ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ |
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ |
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ |
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ |
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ |
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ |
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ |
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ |
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ |
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ |
כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ |
על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ |
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ |
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ |
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ |
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ |
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ |
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ |
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ |
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ |
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ |
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ |
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ |
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ |
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ |
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ |
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ |
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ |
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ |
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ |
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ |