הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו |
מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו |
אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת |
זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך |
לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך |
חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו |
אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף |
ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו |
ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר |
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב |
ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר |
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו |
מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו |
ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון |
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם |
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה |
תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם |
ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים |
יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה |
וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב |
שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים |
נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף |
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית |
וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו |
וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה |
וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר |
ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות |
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים |
ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה |
ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה |
ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם |
ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם |
כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו |
לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם |
ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם |
ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש |
ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים |
וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים |
ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם |
ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו |
ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם |
וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם |
פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם |
וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם |
ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו |
ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם |
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך |
ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה |