ויען איוב ויאמר׃ |
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ |
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ |
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ |
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ |
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ |
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ |
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ |
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ |
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ |
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ |
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ |
אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ |
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ |
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ |
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ |
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ |
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ |
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ |
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ |
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ |
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ |
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ |
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ |
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ |
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ |
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ |
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ |
אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ |
אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ |
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ |
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ |
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ |
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ |
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ |