למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ |
אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ |
כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ |
הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃ |
שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃ |
מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ |