משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃ |
תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃ |
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ |
על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃ |
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃ |
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ |
ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ |
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃ |
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃ |
ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ |
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ |
ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ |
והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ |
ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ |
כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃ |
מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ |
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ |
צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ |
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ |
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃ |
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ |
ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ |
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ |
ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃ |
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ |