ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ |
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ |
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ |
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ |
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ |
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ |
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ |
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ |
ויחר אף יהוה בם וילך׃ |
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ |
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ |
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ |
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ |
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ |
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ |
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ |