ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר |
ויאמר פרעה--מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח |
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו--פן יפגענו בדבר או בחרב |
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם |
ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם |
ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר |
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים--כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן |
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם--לא תגרעו ממנו כי נרפים הם--על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו |
תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר |
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן |
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר |
ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן |
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן |
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם--גם תמול גם היום |
ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך |
תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך |
ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה |
ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו |
ויראו שטרי בני ישראל אתם--ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו |
ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה |
ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו |
וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה--למה זה שלחתני |
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך |