Лідда знаходиться близько до Яффи, учні, почувши, що Петро знаходиться там, надіслали до нього двох чоловіків просити його: «Прийди до нас скоріше!»
| אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. |
39 Петро пішов разом із ними й, коли прийшов, його повели у верхню кімнату. Усі вдови зібралися біля нього, вони плакали й показували сорочки та іншу одежу, яку Тавіта робила, коли була разом із ними.
| בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. |
40 Петро вивів усіх із кімнати, став на коліна та помолився. Потім, повернувшись до тіла померлої, сказав: «Тавіто, встань!» Вона розплющила очі й, побачивши Петра, сіла.
| פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. |
41 Він, узявши її за руку, допоміг їй піднятися. Потім, покликавши святих та вдів, представив її живою.
| הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. |
42 Про це стало відомо у всій Яффі, і багато [людей] увірувало в Господа.
| הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. |
43 Петро ж перебував у Яффі ще багато днів у Симона, який обробляв шкіру.
| פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. |
