ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃ |
כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃ |
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃ |
כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ |
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃ |
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃ |
וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃ |
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ |
כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃ |
הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃ |
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃ |
כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃ |
והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃ |
ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא׃ |
ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃ |
בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃ |
ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃ |
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃ |
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ |
בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ |
לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו׃ |
והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות׃ |
וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃ |
והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים׃ |
והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה׃ |