תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |