ויען איוב ויאמר׃ |
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ |
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ |
גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ |
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ |
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ |
אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ |
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ |
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ |
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ |
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ |
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ |
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ |
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ |
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ |
פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ |
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ |
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ |
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ |
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ |
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ |
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ |