וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ |
ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ |
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ |
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ |
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ |
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ |
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ |
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ |
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ |
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ |
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ |
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ |
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ |
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ |
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ |
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ |
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ |
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ |
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ |
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ |
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ |
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |