Epesian 5
1 Nonu Pwknvyarnv gv umvuu bv ridula, ninyigv aingbv bv rirungdubv gwngtoka.
| עליכם ללכת בעקבות אלוהים, כי אתם ילדיו והוא אוהב אתכם. |
2 Nonugv turnam lo pakmi sidula saktung sitoka, vbv ngonua kristo gv paknam aingchingbv okv vbv nampu nvgo ngonu lvgabv jinam aingchingbv jitola okv vbv Pwknvyarnvnyi mvngpu dubv erin lwksula jinam aingbv bv ritolaka.
| אהבו איש את רעהו, כשם שהמשיח אהב אותנו וביטא אהבה זאת בהקריבו את עצמו למעננו, כדי לסלוח על חטאינו, וקורבנו היה רצוי לאלוהים. |
3 Nonu Pwknvyarnv gv nyi bv ridula, alvmanv yomurchomur minsu dubv vmalo gompwng dubv vmalo alvmabv kaadubv rinam nonugv aralo vbv rirung yoka.
| בכל הנוגע למעשי זנות למיניהם, מעשי טומאה ואהבת בצע – אפילו אל תזכירו אותם! נושאים אלה אינם הולמים שיחת מאמינים משיחיים. |
4 So gaam sum kasingkanyak nvbv okv nyiposoyobv okv tvvlwkkaalwk madubv japyoka. Vbvsvnga, vbv mintoka nam vdwgo umbonyikv mvngdunv vla hartv gvyala ritoka.
| הימנעו גם מניבול־פה, דברי שטות וליצנות – אין הם הולמים אתכם! לעומת זאת, הזכירו איש לרעהו את טוב־לבו של אלוהים והיו אסירי תודה. |
5 Nonu chirung dunvpv yvvdw yomurchomurnv okv darwkmanv okv kabiotarinv (vv murti kumnam aingbv ridunv) vdwv Pwknvyarnv gv okv Kristo gv karv lo ogu aba baagoka yvvka paamare.
| דעו לכם כי הזונים ואוהבי הבצע, שאינם אלא עובדי אלילים, לעולם לא יירשו את מלכות האלוהים והמשיח, כי הם אוהבים את דברי העולם הזה יותר מאשר את אלוהים. |
6 Nonu gvlo nyiposoyo gaambv rinv vkvnv yvvnyika kuplwk koyoka; ogulvgavbolo vkvnv oguogu mvvgvrugvla riku lo oogv ninyigv gaam am tvvma nvgv aolo Pwknvyarnv gv haachi vv aare.
| אל תניחו לאיש להתעות אתכם בנושא זה, כי בגלל חטאים כאלה ישפוך אלוהים את זעמו על מי שמורד בו. |
7 Vkvlvgabv vbvrinv nyi vdwgv lvkobv ogubvrijeka lvkingobv riyoka.
| אף אל תתחברו עם אנשים כאלה! |
8 Nonuno awv kanv lo rinvgobv rito, vbvrijvka nonu Ahtu gv nyi gobv rila riduku, nonu loung lo ridukunv. Vkvlvgabv nonu rinamdaknam am oogv loung lo rinv nyi vrung vdubv ritokuka.
| פעם חייתם בחשכה ובחטא, אך כעת אתם חיים באור אדוננו, והתנהגותכם צריכה להוכיח זאת. |
9 Holvgavbolo loung ngv nvgwng mvnwng gv alvnv, darwkchonjornv okv jvjv nga nyitv rungbv nyingkamla laalwk dunv.
| שכן פרי הרוח והאור הוא כל דבר טוב, צודק ואמיתי. |
10 Ahtunyi mvngpu modubv ogu risvdw um nonu chindu bv gwngtoka.
| השתדלו ללמוד מה רצוי בעיני אדוננו. |
11 Ho nyi vdwgv oguogu arv kaamanv rinam um lvkobv rimingdakming gvyoka, ho gv oguogu vv kanvparam lokv la, vbvmayabv, bunua loung lo laalin yatoka. (
| אל תשתתפו במעשים רעים למיניהם שאינם מביאים כל תועלת, אלא הוקיעו אותם! |
12 Bunugv risi la ara lokv rinam kudungkua lvkwng lo milin namv maatar alvbv hinyinghiru namv.)
| בושה וחרפה היא מה שעושים הרשעים בסתר. |
13 Okv vdwlo anyung kaamanv mvnwng nga lounglo laalin rikudw, vbvrikubolo bunugv jvjvnv ridungsingdung am rvbwngching bv kaapa lareku;
| כשאתה חושף אותם לאור נראים חטאיהם בבירור, ובמקום שבו ניתן לראות בבירור יש אור. |
14 Holvgabv ogumvnwng nga rvbwngching bv kaatam kubolo loung bv riduku. Vkvlvgabv si vbv minto “Godung tvkuka, yupnv vdwv, okv sinam lokv turkur tvkuka. Okv Kristo nonua loung am ungkare.”
| על כן נֶאֱמַר:”התעורר, אתה הישן, קום מן המתים והמשיח יאיר עליך!“ |
15 Vkvlvgabv nonu oguaingbv doosvdaksv vdw hinsukasu tvvlaka. Chimapamunv nyi aingbv doyodakyoka, vbvritola chinvpanv aingbv dooladakla ka.
| לפיכך התנהגו בזהירות, שכן אלה הם ימים קשים. אל תהיו שוטים, אלא חכמים, ונצלו היטב כל הזדמנות לעשות מעשים טובים. |
16 Nonu alvnv dw paanam mvnwng nga um alvnvgobv rinv nvto laka ogulvgavbolo, soogv alu si alvmanv bv riduku.
17 Vbvrikunamv, pvcha nvbv riyoka, vbvritola Pwknvyarnv ogugo nam ridubv mvngdudw vbvching mala rijidubv gwngto laka.
| אל תתנהגו בחוסר מחשבה, אלא השתדלו להבין מה רוצה האדון שתעשו, ועשו זאת! |
18 Opo tvngyoka, oogv nam simungoomu mvngchik jinvnga; vbvmayabv, Pwknvyarnv gv darwknv dow am pwlwk kootolaka.
| אל תרבו בשתיית יין, כי שתייה מרובה גורמת למעשים רעים. לעומת זאת, מלאו עצמכם ברוח הקודש והניחו לו לשלוט בכם. |
19 Ajin anyingnga hartvnam gaam lokv, mirimimpak lokv, minji mingkiuk nam lokv okv darwknv mirimimpak lo gaana gaala; nonugv haapok lokv hartv la Ahtunyi kumnam gaam lokv okv kumnam mirimimpak lokv gaagv laka.
| בפגשכם זה את זה שוחחו על אודות האדון, צטטו מזמורי תהלים, שירו שירים רוחניים וזמרו לאלוהים בלבבכם. |
20 Ngonu Ahtu Jisu Kristo gv amin lokv, Pwknvyarnv Abunyi ogumvnwng lo umbonyikv vbvlaka.
| הודו תמיד על כל דבר לאלוהים אבינו בשם ישוע המשיח אדוננו. |
21 Kristonyi mvngdvnam lvgabv nonyi anyiv tulwk minsulaka.
| כבדו את המשיח על־ידי כניעתכם איש לרעהו. |
22 Nywng vdwv, atubogv nyilua Ahtunyi tulwk sinam aingbv tulwk sutoka.
| נשים, עליכן להיכנע ולציית לבעליכן, כשם שאתן נכנעות ומצייתות למשיח. |
23 Vkvlvgavbolo Kristo gv gvrja gv aolo rigv ladubv atubv tujupkunam aingbv nyilo vdwvka nywng gv ao lo rigv ladubv atubv tujupkunamv; okv Kristo ninyi atubongv gvrja gv ringnvbaanv ngv, ninyigv awv.
| כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ואשר למענה הקריב את חייו, כדי להושיעה ולדאוג לה. |
24 Holvgabv nywng ngv atubogv ogumvnwng nga bunugv nyilu gv arwng lo tulwk sila ritoka oguaingbv gvrja ngv Kristo gv arwng lo tulwk sila ridudw.
| אם כן, עליכן, הנשים, להיכנע ברצון לבעליכן בכל דבר, כשם שהקהילה נכנעת למשיח. |
25 Nyilu vdwv, nonugv nywng vdwa alvbv paktoka oguaingbv Kristo gvrja nga pakdudw okv ninyigv turnam am jilwk tokudw.
| אתם, הבעלים, אהבו את נשותיכם באותה מידה שאהב המשיח את הקהילה, כשהקריב את חייו למענה |
26 Hv sum isi lokv darwk dubv harkak choto kula hokoching bv ninyigv gaam lokv Pwknvyarnv gvlo gvrja nga tulwk jidubv vla ritoku,
| כדי לזכותה ולקדשה, לרחצה בדבר אלוהים, |
27 Hv atubongv gvrja ngam svbv rinamv kaapu—darwk okv gungnying kaama, ungnvtarv kaama okv tikumtilum nam kaama okv oguguka kaavk svgo kaama tvla tulwk sidubv vla rito.
| למען יוכל להעמידה לפניו כקהילה יפה וקדושה, חסרת־דופי, כתם או פגם. |
28 Nyi vdwv atugv adwnayak am atubongv oguaingbv paksu dudw vbvching atugv nywng am paksu rungtoka. Yvvnyiv atugv nywng am pakdudw vv atubonga ka paksudu. (
| על הבעלים לאהוב את נשותיהם כמו את עצמם, כי הבעל ואשתו אחד הם. |
29 Yvvka ngonu atubogv adwnayak am kaanwng mabv rimadu. Vbvmayabv, Kristo gv gvrja ngam rinam aingchingbv bunua ngonu jichahocha sula okv bunua ringchamriai sula riyadu;
| הרי איש אינו שונא את גופו, אלא מזין אותו ודואג לו באהבה, כשם שהמשיח דואג לקהילתו, ואנו הרי איברי גופו, בשר מבשרו. |
30 holvgavbolo ngonu ninyigv adwn lo atung gunvbv ridunv.)
31 Darwknv kitap lo vbv mindu, “Vkvlvgabv si mindu nyilo ngv ninyigv abu okv anv nga kayu tvkula okv ninyigv nywng gv lvkobv rila, anyiv akin gobv ridukunv.”
| כפי שאומר הכתוב:”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד.“ |
32 Soogv Darwknv Kitap lo ungrwng rungnv chinchi nyomanam jvjv nga kaatam jilindu, vbvritola sum ngo chindu si Kristo okv gvrja lvgabv mindunv.
| קשר הנשואים הוא דבר מופלא, אך יש בו הקבלה לקשר שבין המשיח והקהילה. |
33 Vbvritola si nonuaka mindunv: nyilu dvdv ngv atugv aw am paksu aingbv atugv nywng aka pakto laka, okv nywng vdwvka ninyigv nyilu nga mvngdv tvlaka.
| אם כן, אני חוזר ואומר: הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את עצמו, והאישה חייבת לכבד את בעלה ולציית לו. |
