Mmɛbusɛm 24
1 Mma wʼani mmerɛ amumuyɛfoɔ, mfa wo ho mmɔ wɔn;
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 Ɛfiri sɛ, wɔn akoma dwene atirimuɔdensɛm ho, na wɔn ano ka deɛ ɛde basabasayɛ ba ho asɛm.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Wɔde nyansa na ɛsi efie, na nhunumu mu na wɔma ɛtim;
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 ɛnam nimdeɛ so na wɔnya ademudeɛ a ɛho yɛ na na ɛyɛ fɛ hyehyɛ nʼadan mu.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 Onyansafoɔ wɔ tumi a ɛso, na onimdefoɔ nyini ahoɔden mu;
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 deɛ ɔretu sa hia akwankyerɛ, deɛ ɔrepɛ nkonimdie no hia afotufoɔ pii.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 Nyansa wɔ akyiri dodo ma ɔkwasea; wɔ apono ano dwabɔ mu no ɔnni hwee ka.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 Onipa ɔbɔ pɔ bɔne no wɔbɛfrɛ no ɔkɔtwebrɛfoɔ.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 Ogyimifoɔ nhyehyɛeɛ yɛ bɔne, nnipa kyiri ɔfɛdifoɔ.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 Sɛ wʼabamu go wɔ ɔhaw mu a, na wʼahoɔden sua!
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 Gye wɔn a wɔde wɔn rekɔ akɔkum wɔn no nkwa; na sianka wɔn a wɔtɔ ntintan kɔ akumiiɛ.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 Sɛ woka sɛ, “Na yɛnnim yei ho hwee a,” deɛ ɔkari akoma hwɛ no nhunu anaa? Deɛ ɔbɔ wo nkwa ho ban no nnim anaa? Ɔrentua deɛ obiara ayɛ so ka anaa?
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 Me ba, di ɛwoɔ, ɛfiri sɛ ɛyɛ; ɛwokyɛm mu woɔ yɛ wʼanomu dɛ.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 Hunu nso sɛ nyansa yɛ wo kra dɛ; sɛ wonya a, wowɔ anidasoɔ ma daakye, na wʼanidasoɔ renyɛ kwa.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Nkɔtɛ ɔteneneeni fie sɛ ɔkwanmukafoɔ, na ɛnkɔto nhyɛ nʼatenaeɛ so,
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 Ɛwom sɛ ɔteneneeni hwe ase mpɛn nson deɛ, nanso ɔsɔre bio, na amumuyɛfoɔ deɛ, amanehunu baako ma wɔhwe ase.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Sɛ wo ɔtamfoɔ hwe ase a mma ɛnyɛ wo dɛ; na sɛ ɔsunti a mma wʼakoma nni ahurisie,
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 ɛfiri sɛ Awurade bɛhunu wʼadwene na ɔrempɛ na ɔbɛyi nʼabufuhyeɛ afiri ne so.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Ɛnha wo ho wɔ abɔnefoɔ enti na ɛmma wʼani mmere amumuyɛfoɔ nso,
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 ɛfiri sɛ, ɔbɔnefoɔ nni anidasoɔ biara daakye, na wɔbɛdum amumuyɛfoɔ kanea.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 Me ba, suro Awurade ne ɔhene, na mfa wo ho mmɔ adɔnyɛfoɔ ho,
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 ɛfiri sɛ saa baanu yi de ɔsɛeɛ bɛba wɔn so mpofirim, na hwan na ɔnim amanehunu ko a wɔbɛtumi de aba?
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 Yeinom nso yɛ anyansafoɔ Nsɛnka: Atemmuo a animhwɛ wɔ mu no nyɛ:
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 Obiara a ɔbɛka akyerɛ deɛ ɔdi fɔ sɛ, “Wo ho nni asɛm” no nnipa bɛdome no na amanaman remmɔ no din pa.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 Na wɔn a wɔbu afɔdifoɔ fɔ no ɛbɛsi wɔn yie, na nhyira bɛba wɔn so.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 Mmuaeɛ pa te sɛ mfeano.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Wie wo mfikyidwuma na siesie wo mfuo; ɛno akyi, si wo fie.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Nni adanseɛ ntia ɔyɔnko a ɔnyɛɛ wo hwee, na mfa wʼano nnaadaa.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 Nka sɛ, “Deɛ wayɛ me no me nso mɛyɛ no bi; deɛ ɔyɛeɛ no metua ne so ka.”
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 Menante faa onihafoɔ afuo ho twaa mu wɔ deɛ ɔnni adwene bobefuo nso ho;
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 nkasɛɛ afu wɔ baabiara, wira afu akata asase no so, na aboɔ afasuo no nso abubu.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Mede mʼadwene kɔɔ deɛ mehunuiɛ no so na mesuaa biribi firii mu:
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 nna kakra, nkotɔ kakra, nsa a woabobɔ de rehome kakra,
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 bɛma ohia aba wo so sɛ ɔkwanmukafoɔ na nneɛma ho nna bɛba wo so sɛ obi a ɔkura akodeɛ. Na ohia bɛto akyere wo sɛ ɔkwanmukafoɔ; ahokyere bɛtoa wo sɛ ɔkorɔmfoɔ.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
