ויען איוב ויאמר׃ |
לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ |
כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ |
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ |
הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ |
היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ |
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ |
מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ |
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ |
ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ |
מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ |
אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ |
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ |
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ |
אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ |
הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ |
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ |
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ |
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ |
בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ |
כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ |
הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ |
ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ |
הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ |
מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ |
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ |
אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ |
ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ |
שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ |
היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ |