וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ |
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ |
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ |
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ |
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ |
ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ |
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ |
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ |
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ |
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ |
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ |
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ |
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ |
ואת הדאה ואת האיה למינה׃ |
את כל ערב למינו׃ |
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ |
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ |
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ |
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ |
כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ |
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ |
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ |
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ |
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ |
וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ |
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ |
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ |
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ |
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ |
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ |
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ |
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ |
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ |
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ |
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ |
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ |
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ |
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ |
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ |
והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ |
וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ |
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ |
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ |
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ |
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ |
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ |
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ |