Mātiu 22
1 Pea lea ʻa Sisu, ʻo toe pehēange kiate kinautolu ʻi he fakatātā;
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ |
2 “ʻOku tatau ʻae puleʻanga ʻoe langi mo e tuʻi ʻe tokotaha, ʻaia naʻe fai ʻae kātoanga ʻi he taʻane ʻa hono foha,
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ |
3 ʻO ne fekau atu ʻene kau tamaioʻeiki ke ui ʻakinautolu naʻe tala ki ai ʻae taʻane: ka naʻe ʻikai te nau fie haʻu.
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ |
4 Pea toe fekau atu ʻe ia ʻae kau tamaioʻeiki kehe, ʻo ne pehē, ‘Fakahā kiate kinautolu naʻe tala [ki ai], “Vakai, kuo ʻosi ʻeku teu ʻae kai: kuo tāmateʻi ʻeku fanga pulu mo e fanga manu sino, pea kuo ʻosi hono teu ʻoe meʻa kotoa pē: haʻu ki he taʻane.”’
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ |
5 Ka naʻa nau fakavaʻivaʻinga [ʻaki ia], ʻo [taki taha ]ʻalu, ko e taha ki heʻene ngoue, ko e taha ki heʻene meʻa fakatau:
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ |
6 Pea puke ʻo ngaohikoviʻi mo tāmateʻi, ʻe he niʻihi, ʻa ʻene kau tamaioʻeiki.
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ |
7 Ka kuo fanongo ki ai ʻae tuʻi, pea houhau: ʻo ne fekau atu ʻene ngaahi kongakau, ke fakaʻauha ʻae kau fakapō ko ia, pea tutu ʻenau kolo,
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ |
8 Pea toki pehē ʻe ia ki heʻene kau tamaioʻeiki, ‘Kuo ʻosi hono teu ʻae kātoanga taʻane, ka ko kinautolu kuo tala ki ai, ʻoku ʻikai ʻaonga.
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ |
9 Ko ia mou ʻalu ki he ngaahi hala motuʻa, pea ko kinautolu te mou ʻilo, fakahā ki ai ʻae taʻane.’
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ |
10 Pea naʻe ʻalu atu ai ʻae kau tamaioʻeiki ko ia ki he ngaahi hala [motuʻa], ʻo fakakātoa kotoa pē naʻa nau ʻilo, ʻae kovi mo e lelei: pea tokolahi ai ʻae kakai ʻi he taʻane.
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ |
11 “Pea ʻi he haʻu ʻae tuʻi ke mamata ki he kakai, naʻa ne ʻiloʻi ʻae tangata kuo ʻikai ʻi ai ha kofu taʻane.
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ |
12 Pea pehē ʻe ia kiate ia, ‘Kāinga, naʻe fēfeeʻi hoʻo hū mai ki heni ʻoku ʻikai hao kofu taʻane?’ Pea fakalongo pē ia.
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ |
13 Pea toki pehē ʻe he tuʻi ki he kau tamaioʻeiki, ‘Haʻi hono vaʻe mo e nima pea ʻave, ʻo lī ia ki he poʻuli ʻi tuaʻā: pea ʻe ʻi ai ʻae tangi mo e fengaiʻitaki ʻoe nifo.’
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
14 “He ʻoku ui ʻae tokolahi, ka ʻoku fili ʻae tokosiʻi.”
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
15 Pea toki ʻalu ʻae kau Fālesi, ʻonau fakakaukau pe fēfeeʻi ʻenau femioekina ia ʻi he alea.
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ |
16 Pea nau fekau kiate ia ʻenau kau ākonga mo e kau Helotiane, ʻo pehē, “ʻEiki, ʻoku mau ʻilo ʻoku ke moʻoni koe, pea ʻoku ke ako moʻoni ʻaki ʻae hala ʻoe ʻOtua, pea ʻoku ʻikai te ke tokanga ki ha tangata: he ʻoku ʻikai te ke filifilimānako ki he tangata.
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ |
17 Ko ia ke ke tala mai kiate kimautolu, Ko e hā ho loto? ʻOku ngofua ke ʻoatu ʻae tukuhau kia Sisa, pe ʻikai?”
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
18 Ka naʻe ʻilo ʻe Sisu ʻenau angakovi, pea pehē ʻe ia, “ʻAe kau mālualoi, ko e hā ʻoku mou ʻahiʻahiʻi ai au?
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ |
19 Fakahā mai ʻae paʻanga tukuhau.” Pea naʻa nau ʻomi kiate ia ʻae tenali.
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ |
20 Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Ko e mata eni mo e tohi ʻa hai?”
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ |
21 Pea nau talaange kiate ia, “ʻA Sisa.” Pea toki pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Ko ia ʻoange kia Sisa ʻae ngaahi meʻa ʻa Sisa; pea ʻoange ki he ʻOtua ʻae ngaahi meʻa ʻae ʻOtua.”
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
22 Pea kuo nau fanongo ki ai, naʻa nau ofo, ʻo tuku ia, ka nau ʻalu.
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ |
23 Pea haʻu kiate ia ʻi he ʻaho ko ia ʻae kau Sātusi, ʻakinautolu ʻoku pehē, ʻoku ʻikai ha toetuʻu, ʻonau fehuʻi kiate ia,
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ |
24 ʻo pehē, “ʻEiki, naʻe pehē ʻe Mōsese, Kapau ʻe mate ha tangata, kae ʻikai haʻane fānau, ʻe fakamaʻu hono tokoua mo hono uaifi, ʻo fakatupu ʻae hako ki hono tokoua.
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
25 Pea ko eni, naʻe ʻiate kimautolu ʻae kāinga ʻe toko fitu; ko e ʻuluaki naʻe fakamaʻu mo e uaifi, pea mate ia, kuo ʻikai haʻane fānau, pea tuku hono uaifi ki hono tokoua.
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ |
26 Pea pehē pe foki hono toko ua, mo hono toko tolu, ʻo hoko ki hono toko fitu.
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ |
27 Pea mate fakamui ʻae fefine.
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ |
28 Pea ko ia ʻi he toetuʻu ʻe hoko ia ko e uaifi ʻo hai ʻi he toko fitu? He naʻe maʻu ia ʻekinautolu kotoa pē.”
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ |
29 Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “ʻOku mou hē, ʻi he taʻeʻilo ki he ngaahi tohi, mo e mālohi ʻae ʻOtua.
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ |
30 Koeʻuhi ʻi he toetuʻu ʻe ʻikai te nau mali, pe foaki ke mali, ka ʻe tatau mo e kau ʻāngelo ʻae ʻOtua ʻi he langi.
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ |
31 Ka koeʻuhi ko e toetuʻu ʻoe mate, ʻoku teʻeki te mou lau ʻaia naʻe lea ʻaki kiate kimoutolu ʻe he ʻOtua, ʻo pehē,
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ |
32 ‘Ko au ko e ʻOtua ʻo ʻEpalahame, pea ko e ʻOtua ʻo ʻAisake, pea ko e ʻOtua ʻo Sēkope?’ ʻOku ʻikai ko e ʻOtua ʻoe mate ʻae ʻOtua, ka ko e moʻui.”
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ |
33 Pea kuo fanongo ʻae kakai, naʻa nau ofo ʻi heʻene akonaki.
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ |
34 Pea ʻi he fanongo ʻae kau Fālesi kuo ne fakalongo ʻae kau Sātusi, naʻe fakataha leva ʻakinautolu.
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ |
35 Pea fehuʻi ʻahiʻahi kiate ia ʻe honau tokotaha, ko e akonaki ʻi he fono, ʻo pehē,
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ |
36 “ʻEiki, ko e fekau fē ʻi he fono ʻoku lahi?”
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ |
37 Pea tala ʻe Sisu kiate ia, “‘Ke ke ʻofa kia Sihova ko ho ʻOtua ʻaki ho laumālie kotoa, mo hoʻo moʻui kotoa, mo ho loto kotoa.’
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ |
38 Ko e ʻuluaki pea ko e lahi ia ʻoe fekau.
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ |
39 Pea ko hono ua ʻoku tatau mo ia, Ke ke ʻofa ki ho kaungāʻapi ʻo hangē pe ko koe.’
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ |
40 Ko e fekau ni ʻe ua ʻoku tautau ai ʻae fono kotoa mo e kau palōfita.”
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ |
41 Pea ʻi he kei fakataha ʻae kau Fālesi, naʻe fehuʻi ʻe Sisu kiate kinautolu,
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ |
42 ʻO pehē, “Ko e hā homou loto ki he Kalaisi? Ko e foha ia ʻo hai?” Pea nau talaange kiate ia, “ʻO Tevita.”
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ |
43 Pea pehēange ʻe ia kiate kinautolu, “ʻOku fēfē ai hono ui ia ʻe Tevita ʻi he Laumālie, ‘ʻEiki,’ ʻi heʻene pehē,
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ |
44 ‘Naʻe pehē ʻe Sihova ki hoku ʻEiki, Nofo koe ki hoku nima toʻomataʻu, kaeʻoua ke u ngaohi ho ngaahi fili ko ho tuʻungavaʻe”’?
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
45 Pea kapau ʻoku ui ia ʻe Tevita, ‘ʻEiki,’ pea ko hono foha fēfeeʻi ia?”
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ |
46 Pea naʻe ʻikai ha lea ʻe faʻa lea ʻaki ʻe ha tangata kiate ia; talu mei he ʻaho ko ia naʻe ʻikai faʻa fehuʻi ʻe ha taha kiate ia.
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ |
