ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ |
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ |
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ |
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ |
ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ |
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ |
ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ |
ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ |
ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ |
ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ |
והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ |
ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ |
את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ |
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ |
וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ |
והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ |
ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ |
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ |
שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ |
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ |
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ |
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ |
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ |
וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ |
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ |
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ |
ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ |