אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |