אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃ |
גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃ |
לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃ |
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃ |
מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃ |
כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃ |
באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃ |
צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃ |
העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃ |
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃ |
אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃ |
כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃ |
אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃ |
תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃ |
כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃ |
הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃ |
ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃ |