כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך |
ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה |
אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים |
אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל |
התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים |
אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו |
כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך |
פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים |
באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך |
אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא |
כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך |
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת |
אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות |
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol h7585) |
בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני |
ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים |
אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום |
כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת |
שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך |
אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו |
כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה |
שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך |
אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה |
גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו |
ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך |
תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) |
כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה |
אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף |
למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים |
למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך |
אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים |
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש |
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות |
והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל |
הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד |