דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |