Mmebusɛm 24
1 Mma wʼani mmere amumɔyɛfo, mfa wo ho mmɔ wɔn;
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 Efisɛ wɔn koma dwene atirimɔdensɛm ho, na wɔn ano ka nea ɛde basabasayɛ ba ho asɛm.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Wɔde nyansa na esi fi, na nhumu mu na wɔma etim;
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 ɛnam nimdeɛ so na wonya ademude a ɛho yɛ na na ɛyɛ fɛ hyehyɛ nʼadan mu.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 Onyansafo wɔ tumi a ɛso, na onimdefo nyin ahoɔden mu;
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 nea ɔretu sa hia akwankyerɛ, nea ɔrehwehwɛ nkonimdi no hia afotufo pii.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 Nyansa wɔ soro dodo ma ɔkwasea; wɔ apon ano aguabɔ mu no, ɛnsɛ sɛ wobue wɔn ano.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 Onipa a ɔbɔ pɔw bɔne no, wɔbɛfrɛ no ɔkɔtwebrɛfo.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 Ogyimifo nhyehyɛe yɛ bɔne, nnipa kyi ɔfɛwdifo.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 Sɛ wʼaba mu gow wɔ ɔhaw mu a, na wʼahoɔden sua!
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 Gye wɔn a wɔde wɔn rekɔ akokum wɔn no nkwa; na sianka wɔn a wɔtɔ ntintan kɔ akumii.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 Sɛ woka se, “Na yennim eyi ho hwee a,” nea ɔkari koma hwɛ no nhu ana? Nea ɔbɔ wo nkwa ho ban no nnim ana? Ɔrentua nea obiara ayɛ so ka ana?
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 Me ba, di ɛwo, efisɛ eye; ɛwokyɛm mu wo yɛ wʼanom dɛ.
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 Hu nso sɛ nyansa yɛ wo kra dɛ; sɛ wunya a, wowɔ anidaso ma daakye, na wʼanidaso renyɛ ɔkwa.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Nkɔtɛw ɔtreneeni fi sɛ ɔkwanmukafo, na nkɔtow nhyɛ nʼatenae so,
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 Ɛwɔ mu sɛ ɔtreneeni hwe ase mpɛn ason de, nanso ɔsɔre bio, na amumɔyɛfo de amanehunu baako ma wɔhwe ase.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Sɛ wo tamfo hwe ase a mma ɛnyɛ wo dɛ; na sɛ ohintiw a mma wo koma nni ahurusi,
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 efisɛ Awurade behu wʼadwene na ɔrempɛ na obeyi nʼabufuwhyew afi no so.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Nhaw wo ho wɔ abɔnefo nti, na mma wʼani mmere amumɔyɛfo nso,
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 efisɛ, ɔbɔnefo nni anidaso biara daakye, na wobedum amumɔyɛfo kanea.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 Me ba, suro Awurade ne ɔhene, na mfa wo ho mmɔ atuatewfo ho,
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 efisɛ saa baanu yi de, ɔsɛe bɛba wɔn so mpofirim; na hena na onim amanehunu ko a wobetumi de aba?
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 Eyinom nso yɛ anyansafo Nsɛnka: Atemmu a nhwɛanim wɔ mu no nye:
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 Obiara a ɔbɛka akyerɛ nea odi fɔ se, “Wo ho nni asɛm” no, nnipa bɛdome no na amanaman remmɔ no din pa.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 Na wɔn a wobu afɔdifo fɔ no, ebesi wɔn yiye, na nhyira bɛba wɔn so.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 Mmuae pa te sɛ mfewano.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Wie wo mfikyidwuma na siesie wo mfuw; ɛno akyi, si wo fi.
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Nni adanse ntia ɔyɔnko a ɔnyɛɛ wo hwee, na mfa wʼano nnaadaa.
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 Nka se, “Nea wayɛ me no me nso mɛyɛ no bi; nea ɔyɛe no mitua no so ka.”
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 Menantew faa onihawfo afuw ho, twaa mu wɔ nea onni adwene bobeturo nso ho;
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 nsɔe afuw wɔ baabiara, wura afuw akata asase no so, na abo afasu no nso abubu.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Mede me koma kɔɔ nea mihuu no so na misuaa biribi fii mu:
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 nna kakra, nkotɔ kakra, nsa a woabobɔw de rehome kakra
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 bɛma ohia aba wo so sɛ ɔkwanmukafo, na nneɛma ho nna bɛba wo so sɛ obi a okura akode. Na ohia bɛtow akyere wo sɛ ɔkwanmukafo; ahokyere bɛtoa wo sɛ ɔkorɔmfowerɛmfo.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
